קצרים לסופ"ש

הגעתי ליעד. מה עכשיו?

שאלה ששאלתי את עצמי בזה הרגע, תוך כדי הצצה בלוח האימונים שלי.

אני מתאמנת לקראת חצי מרתון באוקטובר, אך התכנית שיש לי (מהרשת) היא ל-14 שבועות.
מה עושים כשנגמרת תכנית האימונים? להמשיך להגדיל מרחקים גם אל מעבר לחצי מרתון? להמשיך לרוץ את אותו המרחק עד המירוץ?

והתזונה - איך אתן מסתדרות עם התזונה? האם תוך כדי תהליך הגדלת המרחקים שיניתן את התזונה?
איך מצליחים לאכול כל כך הרבה אוכל מזין שיאפשר התאוששות מהירה ואיכותית לשרירים?

בשבוע האחרון רצתי 42 ק"מ במצטבר. בשבוע הזה גם איבדתי 1.4 ק"ג ממשקלי. אני מוצאת את עצמי מתעסקת הרבה באוכל כי חשוב לי להתאושש היטב, וזה אכן קורה, אבל... האם עליי להוסיף אוכל ככל שאני מוסיפה מרחק?

יש לציין שאני מאד מעמיסה על הרגליים שלי (שני אימוני קטרגל של שעה וחצי, 4 ריצות של 10+, 3 הליכות של 7 ק"מ), ולפני חצי שנה הפסקתי לרוץ בגלל דלקת בגיד אכילס שהשביתה אותי ואת שמחתי. אני סוברת שלתזונה יש חשיבות רבה בנושא, ולכן חשוב לי לאכול נכון.


שבת שלום,
ואולי נתראה בעוד 5 חודשים : )
 

מור שלז

New member
כמה אופציות

לגבי תכנית האימונים - אני במקרים כאלו ממליצה על שתי אופציות:
1. למתוח מעט את תכנית האימונים. במיוחד על רקע של חזרה מפציעה שהשביתה אותך מריצה לפני 6 חודשים - זו אסטרטגיה לא ראה.
למתוח זה אומר שאת שבועות ההעמסה, את שיא האימונים - את מעבירה קרוב יותר למרוץ המטרה, ועולה בעומס (ובאורך הריצה הארוכה) בצורה מדורגת יותר.
2. שמה מטרת ביניים בדרך לחצי המרתון, מכינה תכנית לקראת מטרת הביניים, ומתחילה את האימונים לחצי המרתון אחרי. מטרת ביניים כזו יכולה להיות למשל מרוץ 10 ק"מ.

לגבי האוכל - המצב שאת מאבדת 1.4 ק"ג בשבוע נשמע לי מדאיג. גם אם רצים 42 ק"מ שבועי... באופן כללי נשמע שהשגרה שלך כוללת הרבה אימונים, והייתי ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת ספורט ולהתייעץ. גם לאור העומס (אימוני קטרגל זו בהחלט העמסה), גם לאורך פציעת הרקע ובמיוחד לאור הירידה הגדולה במשקל.

בהצלחה!
 
תודה רבה!

אתמקד במטרת הביניים: אני רצה 10 ק"מ בקלות ובכיף, אז איך זו יכולה להיות מטרת ביניים? אני לא שואפת לרוץ מהר אלא לרוץ רחוק.
תכנית האימונים תסתיים בעוד 13 שבועות שהם כשלושה חודשים ומגיעה עד 18 ק"מ.
זה בסדר אם בחודשיים שעד למירוץ אגיע ל-21 ק"מ? או שיש פואנטה מאחורי הרעיון של להגיע רק קרוב ליעד אבל לא אליו ממש?

מבחינת תזונה - אני די פעילה ואני מסכימה שלאבד 1.4 ק"ג בשבוע זה.. לא כדאי, בפרט כששבוע קודם התאדה לו ק"ג שלם.
אני אוכלת כ1500 קלוריות ביום תוך מאמץ גדול, בעיקר פחמימות. פעם בשבוע אני משתדלת לאכול כפול מזה.

יש לך המלצה על תזונאי/ת ספורט בחיפה שמקבלים בערב? אני סטודנטית, בנוסף לכל, אז עד הערב אני עסוקה לגמרי.
 


כמה כן?
ניסיתי לחפש מידע ברחבי הרשת כדי לקבל מושג כללי, אבל לא מצאתי שום דבר.
אני בחורה בת 24, גובה 1.63 במשקל 57 ק"ג.
4 ריצות של 10+ ק"מ, 2 אימוני קטרגל של שעה וחצי. את ההליכות הקלילות בסופי שבוע (14 ק"מ סך הכל) אני לא מחשיבה.

כמה עליי לאכול? אני לא רוצה להתפרק או להיות תשושה.
בשבועיים האחרונים אני מרגישה מצוין, עירנית, נמרצת ואף מתאוששת במהירות. זה חשוב לי כי אני סטודנטית שלומדת הרבה וקשה.
אני רק לא מרוצה מהירידה המהירה במשקל. עד כדי כך שביום חמישי אכלתי כמה אלפי קלוריות. אמנם מאוכל טוב ואיכותי, אבל עדיין שיבש לי את המערכות מעט, וברור שזה לא פתרון.

