קצרים לרביעי - רק טוב

[אמא לאינדיאנים]

קצרים לרביעי - רק טוב

יום נפלא לכולן

 

[RunBel]

מחכה במתח לתשובה מאורטופד

בתקווה שהוא יאשר לי לעשות ספורט כלשהוא\יגיד לי מה יש לי ואיך אפשר לפתור את זה\תהיה לי ריצה באופק שאפשר לשאוף אליו

אופטימי מידי?

 

[צ ל י ל 8]

 

[מור שלז]

מחזיקה אצבעות איתך

מתי התשובה?

 

[susieada]

יש תשובה?

מאוד קשה לחכות לתשובות האלו. אני מקווה שתקבלי תשובה ברורה עם הנחיות ספורטיביות!

 

[רצה רחוק]

לכל הרוחות...

רוח מטורפת משתוללת בחוץ, אני מתעלמת ממנה ונוסעת לעין השופט. יוצאת מהרכב ותוהה, איך מתחילים רכיבה כשקשה לעמוד מבלי שהרוח תזרוק אותי הצידה. העצים מאיימים לצנוח וקשה לי להשאר בחוץ, כי גם קר... הפרטנר מגיע, מכבד אותי בתה חם ושואל האם בא לי אולי לחתוך ישר לקפה. לא מאמינה שאני זו שעונה לו אבל התשובה היא- כן. הכי לא בא לי לצאת לרכיבה ברוח הפסיכית הזו. ביני לבין עצמי אני כבר מתכננת אימון חלופי בבריכה, ומחר גם כן יש יום... בדרך למטה, בכביש היורד מעין השופט אל משמר העמק, הוא מטלפן ומציע שבעצם נרכב כמה פעמים בעליה הזו, משום ששם אנחנו מוגנים מהרוח. סבבה. חונים במשמר העמק, מתארגנים ויוצאים. התכנון הוא לעלות לעין השופט ולרדת כמה פעמים. אבל אחרי הטיפוס הראשון (עם רוח בגב, מה יכול להיות טוב מזה?), אני מציעה שבכל זאת ננסה להמשיך לבא"ח גולני ונראה. הרוח פסיכית, אבל אנחנו קצת יותר. כשהרוח בגב אנחנו טסים ומבינים שנשלם על כך בחזור, כשהיא מהצד- מחזיקים חזק בכידון שלא נעוף. הפעם לא מגיעים עד הקפה בגבעת עדה, חוששים שהדרך חזרה תארך כפליים מהרגיל. בחזור אכן מלחמת חורמה מול הרוח, אבל זה עוד גן עדן לעומת המאבקים כשהרוח מגיעה מהצד ומטלטלת את האופניים כמו עלה נידף. סוגרים עניין כעבור שעתיים עם קצת השלמות במרובע, פשוט אין לי חשק להמשיך לרכוב כך. אני נאחזת בתירוצים של שבוע ההתאוששות וממילא תהיה לי ריצה אחה"צ, כך שמה אכפת לי מעוד חצי שעה- 45 דקות רכיבה אבודות... עדיין הצלחתי להכניס ברכיבה הזו שעה טמפו מול הרוח לפי התכנית. שני רוכבים עוברים מולנו בדרך, היחידים שיצאו מהבית חוץ מאיתנו, והפרטנר מודיע להם שהם משוגעים

 

[צ ל י ל 8]

מקסים

אין דבר העומד בפני הרצון

 

[בריצה קלה]

אתם פסיכים!!

איך מ"כן" לקפה נהייתה רכיבה מטורפת של שעתיים?!
שתהיה לי בריאה!

 

[מור שלז]

אימון רוח זה אימון חשוב לקראת הישראמן

וואו, כל הכבוד על הנחישות מול הרוח הזו!
מקווה שלא תזדקקי לזה השנה, אבל מי כמוך יודעת כמה שבהרי אילת הכל יכול להיות - טוב שצברת לך במגירה עוד "אימון רוח"

(אגב, דווקא בחלק הראשון הממת אותי לחלוטין כשסיפרת שהסכמת לחתוך ישר לקפה. זו באמת את? את מרגישה טוב???

)

 

[גמדים קטנים]

הכנה לישראמן?

 

[גמדים קטנים]

הכנה לישראמן?

 

[susieada]

רק משוגעים רוכבים ברוח הפסיכית הזאת!

הכנה מצוינת לישראמן!

