אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
בטח, מי עגבניות
פשוט משתמשים בעגבניות בשלות ועזות טעם, שרי במקרה האחרון.. מומלץ מאוד לחפש באמת עגבניות קצת יותר מיוחדות ואיכותיות, לשימחתנו יש לא מעט מסביב בשוקים בתל אביב, לא זול במיוחד.. בפעם הזו המלאי מתלפיות בחיפה במחיר באמת טוב, מקווה שיהיה זמן לעבור ולקנות עוד..
חותכים לרבעים בערך קילו של עגבניות, על זה 5-8 גרם מלח גס או רגיל. אפשר בהחלט להוסיף גם 10-12 עלי בזיליקום קצוצים, שמים הקערה לכמה שעות בצד. לאחר מכן מבלנדרים הכל למיץ גס וקושרים בתוך פילטר, עדיף יום במקרר שינזל הנוזל בצבע ענברי יפה החוצה, מומלץ לא ללחוץ יותר מידי, כי אז הנוזל יוצא קצת "עכור" יותר. אני כן לחצתי כי השתמשתי ביופי של פילטר שכמעט ולא הושפע וניקזתי המים בכמה דקות (גם בעיסת העגבניה המעטה שנשארת אפשר להשתמש כמובן כחלק מרוטב או לייבש וכולי.
טעם עגבנייתי נפלא, אני משלב במנות בבית אבל אפשר גם להשתמש בפני עצמו, כבסיס לקוקטייל וכולי.. מה שכן קצת מתעייף בטעמים אחרי 3-5 ימים, אבל זה די טבעי, עדיין שמיש לגמרי.
אגב אמצעי הפילטור והסינון האלו פשוט כלי חובה בכל מטבח
חוץ מעניין הגבינות אפשר כמובן גם למרכז ולסנן ציר קפוא, למרות שזה גם עובד טוב בבקבוק פלסטיק מחוץ למקרר..
פשוט משתמשים בעגבניות בשלות ועזות טעם, שרי במקרה האחרון.. מומלץ מאוד לחפש באמת עגבניות קצת יותר מיוחדות ואיכותיות, לשימחתנו יש לא מעט מסביב בשוקים בתל אביב, לא זול במיוחד.. בפעם הזו המלאי מתלפיות בחיפה במחיר באמת טוב, מקווה שיהיה זמן לעבור ולקנות עוד..
חותכים לרבעים בערך קילו של עגבניות, על זה 5-8 גרם מלח גס או רגיל. אפשר בהחלט להוסיף גם 10-12 עלי בזיליקום קצוצים, שמים הקערה לכמה שעות בצד. לאחר מכן מבלנדרים הכל למיץ גס וקושרים בתוך פילטר, עדיף יום במקרר שינזל הנוזל בצבע ענברי יפה החוצה, מומלץ לא ללחוץ יותר מידי, כי אז הנוזל יוצא קצת "עכור" יותר. אני כן לחצתי כי השתמשתי ביופי של פילטר שכמעט ולא הושפע וניקזתי המים בכמה דקות (גם בעיסת העגבניה המעטה שנשארת אפשר להשתמש כמובן כחלק מרוטב או לייבש וכולי.
טעם עגבנייתי נפלא, אני משלב במנות בבית אבל אפשר גם להשתמש בפני עצמו, כבסיס לקוקטייל וכולי.. מה שכן קצת מתעייף בטעמים אחרי 3-5 ימים, אבל זה די טבעי, עדיין שמיש לגמרי.
אגב אמצעי הפילטור והסינון האלו פשוט כלי חובה בכל מטבח
אנחנו משתמשים ב"חיתול טטרה" לצורך הסינון
והוא כולו נעשה לפחות 12 שעות במקרר
אסור ללחוץ כלל כי אז מקבלים צבע ורדרד יותר (רעיון דומה זה יין בלאן די נואר)
אנחנו מגישים את זה כפתיח לארוחה בכוסית קטנה עם טיפת שמן זית איכותי במרכז
אנשים שלא מכירים לא מסוגלים לנחש שזה "מרק" עגבניות עד שטועמים
והוא כולו נעשה לפחות 12 שעות במקרר
אסור ללחוץ כלל כי אז מקבלים צבע ורדרד יותר (רעיון דומה זה יין בלאן די נואר)
אנחנו מגישים את זה כפתיח לארוחה בכוסית קטנה עם טיפת שמן זית איכותי במרכז
אנשים שלא מכירים לא מסוגלים לנחש שזה "מרק" עגבניות עד שטועמים
סבתא רותרות
New member
סאלו, חוזרת וממליצה: נסה למצוא את 'עגבניות מאגי-עגבניות טעם'
ואני מוסיפה - טעם של פעם!