אשמח לקבל הכוונה - הן בפורום והן אצל גורם מקצועי, אילו רק ידעתי למי לפנות (בעבר ניסיתי את התזונאית בחדר הכושר ויצא שאני מבינה יותר ממנה, אז אני באמת רוצה מישהו/י מקצועי.)
 

2_be

New member
את יכולה לדיאטנ/ית באמצעות קופת חולים

זה יכול לעזור לעשות לך סדר בכל עניין האכילה והשילוב בינה לבין ספורט.
 
חפשי את sparkspeople

את יכולה להכניס כל מה שאת אוכלת ואת הספורט שאת עושה וזה מנתח לך יפה מה המצב ולאיזה כיוונים ללכת.
דווקא לא הייתי ממליצה על דיאטנית של קופ"ח כי היה לי ניסיון רע עם מישהו שלא מבינה דבר וחצי דבר בספורט.
 

tom696

New member
המלצה

קודם כל מעבר לצריכת הקלוריות מעניין גם התוכן שלהם - חלבונים, פחמימות וכו'. לא מזמן כנראה באחד למאי היה פה דיון בהובלת תמר על הנושא אפשר לחפש אותו (מתנצלת אני בממשק של הפלאפון ולכו לא מקשרת לדיון).

לגבי תזונאית, אני ממליצה על אורית שמש (גילוי נאות היא גם חברה טובה ושותפה לאימונים). אמנם מקבלת בתל אביב / רמת גן אבל מנוסה עם ספורטאי סיבולת ויודעת לעבוד עם מה שיש.

וחוץ מזה מה שגמדים קטנים הציעה נראה מאד מעניין ודרך להתכוונן אבל לא נסיתי בעצמי (חייבת להגיד שאני לא חסידה גדולה של תיעוד אוכל במדויק או ספירת קלוריות).

בהצלחה

נ.ב היתה פה לא מזמן מישהי שחפשה המלצה לקבוצת קטרגל / כדורגל בירושלים, אולי את מכירה?
 

susieada

New member
"הר לעמק " שלי...

13:47 דק' מסביב לבית בליווי דני.
בבוקר - לפני גל כאבי הראש ועלייה קטנה של חום.
צעד צעד לקראת טריאתלון נשים.
על פי הוראות הרופאה המנתחת, לא אוכל להעלות דופק... 3 חודשים... קשה.
שבוע נפלא לוכלן.
 

מור שלז

New member
אלופה אמיתית
כמה טוב לראות אותך כאן

סוזי - טוב לשמוע ממך, טוב לקרוא על ההתאוששות, לקרוא שאת בבית.

שבוע נפלא והמשך התאוששות מהירה
 

susieada

New member
תודה על האיחולים!

נראה לי ש3 חודשים אלה יהיו מלאי אימוני סבלנות!

ומתאים להיום בשבילי ובשבילינו:

Don't wait until you reach your goal to be proud of yourself,
Be proud of each step you take toward reaching that goal!
אנונימי
 
הטוב, הרע, והלא נורא?

הטוב:
חנכנו אתמול עוד רצה במשפחה. מרוץ קאנטרי ג', שאותו אנחנו פוקדים משפחתית זו השנה השלישית. הגדולה רצה שוב 2 ק"מ. היתה קצת מאוכזבת מהתוצאה, שהיא הכי פחות טובה שהיתה לה מאז גיל 8 (היא בת 10.5), אבל סה"כ קיבלה יפה את העובדה שלפעמים יש ריצות פחות מוצלחות. הבת הקטנה (4.5) רצה במרוץ הקטקטים, 300 מטר. היתה נרגשת, החליפה לחולצת מירוץ, ורצה פשוט נפלא. היא ביקשה מאחותה הגדולה שתרוץ איתה, וממש התרגשתי לראות אותן רצות ביחד. אני מצרפת תמונה של הקטנה בסיום הריצה. הכי בפוזה של "הרגע סיימתי 10 ק"מ".
הרע:
אני לא מצליחה למצוא את הזמן לרכוב על אופניים לקראת טרינשים. אני צריכה לפחות שעה כדי שזה יהיה שווה משהו, ופשוט אין אחת כזו.
הלא נורא:
אני רצה במקום. פעם בשבוע, חצי שעה בערך. לא משהו, אבל גם לא כלום. ובכלל, עצם העובדה שכבר שלושה שבועות רצופים אני רצה, אחרי חודשים שלא, זה כבר נחשב, נכון?
 
ברכות לרצה הטרייה

זה אחלה מירוץ, והצטערתי שהוא שטח אז אנחנו לא יכולים להשתתף (מוגבלים למירוצי כביש בגלל העגלה).
ו... כן, זה נורא קשה לעשות קצת, אבל זה יותר מכלום, ולכן זה נהדר. המליצו פה וגם אני ממליצה על אימון 7 דקות (יש אפליקציות) לחיזוק תחושת ה"אני לא פדלעה".
 
למעלה