קצרים לראשון

melon

New member
קצרים לראשון


יום ראשון כבר כאן ! שבוע טוב ושקט לכולם
 

melon

New member
סוזי ואינדאנית - איך היה לכן ?

ספרו איך היה ....
 

melon

New member
שעתיים מאתגרות

בגשם חזק וברוח מקפיאה. אפילו החזקים האופטימים והדברנים שבנינו שתקו ונלחמו ברוח.
היה קר ומגעיל.
חתכנו טיפה קודם 17 ק"מ במקום 18.5 רק כדי לפגוש את קבוצת המרתון שחתכה גם היא 19 ק"מ במקום 22.
הוריד קצת מרגשי האשמה לראות שגם שועלים ותיקים וקשוחים (!) קיבלו את אותה החלטה.
משוגעים - משוגעים, גם לנו יש גבול.
 

susieada

New member
משוגעים עם גבול.... אך יצאתם!!!!!!

קור אימים ורק חתכתם בקצת!! אתם משוגעים אמיתיים! בוודאי גם מומחים בכמה ואיזה שכבות ללבוש!
(ולשם ההשוואה: אנו באילת היינו במכנסיים קצרים עם חולצה דקה קצרה... והיה לנו חם...)
כל הכבוד!
 

melon

New member
באופן מוזר מאוד

גם כאן היו כמה משוגעים אקסטרה שבאו עם מכנס קצר ....
איך יצאנו ? כוחה של הקבוצה. המאמנת שלפה אותנו אחד אחד מהמכוניות המחוממות ....
 
אחרי 25 ק"מ בשישי, 3 ק"מ שחרור אתמול+ אימון כוח אחד.

השבוע יש לי שבוע הורדת עומסים.
מבורך.
דרוש.
כיף.
כי צריך גם להתגעגע לריצות ארוכות

מה אומר שבוע הורדת עומסים? שבשבוע שעבר סגרתי 63 ק"מ ריצה מצטבר. השבוע יש לי 33 מצטבר.
וכל זה לקראת שבוע הבא, שהעומס עולה עוד קצת....
&nbsp
(ארוכה היא הדרך למרתון... מאתגרת, מהנה!)
&nbsp
שבוע טוב וקל!
 

susieada

New member
תהני מהשבוע של הורדת עומס!

נהדר - "לפי הספר" - פעם בחודש - שבוע התאוששות. ואז, שוב אפשר להעלות עומסים!
בהצלחה באיפוק הנדרש בשבוע הזה!

תמשיכי להנות בדרך למרתון!
 

perach22

New member
בוקר אור

באמת מרגש לראות את הסרטון שסוזי העלתה,
חוצה את קו הסיום כשהיא הולכת עם הקב ביד אחת, ובעלה מחזיק את ידה השניה,
אישה מיוחדת במינה, נותנת השרה שאין דבר העומד בפני הרצון.

שיהיה לכולן שבוע נפלא
 
ככה התחלתי את הבוקר
אני קצת נרגשת,אפילו לא שמתי לב שלא פתחתי בבוקר טוב, אז קודם אברך בבוקר טוב ושבוע טוב.
אתמול סמסתי לשותף שלי שאני עדיין מתלבטת אם לרוץ ביום ראשון, ויכול להיות שארצה לקנות מכנסי טייץ קצרים...
בבוקר הוא כבר שאל והמתין לי לקנות /לשדרג את הנעלי ריצה וגם קניתי מכנס טייץ קצר, כן, קצת אזרתי אומץ...
אז הערב אני חוזרת לריצה
איך הנעליים החדשות? הם מאוד נוחות לי, לא מרגישה שיש לי נעליים על הרגל
 

susieada

New member
עברתי את קו הסיום!!

השאלה, האם אוכל, ריחפה מעל ראשי מאז סוף ספטמבר כשפרץ כאב במפרק הירך ה"טוב" שלי... תמיד היעד, התאריך, ה5.12, היה פרוס לפני. יעד שחשוב לי. יעש שאני משתוקקת להגיע אליו. יעד של אליפות ישראל בטריאתלון שנערכת כל שנה באילת..., וגם הטריאתלון האחרון שיכולתי לעשות במלואו....

עברו תורים דחופים עם רופאים, החלטה להקרין את האזור, התחננות לקבל אותי "עכשיו" להקרנות בלי התחשבות בעומס ביחידה, אז ההקרנות, הכאב המתמשך, העייפות, תשישות, תסכול, בכי, ניהול משככי כאבים... אימונים מסביב ובהתחשב לכאב. עלייה על הטריינר עם שרפרף, כי לא יכולתי לעלות על האופניים בחוץ, ניסיוי והטעייה עם איזה אימונים עושים לי טוב ואיזה כדאי לחזור עליהם... ותמיד תאריך היעד לפני.. ה5.12....

ולפני שבוע, בהשפעה הטובה של ההקרנות, ובהעזה מסוימת מצידי, ערכתי נסיון לעלות על האופניים והצלחתי! רכיבה של חצי שעה וידעתי שלפחות יש לי את השחייה ואת הרכיבה. החלטה להיעזר בקב בהליכה, קבלת אישור שופט הראשי.. וירדנו לאילת, רק לשם הכייף. לא לקבוע זמנים. לא להשוואה לשנה שעברה, רק לשם הנצחון העצמי. היו מעט פרפרים, כי ידעתי שאני לא צריכה לדחוף, רק לעבור. התרגשתי, אך בלי הפחד שבדרך כלל מלווה אותי עד קו הזינוק.

הגענו ביום רביעי, שחייה עם חליפה, למחרת שחייה בלי רק "לטעום" את המים, רכיבה של 30 דק', רק לבדוק שהאופניים בסדר, בכוונה בלי לנסות את העלייה - למה לנסות ולהיכשל לפני התחרות... תרגילי מתיחה שתרגלתי בשבועות האחרונים, שעושים לי טוב... הרבה חיבוקים עם חברים.. ומוכנה
(as ready as I’d ever be) לתחרות.

המשך יבוא.. (יוצאת ליום מלא עובדה כייפית!)
 
למעלה