מגיע בקופסאות פלסטיק שקופות עם בנדל אדום ועליו הרישום הנ"ל. העגבניות בגודל בינוני קטן, קטנןת מהרגילות וגדולות מהשרי ופחוסות קצת. מלאות מיץ וטעם. מזכיר את עגבניות הבלדי הערביות אבל ביותר קטן.
ואני מוסיפה - טעם של פעם!
מגיע בקופסאות פלסטיק שקופות עם בנדל אדום ועליו הרישום הנ"ל. העגבניות בגודל בינוני קטן, קטנןת מהרגילות וגדולות מהשרי ופחוסות קצת. מלאות מיץ וטעם. מזכיר את עגבניות הבלדי הערביות אבל ביותר קטן.
אם כבר מי עגבניות
אם כבר מדובר על זה, רעיון הגשה למנת פתיחה שקיבלנו במסעדת Els casals שבאזור ברצלונה
שוט של מי עגבניות, פרורי לחם, שמן זית ופרוסה של נקניק ביתי.
בנוסף, יש מתכון לא רע בבלוג הזה [URL]http://www.zeshesham.com/%D7%92%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%A6%D7%95-%D7%A6%D7%9C%D7%95%D6%BC%D7%9C/[/URL]
אם כבר מדובר על זה, רעיון הגשה למנת פתיחה שקיבלנו במסעדת Els casals שבאזור ברצלונה
שוט של מי עגבניות, פרורי לחם, שמן זית ופרוסה של נקניק ביתי.
בנוסף, יש מתכון לא רע בבלוג הזה [URL]http://www.zeshesham.com/%D7%92%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%A6%D7%95-%D7%A6%D7%9C%D7%95%D6%BC%D7%9C/[/URL]
הרבה דובדבנים
בדרך כלל קוראת סמויה בפורום אבל לאור סופ"ש עמוס אוכל החלטתי לצאת לאור.
ביום שישי בבוקר נסענו לעין זיוון לקטיף דובדנים, היה כיף וטעים מאוד, זה היה היום הראשון בו הבוסתן היה פתוח לקטיף והעצים היו עמוסים וכל הזנים היו בשלים. קנינו גם כלים למלא ולקחת הביתה, היה כיף וטעים.
בדרך חזרה עצרנו ב-BBB בראש פינה, בקשה של החברים שהיו על תקציב מצומצם והיה כפי שניתן לצפות, לא משהו מיוחד שראוי להרחיב עליו.
אתמול בצהריים נפגשנו עם ההורים של הבעל ובני הדודים מארגנטינה בדוניה רוסה בעין הוד לארוחת צהריים. לראשונות הוזמנו אמפנדס במילוי ירקות ובשר, נראה שהיו ביתיים אבל אני נאלצת להודות שאלו של חמתי יותר טעימים, ושקדי עגל בגריל, אני לא טעמתי מהם אבל נראה שהשאר נהנו. לעיקיות הוזמנו צלע לבן (ע"י) שהתבקש ליות וול-וול-דאן ולאחר החזרה לאש פעם אחת היה טעים מאוד. הוזמנו גם פילה לבן שדווח שהיה טוב (שתי המנות ענקיות). ארבעת האחרים חלקו מיקס גריל+ אנטרניה (נתח קצבים פרוס לפרוסות דקות), זו הייתה כמות עצומה של בשר אבל הכל נאכל עד הפירור האחרון ונאמרו הרבה מחמאות על הבשר.
נלקחו גם קינוחים- פלאן, משהו עם בננות והרבה יותר מידי פירורי עוגיות וגלידה ועוד עוגת שכבות עם אפרסקים משומרים ועוד כל מיני דברים, אני לא התחברתי אבל לשאר יושבי השולחן זה בעיקר העלה נוסטלגיה והם מאוד נהנו. החשבון יצא מעל 1,000 ש"ח ל6 אנשים אך מדובר בכמות אוכל אדירה+שתיה וקינוחים.
כשחזרנו הביתה גם הוכנה עוגת דובדבנים הפוכה מהשלל שנרכש יום קודם לכן שיצאה מעולה.
בדרך כלל קוראת סמויה בפורום אבל לאור סופ"ש עמוס אוכל החלטתי לצאת לאור.
ביום שישי בבוקר נסענו לעין זיוון לקטיף דובדנים, היה כיף וטעים מאוד, זה היה היום הראשון בו הבוסתן היה פתוח לקטיף והעצים היו עמוסים וכל הזנים היו בשלים. קנינו גם כלים למלא ולקחת הביתה, היה כיף וטעים.
בדרך חזרה עצרנו ב-BBB בראש פינה, בקשה של החברים שהיו על תקציב מצומצם והיה כפי שניתן לצפות, לא משהו מיוחד שראוי להרחיב עליו.
