אמא לאינדיאנים
New member
כל הכבוד!
קצרים לשישי - סוף שבוע נהדר
- פותח הנושא age40
- פורסם בתאריך
גמדים קטנים
New member
טוב לשמוע שעבר בשלום
חזרתי חצי חולה ועם צביטה קטנה בלב
אז חזרתי אתמול בלילה (או בעצם מוקדם היום בבוקר) מעוד נסיעת עבודה לקליפורניה.
נסיעה טובה ופרודוקטיבית, אבל גם מתישה ומעייפת (באמת בששת השבועות האחרונים הייתי 3 שבועות כמעט בנסיעות לקליפורניה!).
ועכשיו אני עם גרון כואב וצרודה, מקווה לעבור בלי מחלה
והיום הייתי אמורה לרוץ את מרתון ירושלים, כחלק מ-3 מרתונים ב-3 ימים. ויתרתי על המטרה הזו כבר מזמן, ברגע שלקחתי את העבודה החדשה הזו שדורשת ממני כל כך הרבה עכשיו. ואני לא מתלוננת, אבל... במקום מסויים בלב אני מודה שיש צביטה קטנה.
ולצד הצביטה הזו יש גם גאוה עצומה
גאה עד מאוד במתאמנת שלי, שמהיום היא גם מרתוניסטית. גאה בה על הדרך, על הנחישות, על היכולת לתמרן אימונים, משפחה, קריירה ואורח חיים אינטנסיבי.
כל השבוע חשבתי עליה, ולמרות שישבנו מראש ועשינו פגישת הכנה מסודרת, עדיין התקשרתי משדה התעופה בארץ, ומשדה התעופה בפרנקפורט אתמול בקונקשן, וכמובן ברגע שקמתי רצתי לבדוק אם יש חדש.
ואכן היה - מרתון ראשון נפלא, תוצאה מדהימה (אפילו לקחה פודיום).
והיה כיף אמיתי לשמוע את האושר וההתרגשות נשפכים מהקול שלה היום בטלפון.
כל הכבוד אלופה
אז חזרתי אתמול בלילה (או בעצם מוקדם היום בבוקר) מעוד נסיעת עבודה לקליפורניה.
נסיעה טובה ופרודוקטיבית, אבל גם מתישה ומעייפת (באמת בששת השבועות האחרונים הייתי 3 שבועות כמעט בנסיעות לקליפורניה!).
ועכשיו אני עם גרון כואב וצרודה, מקווה לעבור בלי מחלה
והיום הייתי אמורה לרוץ את מרתון ירושלים, כחלק מ-3 מרתונים ב-3 ימים. ויתרתי על המטרה הזו כבר מזמן, ברגע שלקחתי את העבודה החדשה הזו שדורשת ממני כל כך הרבה עכשיו. ואני לא מתלוננת, אבל... במקום מסויים בלב אני מודה שיש צביטה קטנה.
ולצד הצביטה הזו יש גם גאוה עצומה
גאה עד מאוד במתאמנת שלי, שמהיום היא גם מרתוניסטית. גאה בה על הדרך, על הנחישות, על היכולת לתמרן אימונים, משפחה, קריירה ואורח חיים אינטנסיבי.
כל השבוע חשבתי עליה, ולמרות שישבנו מראש ועשינו פגישת הכנה מסודרת, עדיין התקשרתי משדה התעופה בארץ, ומשדה התעופה בפרנקפורט אתמול בקונקשן, וכמובן ברגע שקמתי רצתי לבדוק אם יש חדש.
ואכן היה - מרתון ראשון נפלא, תוצאה מדהימה (אפילו לקחה פודיום).
והיה כיף אמיתי לשמוע את האושר וההתרגשות נשפכים מהקול שלה היום בטלפון.
כל הכבוד אלופה
ברוכה השבה!
ראשית- רפואה שלמה ומהירה.
אל תרגישי החמצה- מובן שעדיף לוותר על מרתון בגלל עבודה חדשה, טובה ומלהיבה, מאשר להיות פנויה (מדי) לכל מרתון שהוא, כי אין עבודה...
יש כאן כל כך הרבה מירוצים, מרתונים ואולטרה מרתונים, כך שכבר אין בעיה להמיר תכנית אחת באחרת...
ברכות למתאמנת שלך, אין ספק שהיא זכתה במאמנת עם לב ענק!
ראשית- רפואה שלמה ומהירה.
אל תרגישי החמצה- מובן שעדיף לוותר על מרתון בגלל עבודה חדשה, טובה ומלהיבה, מאשר להיות פנויה (מדי) לכל מרתון שהוא, כי אין עבודה...
יש כאן כל כך הרבה מירוצים, מרתונים ואולטרה מרתונים, כך שכבר אין בעיה להמיר תכנית אחת באחרת...
ברכות למתאמנת שלך, אין ספק שהיא זכתה במאמנת עם לב ענק!
אמא לאינדיאנים
New member
ברוכה השווה
נזכרתי אתמול במטרת שלושת המרתונים, והבנתי שאת מחמיצה את זה, מקווה שתזכי למטרה שמעוררת בך בהתרגשות וציפיה ואפשרית מבחינת הלו"ז העמוס שלך.
