יולי'ס מפתיעה, הרצליה מפשלת, ובישול ביתי
חמישי - יולי'ס לאנץ בוקס - מרק דלורית ואגס - מפתיע, מעניין וטעים, הירק והפרי שמרו על זהותם ועל טעמם אך המרק לא יצא מתוק אלא מעניין - עם תיבול אשר שינה את כללי המשחק. בהחלט מקום ראוי לפודיס מקום שהופך את הטבענות ממגבלה ליתרון.
שישי - ארוחת ערב קהילתית - כל אחד מביא משהו - הקרניבורים התלהבו מאוד ממרק גולש ומרוסט ביף שאחת המשפחות הביאה - אנחנו תרמנו קרפצ'יו סלק שזכה להצלחה וסלט ערבי שאיש לא הזכיר אבל חוסל כולו.
שבת - הגענו לרעננה ללוות את הגדול לתחרות הג'ודו - לא מצאנו משהו מוצלח במיוחד לאכול אז קיבלנו את ההצעה של החברים ונסענו למרינה בהרצליה. המקום יפה מאוד אבל בחרנו מסעדה לא משהו.
המסעדה נקראת חומוס + והיא צמודה לדרבי באר עליו זכרתי ביקורת קטלנית כאן מהפורום. לצערי גם כאן לא ממש רווינו נחת - לא בגלל האוכל שהיה בסיסי לחלוטין ולא ראוי לאזכור אלא יותר בגלל הקמצנות ! כבר הרבה זמן לא הייתי במסעדה כל כך קמצנית שזה כבר הפך לאבסורד. כאשר אתה גובה 35 ש"ח על מנת פול בלי כלום אתה יכול לתת מנה קצת יותר נדיבה (שלא לדבר על כך בחיפה ב- 24 ש"ח אתה מקבל גם פלאפל, מג'דרה, שולבטו, צלחת חמוצים נדיבה פיתות בנות פחות משעה וכו') בפועל הזמנו 4 מנות על בסיס חומוס / פול שני סלטים וצלחת צ'יפס - אשר הגיעו מלווים ב- 4 פיתות סופרמרקט אשר הרגישו כאילו נאפו ביום שישי או חמישי, כל השולחן כולו קיבל בומצית ירקות אחת (1/4 בצל חצי עגבניה וזיתים) ובמלים אחרות 1/4 צלחת.
לגבי האוכל עצמו אין מה לכתוב הכל היה אכיל בלי להותיר שום רושם מעבר. מנת החומוס מלוואח היתה פשוט מלוואח ולידו מריחת חומוס, הסלט הערבי הכיל רק מלפפון ועגבניה בלי שום ירקות נותני טעם (בצל / פטרוזיליה וכו')
חזרנו לטבעון עייפים ורעבים - ואז החליטה אישתתי שהגיע הזמן לנסות ולמצוא לוקוס - אחרי שלטענתה מגיל 25 היא לא אכלה דג כזה. יש מצבים בהם לא אומרים לא - אז נסענו לשלדג במטרה למצוא את הדג. שלדג כמובן היה סגור אבל בעל חנות הירקות ליד סיפר לנו שפתחו חנות דגים חדשה בבסמת הכפר הצמוד ואולי ננסה שם. למרבית ההפתעה החנות היתה פתוחה וגם היה להם לוקוס - הם כמובן לא הסכימו למכור חצי דג ולכן מצאנו את עצמנו מגיעים הביתה עם דג שלם במשקל 2.7 ק"ג לפני שנוקה על ידי החנות.
וכך נותרתי להתמודד לבדי עם הדג הענק אשר נמשך בשמן זית מולא ירקות נאטם בנייר כסף ונשלח לתנור לאפיה של 50 דקות אשר בסופם שוחרר מכלאו על מנת שישחים עוד 10 דקות נוספות.- תמונות מצורפות
בינתיים הילדים נרדמו כך שאישתתי נדרשה להתמודד לבדה עם המשימה של חיסול חצי דג. (לטענתה היה טעים מאוד אבל לא ברמה של הדג המיתולוגי מסיני)
במקביל על מנת לפצות את עצמי הכנתי רוטב פסטה על בסיס עגבניות וירקות אותו אכלתי עם אטריות אורז נהדרות והמון פרמזן גרוע שהתחילו למכור עכשיו כמעט בכל סופר בארץ.