אתמול בצהריים נפגשנו עם ההורים של הבעל ובני הדודים מארגנטינה בדוניה רוסה בעין הוד לארוחת צהריים. לראשונות הוזמנו אמפנדס במילוי ירקות ובשר, נראה שהיו ביתיים אבל אני נאלצת להודות שאלו של חמתי יותר טעימים, ושקדי עגל בגריל, אני לא טעמתי מהם אבל נראה שהשאר נהנו. לעיקיות הוזמנו צלע לבן (ע"י) שהתבקש ליות וול-וול-דאן ולאחר החזרה לאש פעם אחת היה טעים מאוד. הוזמנו גם פילה לבן שדווח שהיה טוב (שתי המנות ענקיות). ארבעת האחרים חלקו מיקס גריל+ אנטרניה (נתח קצבים פרוס לפרוסות דקות), זו הייתה כמות עצומה של בשר אבל הכל נאכל עד הפירור האחרון ונאמרו הרבה מחמאות על הבשר.
נלקחו גם קינוחים- פלאן, משהו עם בננות והרבה יותר מידי פירורי עוגיות וגלידה ועוד עוגת שכבות עם אפרסקים משומרים ועוד כל מיני דברים, אני לא התחברתי אבל לשאר יושבי השולחן זה בעיקר העלה נוסטלגיה והם מאוד נהנו. החשבון יצא מעל 1,000 ש"ח ל6 אנשים אך מדובר בכמות אוכל אדירה+שתיה וקינוחים.
כשחזרנו הביתה גם הוכנה עוגת דובדבנים הפוכה מהשלל שנרכש יום קודם לכן שיצאה מעולה.
הרבה מאוד בשר
לפני שבוע הגעתי למיט מרקט רק כדי לראות שהם התחילו להביא קרפנייט - לכן לא הייתה ברירה והזמנתי מראש אוכף טלה עטוף (את האוכף מפרקים ומקבלים שתי שכבות של backstrap שבמרכזן נמצא הפילה עטוף במעטפת השומנית והנפלאה). ביום שישי האחרון בבוקר הגעתי לאסוף את הטלה לא לפני ששלחו אותי לבדוק את 25M המקום החדש מבית מיטמרקט. ידעתי שהוא נפתח בשישי האחרון וגם קראתי על חיזוק המטבח באמצעות יונתן בורוביץ לכן ידעתי שנגיע לשם, קבענו שנחזור לשם בשעת צהריים.
לכן אחרי סיבוב גם בכרמל וגם בלוינסקי התייצבנו סביב השעה 12 לארוחת צהריים 4 אנשים רעבים. ביקשתי שיוציאו לנו מה שיש וטעים. גילוי נאות: אני לקוחה מאוד קבועה של המיט מרקט בערך מהיום שנפתח ולכן הצוות כולו מכיר אותי. למרות זאת, נראה שהצוות משתדל לתת יחס טוב לכל הלקוחות ולספק את החוויה הטובה ביותר.
המטבח ביום שישי עבד בטירוף והתור השתרך בכניסה למקום, לכן, ממליצה להגיע מוקדם באמצע השבוע או לחכות מעט עד שהלחץ ירגע לפני שבאים לטעום.
רוב המנות כוללות סלט ירקות מתובל כראוי וממרח לימונים חרפרף. אכלנו שווארמה מעושנים נהדרת שהגיעה יחד עם לאפה בנוסף לסלט והממרח, קבבים נפלאים על שיפוד רותח עם אותן תוספות, דנוור קאט עשוי לשלמות שגם הגיע עם תפו"א עשוי במח עצם. בנוסף, יצא מהמעשנת טוסיק של כבש וקיבלנו טעימות ממנו. יחד עם לא מעט בירה זו הייתה ארוחת צהריים ראויה מאוד (כ 350 שקלים לארבעה אנשים). בהחלט נחזור.
בערב חברים קפצו לביקור לאכול מהטלה, מתחת לטלה בזמן התנור שלו הכנסנו תפו"א בעשבי תיבול וגם גזרים צבעוניים. ליווינו את הארוחה עם כמה בקבוקי יין. לקינוח, עוגת שוקולד עם המון שוקולד ומרשמלו שהבחור הכין.
בשבת בצהריים היינו בחתונה בגלריה מאירוף, האוכל היה חביב ביותר, הטקס מרגש במיוחד ובסך הכל יופי של אירוע.
בערב ויתרנו על על האש לכבוד גמר ליגת האלופות וקפצנו לארוחת לילה חביבה ומהירה בוונג - חלקנו את הלחמניות המאודות עם הבקר שהיו מצוינות. אני לקחתי את מנת השרימפס בו צ'וי שהגיעה עם תרד מים סיני במקום והבחור הזמין את דיאן דיאן, מנה שמנסיון עבר ידענו שהיא מובטחת כחריפה אבל מגיעה כפיקנטית at best. היה בסך הכל טעים ומשביע רק שבמנה של הבחור התגלו חתיכות עצם קטנות שיכולות להיות מאוד מסוכנות. הוא הוציא אותן והשאיר בצד.