נזכרתי אתמול במטרת שלושת המרתונים, והבנתי שאת מחמיצה את זה, מקווה שתזכי למטרה שמעוררת בך בהתרגשות וציפיה ואפשרית מבחינת הלו"ז העמוס שלך.
חזרה לים!!!!!!
הבוקר החברה שלי עזבה.. היה מדהים שהיא באה לבקר, להיות איתי.. עצוב כשנפרדנו.
שעת הוראה.
שעת סידורים.
שעת מנוחה.
ואז..... נסיעה לים (חוף הנכים שלנו!) עם דני ושחייה של חצי שעה בים - עם חליפות.
לא ידעתי אם אוכל. עם בעיות הגב והחולשה שהיו לי, לא היה ברור. די חששתי בנסיעה, אך היה נפלא. יצאתי לפני שנגמר לי הכוח.
היה לי קר בדרך הביתה אך פשוט נפלא להיזכר באהבתי לשחייה בים פתוח!!
וכמה הקל עם ציפת המים המלוחים והחליפה!
אז שבת שלום חיוך וחיבוק לכולן!
הבוקר החברה שלי עזבה.. היה מדהים שהיא באה לבקר, להיות איתי.. עצוב כשנפרדנו.
שעת הוראה.
שעת סידורים.
שעת מנוחה.
ואז..... נסיעה לים (חוף הנכים שלנו!) עם דני ושחייה של חצי שעה בים - עם חליפות.
לא ידעתי אם אוכל. עם בעיות הגב והחולשה שהיו לי, לא היה ברור. די חששתי בנסיעה, אך היה נפלא. יצאתי לפני שנגמר לי הכוח.
וכמה הקל עם ציפת המים המלוחים והחליפה!
אז שבת שלום חיוך וחיבוק לכולן!
אמא לאינדיאנים
New member
את מדהימה!
כל כך מרגש אותי לקרוא אותך - שמחה שהיתה לכם שחיה נינוחה ומופלאה.
שבת נהדרת
כל כך מרגש אותי לקרוא אותך - שמחה שהיתה לכם שחיה נינוחה ומופלאה.
שבת נהדרת
יום שכולו טוב
הבוקר התחיל ביער הזורע: ריצה עם אחותי ושני רצים נוספים. לאחותי ולחברץ שלה זו הפעם הראשונה ביער, וגם הפעם הראשונה בעליה הידועה לשמצה אל הטייפון... כמו שצפיתי, השניים נכנסו להלם בעליה, אבל שרדו אותה בכבוד. המשכנו לכיוון בית העלמין של עין השופט, משם לנחל גחר המדהים, ירדנו אל שבילי העמק וסגרנו כמעט 20 ק"מ נפלאים. אחותי, שאינה מורגלת בריצות שטח, עדיין טוענת שהיא מעדיפה את הכביש. הבטחתי לה שיעבור לה. הפסקת קפה וכריך עם הרץ הנוסף, ולאחר מכן התארגנתי לחלק השני: רכיבת שטח ביערות הזורע ומשמר העמק. יצאתי עם עצמי ותוך 3 ק"מ פגשתי חברוכב, שהציע לי להצטרף אליו לכיוון העמק. כששמעתי מה הקצב המתוכנן שלו, אמרתי יפה תודה, אני באתי לטייל, לא למות... המשכתי עם עצמי מפזמת שירים ונהנית כל הדרך בעליה לאורך נחל גחר (שבו רצנו בירידה קודם). המשכתי אל יער משמר העמק, נכנסתי לכמה סינגלים זורמים ונפלאים, מנסה להוריד את מפלס חוסר הבטחון שלי בסינגלים. כשמיציתי את הסינגלים חזרתי אל יער הזורע, קצת רכבתי לאיבוד בעליות ובירידות אבל ידעתי שמתישהו אגיע לשביל שאני מכירה, וכך אכן היה- התחברתי לפתע אל שבילי נחל גחר. הייתי ממשיכה כך עד הערב, אבל אילוצי לו"ז הכתיבו הגבלת הרכיבה לשעתיים נטו.
אחרי 3 שנים רצופות בהן השתתפתי במרתון ירושלים, ויתרתי השנה. לפני המרתון מדי פעם קצת צבט לי בלב, אבל הבוקר המרתון הזה בכלל לא היה בראש מעייניי, לא חסר לי ואיני מרגישה שהפסדתי משהו. להיפך: נהניתי מריצה נהדרת, מרכיבה קסומה ובכלל מהחופש לעשות מה שבא לי בלי להתייחס לשעון.