 

[צ ל י ל 8]

אני מתקדמת לאיטי בריצה

סיימתי בינתיים את ששת השבועות הראשונים של c25k. האימון האחרון היה ריצה של 22 דקות רצופות, שבהם גמעתי מרחק של 2.52 ק"מ

לאט אבל בטוח

מעכשיו כל האימונים הלאה הם ריצה רציפה ללא עצירה להליכה. לא קל לי, אבל אני נהנית מההרגשה של אחרי. אני כ"כ גאה בעצמי!!! אני גאה בעצמי שאני בכלל מתמידה, לא מפספסת שום אימון ומקפידה על 3 פעמים בשבוע. בינתיים גם ירדתי עד עכשיו 19.5 קילו ואני נותנת השראה לסובבים איתי. בעקבותיי אנשים התחילו דיאטות ושוקלים (קצת קשה להגיד החליטו) להתחיל הליכה/ריצה כל אחד לפי יכולותיו הוא.
אבל, אף אחד לא מצטרף אלי לריצה כי אומרים שאני משוגעת לרוץ כ"כ הרבה זמן

כולה 22 דקות...

היום הריצה מתארכת ל-25 דקות וככה נשארת למשך 3 האימונים הבאים. התרגשות....

 

[RunBel]

כל הכבוד!!!

בצדק את גאה בעצמך.
ו19.5 ק"ג ירידה זה מדהים!
והכי חשוב- זו ההתמדה ולא משנה כמה את רצה.

 

[בריצה קלה]

וואו - 19.5 קילו!! כל הכבוד לך!!

25 דקות זה בכלל לא כולה..
בהצלחה בהמשך!

 

[מור שלז]

יש לך המון סיבות טובות להיות גאה בעצמך

בצדק את גאה בעצמך!
הנחישות, ההתמדה, הריצה הרצופה, הירידה המדהימה במשקל, ההשראה לסובבים אותך.
כל הכבוד!

 

[רצה רחוק]

כל הכבוד לך!

קודם כל- על הירידה במשקל. זה לגמרי מפעל חיים להיפטר ממשקל עודף, והנחישות באימוני הריצה גם היא ראויה להערכה, ואת הפירות את כבר קוטפת בריצה רצופה ללא קטעי הליכה! בעוד כך וכך חודשים ואחר כך שנים תלמדי, שלא חשוב כמה את רצה, אם זה 10 ק"מ בשבוע או 100 ק"מ בשבוע, תמיד ה"לא רצים" יקראו לך "משוגעת"....

 

[susieada]

מכל זוית - את מתקדמת! כל הכבוד!

יש לך הרבה סיבות להיות גאה בעצמך. את מתמידה, בירידה במשקל ובדבקות לתוכנית הריצה. אני אוהבת איך שאת כבר מהווה מודל לחיקוי והערצה מהסובבים אותך! (זה גם עוזר לדרבן ולהמשיך!) אני בטוחה שתמשיכי להוות השפעה חיובית על כולם. ומסכימה עם רצה רחוק: תגלי שלא משנה כמה את מתאמנת בשבוע, ברגע שאת מתמידה, בכל מזג אויר, עם כל שאר החיים שלך, אנשים יחשבו שאת משוגעת. איזה כייף!

 

[perach22]

שאפו, כל הכבוד על המוטיבציה הגבוהה....

דיאטה עם ספורט מצמקת גם את העור העודף... במיוחד כשמורידים הרבה קילוגרמים, הני ירדתי 32 ק"ג ועשיתי המון ספורט ועיצוב הגוף, הרבה עבודה על הבטן, והישבן, ואנשים לא יכולים להבין איפה כל השאריות העור הצטמקו... את בדרך הנכונה להיות הכי כוסית בעולם!!!

 

[צ ל י ל 8]

תודה לכולן

היום התחלתי את השבוע השביעי ורצתי 25 דקות. מרחק 2.93 ק"מ. מי היה מאמין. אבל קשה לי. יש רגעים שאני כמעט נשברת ועובדת המון על עצמי פסיכולוגית. יש לי מטרה בעיניים - לרוץ 5 ק"מ ואני לא מוותרת...
כשהאפליקציה מודיעה לי שעברתי את החצי, פתאום קל לי קצת. כנראה משהו בראש. . בידיעה ששאר הריצה מורידה את הזמן שנותר. קשה לי הנשימה בעיקר. כמעט ונשברתי אחרי עשרים דקות.. ממש ממש לפני הסוף.
ושאלה: אחרי הריצה בפעמיים האחרונות, אני מתחילה להשתעל לאיזו דקה. גם לכם קורה? זה מעיד על משהו?

איזה כיף לקבל מכן חיזוקים. בזמן הריצה אני חושבת המון על כל המוטיבציה שאני קוראת בכל מיני מקומות ועל התגובות של הסביבה.זה מה שמחזיק אותי "חיה".