כשהמלצרית באה לאסוף את הצלחות הראנו לה את העצמות ורק ציינו שיזהרו כי זה באמת יכול להיות מסוכן - הכל ברוח טובה בלי תלונות. הסבירו לנו שהם משתדלים לסנן את הרוטב ככל יכולתם אבל לפעמים משתרבבות להם כמה עצמות. בכל זאת, הם החליטו להזמין אותנו לקינוח - טיפול יעיל וחביב בתקלה הזו (למרות שגם אם לא היו מזמינים אותנו לקינוח לא היינו כועסים, העצמות היו הערה למטבח, ממש לא כעס מצידנו) וקיבלנו את הבננות המקורמלות עם החלב המרוכז שהיו סיום טוב לארוחה.
רוב התמונות אצל הבחור בסלולר אז אעלה אותן כנראה בהמשך היום.
לפני שבוע הגעתי למיט מרקט רק כדי לראות שהם התחילו להביא קרפנייט - לכן לא הייתה ברירה והזמנתי מראש אוכף טלה עטוף (את האוכף מפרקים ומקבלים שתי שכבות של backstrap שבמרכזן נמצא הפילה עטוף במעטפת השומנית והנפלאה). ביום שישי האחרון בבוקר הגעתי לאסוף את הטלה לא לפני ששלחו אותי לבדוק את 25M המקום החדש מבית מיטמרקט. ידעתי שהוא נפתח בשישי האחרון וגם קראתי על חיזוק המטבח באמצעות יונתן בורוביץ לכן ידעתי שנגיע לשם, קבענו שנחזור לשם בשעת צהריים.
לכן אחרי סיבוב גם בכרמל וגם בלוינסקי התייצבנו סביב השעה 12 לארוחת צהריים 4 אנשים רעבים. ביקשתי שיוציאו לנו מה שיש וטעים. גילוי נאות: אני לקוחה מאוד קבועה של המיט מרקט בערך מהיום שנפתח ולכן הצוות כולו מכיר אותי. למרות זאת, נראה שהצוות משתדל לתת יחס טוב לכל הלקוחות ולספק את החוויה הטובה ביותר.
המטבח ביום שישי עבד בטירוף והתור השתרך בכניסה למקום, לכן, ממליצה להגיע מוקדם באמצע השבוע או לחכות מעט עד שהלחץ ירגע לפני שבאים לטעום.
רוב המנות כוללות סלט ירקות מתובל כראוי וממרח לימונים חרפרף. אכלנו שווארמה מעושנים נהדרת שהגיעה יחד עם לאפה בנוסף לסלט והממרח, קבבים נפלאים על שיפוד רותח עם אותן תוספות, דנוור קאט עשוי לשלמות שגם הגיע עם תפו"א עשוי במח עצם. בנוסף, יצא מהמעשנת טוסיק של כבש וקיבלנו טעימות ממנו. יחד עם לא מעט בירה זו הייתה ארוחת צהריים ראויה מאוד (כ 350 שקלים לארבעה אנשים). בהחלט נחזור.
בערב חברים קפצו לביקור לאכול מהטלה, מתחת לטלה בזמן התנור שלו הכנסנו תפו"א בעשבי תיבול וגם גזרים צבעוניים. ליווינו את הארוחה עם כמה בקבוקי יין. לקינוח, עוגת שוקולד עם המון שוקולד ומרשמלו שהבחור הכין.
בשבת בצהריים היינו בחתונה בגלריה מאירוף, האוכל היה חביב ביותר, הטקס מרגש במיוחד ובסך הכל יופי של אירוע.
בערב ויתרנו על על האש לכבוד גמר ליגת האלופות וקפצנו לארוחת לילה חביבה ומהירה בוונג - חלקנו את הלחמניות המאודות עם הבקר שהיו מצוינות. אני לקחתי את מנת השרימפס בו צ'וי שהגיעה עם תרד מים סיני במקום והבחור הזמין את דיאן דיאן, מנה שמנסיון עבר ידענו שהיא מובטחת כחריפה אבל מגיעה כפיקנטית at best. היה בסך הכל טעים ומשביע רק שבמנה של הבחור התגלו חתיכות עצם קטנות שיכולות להיות מאוד מסוכנות. הוא הוציא אותן והשאיר בצד.