הבוקר התחיל ביער הזורע: ריצה עם אחותי ושני רצים נוספים. לאחותי ולחברץ שלה זו הפעם הראשונה ביער, וגם הפעם הראשונה בעליה הידועה לשמצה אל הטייפון... כמו שצפיתי, השניים נכנסו להלם בעליה, אבל שרדו אותה בכבוד. המשכנו לכיוון בית העלמין של עין השופט, משם לנחל גחר המדהים, ירדנו אל שבילי העמק וסגרנו כמעט 20 ק"מ נפלאים. אחותי, שאינה מורגלת בריצות שטח, עדיין טוענת שהיא מעדיפה את הכביש. הבטחתי לה שיעבור לה. הפסקת קפה וכריך עם הרץ הנוסף, ולאחר מכן התארגנתי לחלק השני: רכיבת שטח ביערות הזורע ומשמר העמק. יצאתי עם עצמי ותוך 3 ק"מ פגשתי חברוכב, שהציע לי להצטרף אליו לכיוון העמק. כששמעתי מה הקצב המתוכנן שלו, אמרתי יפה תודה, אני באתי לטייל, לא למות... המשכתי עם עצמי מפזמת שירים ונהנית כל הדרך בעליה לאורך נחל גחר (שבו רצנו בירידה קודם). המשכתי אל יער משמר העמק, נכנסתי לכמה סינגלים זורמים ונפלאים, מנסה להוריד את מפלס חוסר הבטחון שלי בסינגלים. כשמיציתי את הסינגלים חזרתי אל יער הזורע, קצת רכבתי לאיבוד בעליות ובירידות אבל ידעתי שמתישהו אגיע לשביל שאני מכירה, וכך אכן היה- התחברתי לפתע אל שבילי נחל גחר. הייתי ממשיכה כך עד הערב, אבל אילוצי לו"ז הכתיבו הגבלת הרכיבה לשעתיים נטו.
אחרי 3 שנים רצופות בהן השתתפתי במרתון ירושלים, ויתרתי השנה. לפני המרתון מדי פעם קצת צבט לי בלב, אבל הבוקר המרתון הזה בכלל לא היה בראש מעייניי, לא חסר לי ואיני מרגישה שהפסדתי משהו. להיפך: נהניתי מריצה נהדרת, מרכיבה קסומה ובכלל מהחופש לעשות מה שבא לי בלי להתייחס לשעון.
אין לי טיפים...
כולם ממליצים להמנע מרכיבות סולו בשטח. אבל אילו הייתי ממתינה לבואו של שותף כלשהו לכל רכיבה שלי, כמות הרכיבות היתה פוחתת מאד, בעיקר באמצע השבוע. באופן כללי אני שונת להיות תלויה באחרים ולכן לעתים קרובות עושה לבד מה שאני אוהבת כדי שההנאה לא תישלל ממני. חוץ מזה, אני נהנית מאד לרכוב לבד בלי לרדוף אחרי אף אחד או להמתין לרוכב איטי יותר. רק הפרטנר הקבוע שלי לרכיבות הוא אופציה טובה יותר, אבל לא תמיד זמין. כמובן שאני תמיד עם טלפון עליי ועם אפשרות להזעיק עזרה במידת הצורך.
אין ספק שלא נעים (ואפילו מסוכן) להתרסק בשטח לבד, וזה כבר קרה לי פעם, אבל יצאתי מזה בשלום.
לגבי סינגלים- נכנסתי רק לזורמים ביותר, שאת רובם הכרתי. אגב, ירידות תלולות ומדורדרות או חלקות מפחידות אותי יותר מסינגלים...
אגב, בששי בבוקר היער מלא רוכבים ומטיילים. בשאר ימות השבוע יש נוכחות צבאית ביערות שבהם רכבתי, כך שתחושת הבטחון מרחפת באויר מבחינתי
כולם ממליצים להמנע מרכיבות סולו בשטח. אבל אילו הייתי ממתינה לבואו של שותף כלשהו לכל רכיבה שלי, כמות הרכיבות היתה פוחתת מאד, בעיקר באמצע השבוע. באופן כללי אני שונת להיות תלויה באחרים ולכן לעתים קרובות עושה לבד מה שאני אוהבת כדי שההנאה לא תישלל ממני. חוץ מזה, אני נהנית מאד לרכוב לבד בלי לרדוף אחרי אף אחד או להמתין לרוכב איטי יותר. רק הפרטנר הקבוע שלי לרכיבות הוא אופציה טובה יותר, אבל לא תמיד זמין. כמובן שאני תמיד עם טלפון עליי ועם אפשרות להזעיק עזרה במידת הצורך.
אין ספק שלא נעים (ואפילו מסוכן) להתרסק בשטח לבד, וזה כבר קרה לי פעם, אבל יצאתי מזה בשלום.
לגבי סינגלים- נכנסתי רק לזורמים ביותר, שאת רובם הכרתי. אגב, ירידות תלולות ומדורדרות או חלקות מפחידות אותי יותר מסינגלים...
אגב, בששי בבוקר היער מלא רוכבים ומטיילים. בשאר ימות השבוע יש נוכחות צבאית ביערות שבהם רכבתי, כך שתחושת הבטחון מרחפת באויר מבחינתי
אמא לאינדיאנים
New member
ווואווו
אחלה חווויה אתגרית העברת לאחותך.....היא תרצה לחזור?
והרכיבות שלך בכלל נשמעות מדהים
אחלה חווויה אתגרית העברת לאחותך.....היא תרצה לחזור?
והרכיבות שלך בכלל נשמעות מדהים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.