כשהמלצרית באה לאסוף את הצלחות הראנו לה את העצמות ורק ציינו שיזהרו כי זה באמת יכול להיות מסוכן - הכל ברוח טובה בלי תלונות. הסבירו לנו שהם משתדלים לסנן את הרוטב ככל יכולתם אבל לפעמים משתרבבות להם כמה עצמות. בכל זאת, הם החליטו להזמין אותנו לקינוח - טיפול יעיל וחביב בתקלה הזו (למרות שגם אם לא היו מזמינים אותנו לקינוח לא היינו כועסים, העצמות היו הערה למטבח, ממש לא כעס מצידנו) וקיבלנו את הבננות המקורמלות עם החלב המרוכז שהיו סיום טוב לארוחה.
רוב התמונות אצל הבחור בסלולר אז אעלה אותן כנראה בהמשך היום.
David Meitar
New member
מבקש הסברים
מי מרקט זו מסעדה או אטליז? M25 מה זה?
מי מרקט זו מסעדה או אטליז? M25 מה זה?
נובה ג'ויה , המטבח של איל ואני גם
רבתי עם נטוויזן על שרות איום ונורא, נפרדנו לא כידידים ,הם חסמו לי את תיבת הדואר הותיקה ולכן פתחתי כתובת חדרשה שהצריכה רשום מחדש לתפוז עם ניק "חדש" , אבל זו גסטרו הותיקה ...
באתר בייגלה דווח על שף חדש בשם רוברט קלוגר בנובה ג'ויה בסינמטק ולכן קפצנו לשם לארוחת עקב של אחרי עבודה ביום חמישי, בפנים היה ריק בחוץ תפוסה מסוימת, לא התרשמתי בתפריט ממנות חדשות או מלהיבות במיוחד
הוא לקח ריטוזו קינואה וסלק (54 שח) וקבל מה שנראה כשסלט קינואה עם סלק , אני פיצה טרטופו (68שח) שהיתה טובה מנאד רק שהחצי השני התקרר והיה פחות טעים. בפיצריות בסאו פאולו מגישים לך חצי פיצה ואת המחצית השניה שומרים בחמום . מים הוגשו בבקבוק , עם אספרסו אחד והנחת בייגלה- 132 שח ללא דמי שרות. קינחתי באייסברג הסמוכה - טעם מרציפן דובדבנים חזר - היה קצת רך מדי השתלב טוב עם פסיפלורה אהובתי
בפייסבוק נתקלתי בפרסומת של המטבח של איל בבני ציון והחילטתי לחלוק איתו את הכנת ארוחות השבת , קניתי- סלט איטריות שעועית עם כרוב ופלחי נקטרינה- טוב מאד , 14 שח לגביע בינוני , סלט עדשים כתומות וקינואה- תפל , קציצות כרובית - שפע שמיר לא אהבתי האחרים כן, קציצות קינואה - הנוער טען שהן יבשות מדי . לזה הוספתי לזניה ששולבו בה פרוסות גבינת פרומעז (הכי קל לפרוס בחוט דנטלי ) ששידרגו אותה עד מאד , ריזוטו פטריות שזכה הלצלחה רבה, סלט ירקות הפעם עם חסה לרגל נסיעת שונאת החסה לפסטיבל בדרום (שם אכלה אוכל אתיופי שהיה טעים לה מאד וזול ) ולקינוח ה עוגה של שכבות ביקסקוויטים קרם פטיסאה וקרם שוקולד - הספציאליטה את הבית
בצהרי שבת היינו זוג- מהמטבח של איל- מוסקה בסדר גמור , כדור בשר ברוטב סלק ומנגולד- נחמד , מג'דרה עם עדשים שחורות -יותר מדי פטרוזיליה.
לסכום- בפעם הבאה אתארגן מראש , אכין את הקציצות שלי ברוטב הודי . ולהשלמות קציצות קינואה מגלי'ס . הם מאד נחמדים במטבח של איל אבל אף מנה לא היתה WOW
חוץ מזה אני חיבת דיווח מנהטן - בא יבוא
רבתי עם נטוויזן על שרות איום ונורא, נפרדנו לא כידידים ,הם חסמו לי את תיבת הדואר הותיקה ולכן פתחתי כתובת חדרשה שהצריכה רשום מחדש לתפוז עם ניק "חדש" , אבל זו גסטרו הותיקה ...
באתר בייגלה דווח על שף חדש בשם רוברט קלוגר בנובה ג'ויה בסינמטק ולכן קפצנו לשם לארוחת עקב של אחרי עבודה ביום חמישי, בפנים היה ריק בחוץ תפוסה מסוימת, לא התרשמתי בתפריט ממנות חדשות או מלהיבות במיוחד
הוא לקח ריטוזו קינואה וסלק (54 שח) וקבל מה שנראה כשסלט קינואה עם סלק , אני פיצה טרטופו (68שח) שהיתה טובה מנאד רק שהחצי השני התקרר והיה פחות טעים. בפיצריות בסאו פאולו מגישים לך חצי פיצה ואת המחצית השניה שומרים בחמום . מים הוגשו בבקבוק , עם אספרסו אחד והנחת בייגלה- 132 שח ללא דמי שרות. קינחתי באייסברג הסמוכה - טעם מרציפן דובדבנים חזר - היה קצת רך מדי השתלב טוב עם פסיפלורה אהובתי
בפייסבוק נתקלתי בפרסומת של המטבח של איל בבני ציון והחילטתי לחלוק איתו את הכנת ארוחות השבת , קניתי- סלט איטריות שעועית עם כרוב ופלחי נקטרינה- טוב מאד , 14 שח לגביע בינוני , סלט עדשים כתומות וקינואה- תפל , קציצות כרובית - שפע שמיר לא אהבתי האחרים כן, קציצות קינואה - הנוער טען שהן יבשות מדי . לזה הוספתי לזניה ששולבו בה פרוסות גבינת פרומעז (הכי קל לפרוס בחוט דנטלי ) ששידרגו אותה עד מאד , ריזוטו פטריות שזכה הלצלחה רבה, סלט ירקות הפעם עם חסה לרגל נסיעת שונאת החסה לפסטיבל בדרום (שם אכלה אוכל אתיופי שהיה טעים לה מאד וזול ) ולקינוח ה עוגה של שכבות ביקסקוויטים קרם פטיסאה וקרם שוקולד - הספציאליטה את הבית
בצהרי שבת היינו זוג- מהמטבח של איל- מוסקה בסדר גמור , כדור בשר ברוטב סלק ומנגולד- נחמד , מג'דרה עם עדשים שחורות -יותר מדי פטרוזיליה.
לסכום- בפעם הבאה אתארגן מראש , אכין את הקציצות שלי ברוטב הודי . ולהשלמות קציצות קינואה מגלי'ס . הם מאד נחמדים במטבח של איל אבל אף מנה לא היתה WOW
חוץ מזה אני חיבת דיווח מנהטן - בא יבוא
הרברט סמואל הכשרה הרצליה (עדכון ביקורת קודמת)
אמנם כבר איני כותבת בפורום, אבל אני חשה אחריות לעדכן את הביקורת שכתבתי על המסעדה לפני פחות משנה בסה"כ. מאז ישבנו בה לפחות פעם נוספת שהייתה אף היא פחות מוצלחת בעיניי, אבל בקטנה, ובסה"כ היה בסדר (ולכן חזרנו). גם הפעם ישבנו בצוהרי שישי לעסקית, אבל את המשפט "ראוי לציין שהמנות כוללות בשר ודגים וללא תוספת מחיר (וגם זה לא דבר של מה בכך)" אני כבר לא יכולה לומר לצערי.
תפריט העסקיות משתנה תדיר; בין הפעם ההיא לפעם הזאת הייתה לפחות פעם נוספת שאכלנו שם, וכבר אז חשתי במגמה מצערת של עלייה במחיר לעומת ירידה באיכות... אבל הפעם זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
ראשית, היו חמש או שש מנות ראשונות ומספר דומה של עיקריות. חצי מהן (הלא צמחוניות) בתוספת מחיר (10 ש"ח לראשונות, 15 ש"ח לעיקירות). כלומר מי שלא רוצה סלט חסות או עגבניות למנה ראשונה ולא מעוניין בניוקי או משהו דומה לעיקרית, לא משלם 88 ש"ח אלא 113 ש"ח. עדיין מחיר סביר, אבל מדובר בכל זאת בפער ניכר לעומת המחיר המקורי.
שנית, העיקריות שהכילו דג היו זערוריות בגודלן (לא רק שלי). נכון, מדובר בראשונות, אבל לא מדובר בדגים יקרים במיוחד (סלמון, אנטיאס) או בחומרי גלם מיוחדים... ועל זה עוד הוספתי 10 ש"ח! המנה שהזמנתי (אין לי כוח לטרוח לחפש את השם או התיאור) הייתה קוביות קטנות של סלמון נא ותחתן אטריות דקות, עטופות במעטפת שקופה, צפות ברוטב עם קומץ פטריות קטנות. לא צילמתי, אבל בחיי שזה היה קטן. בכל מנת סשימי סלמון בסושייה נורמלית מקבלים יותר סלמון... הסלמון עצמו היה טעים מאוד (אני חולה על סלמון נא) המסביב לא היה מעניין דיו, לא הפריע לי. אבל מבחינת תמורה למחיר, לא הייתה כזאת.
למנה עיקרית הזמנתי שיפוד פילה בקר מדיום. בפנים הוא אכן היה מדיום, מבחוץ קצת שרוף ומלוח מדי לטעמי. ניחא. גם ככה לא היה גדול (זה נכון לכל המנות במקום) וחיסלתי אותו במהירות. ברוטב היו שתי חתיכות קטנות של פטריות (שמפניון או משהו דומה, אני חושבת; לא משהו מיוחד בכל מקרה) ודווקא היו טעימות, אבל זערוריות... הצטערתי שלא פרגנו קצת יותר. לצד השיפוד הוגש "פס" של פשטידת תפוח אדמה עם בצל או משהו כזה (שכבות דקות של תפוח אדמה אפויים עם בצל). זה היה שמנוני ולא טעים (וגם קטן, אבל לגודל אני כבר רגילה...). כל מי שטעם אמר שזה פשוט לא מוצלח.
הגישו לנו תפריט קינוחים, כל אחד 45 ש"ח. לא מחיר מיוחד לעסקית, והקינוחים גם לא מתאימים לחלוקה, כך הבנו מהמלצרית. אף אחד מהם לא נשמע מעניין במיוחד, ומחירי הקינוחים בישראל גם ככה מקוממים אותי (במיוחד מאז הטיול בווינה...). ויתרנו.
נקודה אחרונה מעצבנת לפני סיום, כשהזמנו לחם לשולחן הם הביאו מיד שתי מנות. נכון, היינו שישה ומנה אחת היא לא הרבה; אבל מן הראוי לשאול מראש או לציין שהם מביאים ובעיקר שמחייבים פי שניים, לא כן? אולי רק חלק מהסועדים לא יאכלו או שנסתפק רק במנה אחת? (כי לא יהיה לנו טעים או שיהיה לנו יקר או כל סיבה שהיא). פשוט החליטו בשבילנו והביאו ישר שניים ובחשבון הופיע פעמיים לחם (כל מנה 19 ש"ח). לפחות הלחם היה נחמד; כמה פרוסות של לחם אגוזים טעים, לחם לבן כלשהו ולחם תפוחי אדמה שמנוני וכבד שגם בעבר לא אהבתי. במטבלי שמן הזית והחומץ הבלסמי נותרו רק זיתים, פחות טעימים (השומים הקלויים כבר נעדרו עוד בפעם הקודמת).
לסיכום: התמורה לא מצדיקה את העלות. שילמנו יותר ויצאנו מרוצים פחות. אחי התלונן שבמטבח משתמשים ביותר מדי שמן ושזה עשה לו רע. אני נוטה להסכים. בכלל, נראה שמשהו לא טוב עובר עליהם, אם או בלי קשר לעזיבתו המתוקשרת של רושפלד. מבחינתנו זה היה הביקור האחרון במסעדה.
אמנם כבר איני כותבת בפורום, אבל אני חשה אחריות לעדכן את הביקורת שכתבתי על המסעדה לפני פחות משנה בסה"כ. מאז ישבנו בה לפחות פעם נוספת שהייתה אף היא פחות מוצלחת בעיניי, אבל בקטנה, ובסה"כ היה בסדר (ולכן חזרנו). גם הפעם ישבנו בצוהרי שישי לעסקית, אבל את המשפט "ראוי לציין שהמנות כוללות בשר ודגים וללא תוספת מחיר (וגם זה לא דבר של מה בכך)" אני כבר לא יכולה לומר לצערי.
תפריט העסקיות משתנה תדיר; בין הפעם ההיא לפעם הזאת הייתה לפחות פעם נוספת שאכלנו שם, וכבר אז חשתי במגמה מצערת של עלייה במחיר לעומת ירידה באיכות... אבל הפעם זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
ראשית, היו חמש או שש מנות ראשונות ומספר דומה של עיקריות. חצי מהן (הלא צמחוניות) בתוספת מחיר (10 ש"ח לראשונות, 15 ש"ח לעיקירות). כלומר מי שלא רוצה סלט חסות או עגבניות למנה ראשונה ולא מעוניין בניוקי או משהו דומה לעיקרית, לא משלם 88 ש"ח אלא 113 ש"ח. עדיין מחיר סביר, אבל מדובר בכל זאת בפער ניכר לעומת המחיר המקורי.
שנית, העיקריות שהכילו דג היו זערוריות בגודלן (לא רק שלי). נכון, מדובר בראשונות, אבל לא מדובר בדגים יקרים במיוחד (סלמון, אנטיאס) או בחומרי גלם מיוחדים... ועל זה עוד הוספתי 10 ש"ח! המנה שהזמנתי (אין לי כוח לטרוח לחפש את השם או התיאור) הייתה קוביות קטנות של סלמון נא ותחתן אטריות דקות, עטופות במעטפת שקופה, צפות ברוטב עם קומץ פטריות קטנות. לא צילמתי, אבל בחיי שזה היה קטן. בכל מנת סשימי סלמון בסושייה נורמלית מקבלים יותר סלמון... הסלמון עצמו היה טעים מאוד (אני חולה על סלמון נא) המסביב לא היה מעניין דיו, לא הפריע לי. אבל מבחינת תמורה למחיר, לא הייתה כזאת.
למנה עיקרית הזמנתי שיפוד פילה בקר מדיום. בפנים הוא אכן היה מדיום, מבחוץ קצת שרוף ומלוח מדי לטעמי. ניחא. גם ככה לא היה גדול (זה נכון לכל המנות במקום) וחיסלתי אותו במהירות. ברוטב היו שתי חתיכות קטנות של פטריות (שמפניון או משהו דומה, אני חושבת; לא משהו מיוחד בכל מקרה) ודווקא היו טעימות, אבל זערוריות... הצטערתי שלא פרגנו קצת יותר. לצד השיפוד הוגש "פס" של פשטידת תפוח אדמה עם בצל או משהו כזה (שכבות דקות של תפוח אדמה אפויים עם בצל). זה היה שמנוני ולא טעים (וגם קטן, אבל לגודל אני כבר רגילה...). כל מי שטעם אמר שזה פשוט לא מוצלח.
הגישו לנו תפריט קינוחים, כל אחד 45 ש"ח. לא מחיר מיוחד לעסקית, והקינוחים גם לא מתאימים לחלוקה, כך הבנו מהמלצרית. אף אחד מהם לא נשמע מעניין במיוחד, ומחירי הקינוחים בישראל גם ככה מקוממים אותי (במיוחד מאז הטיול בווינה...). ויתרנו.
נקודה אחרונה מעצבנת לפני סיום, כשהזמנו לחם לשולחן הם הביאו מיד שתי מנות. נכון, היינו שישה ומנה אחת היא לא הרבה; אבל מן הראוי לשאול מראש או לציין שהם מביאים ובעיקר שמחייבים פי שניים, לא כן? אולי רק חלק מהסועדים לא יאכלו או שנסתפק רק במנה אחת? (כי לא יהיה לנו טעים או שיהיה לנו יקר או כל סיבה שהיא). פשוט החליטו בשבילנו והביאו ישר שניים ובחשבון הופיע פעמיים לחם (כל מנה 19 ש"ח). לפחות הלחם היה נחמד; כמה פרוסות של לחם אגוזים טעים, לחם לבן כלשהו ולחם תפוחי אדמה שמנוני וכבד שגם בעבר לא אהבתי. במטבלי שמן הזית והחומץ הבלסמי נותרו רק זיתים, פחות טעימים (השומים הקלויים כבר נעדרו עוד בפעם הקודמת).
לסיכום: התמורה לא מצדיקה את העלות. שילמנו יותר ויצאנו מרוצים פחות. אחי התלונן שבמטבח משתמשים ביותר מדי שמן ושזה עשה לו רע. אני נוטה להסכים. בכלל, נראה שמשהו לא טוב עובר עליהם, אם או בלי קשר לעזיבתו המתוקשרת של רושפלד. מבחינתנו זה היה הביקור האחרון במסעדה.
לילה בירושלים ואוכל בית
בחמישי בערב עלינו ירושלימה לצפייה בפרוייקט הקיץ של בית הספר לתיאטרון חזותי, בו לומד אחי הצעיר. אחר כך, לקחנו את אחותו לבלות, כי אסור להפלות בין אח לאחות.
 
חמישי בלילה בשוק מחנה יהודה, הכל מואר והומה, קשה למצוא חניה ולבחור איפה לשבת. איפה זה ואיפה השוק החשוך בו כילדה, פחדתי ללכת מבית דודתי ברחוב אגריפס לבית סבתי בשוק.
 
החלטנו ללכת לקזינו דה פריז, ולשמחתנו הספקנו להגיע בדיוק לפני הנהירה הגדולה למקום, ונמצא לנו שולחן בפנים (כי בחוץ היה ממש קריר).
 
אחותי צמחונית, לכן רוב המנות היו כאלה שיכולנו לחלוק:
פיצה לבנה (48 ש"ח) - בצק דקיק ופריך, די חסר טעם ועליו 3 סוגי גבינה (לא מפורטות בתפריט) וכמה עלי בזיליקום. אף לא אחת מהגבינות היתה עזת טעם, כך שהפיצה כולה היתה מעט תפלה.
 
במיה צרובה על יוגורט (40 ש"ח) - צלוחית עמוקה עם הרבה יוגורט ושתיים-שלוש כפות במיה צרובה, פרוסות פלפל ירוק חריף ולא מעט פתיתי צ'ילי. המלצרית לא ידעה שיש פלפל חריף או צ'ילי במנה, וחבל (החיך שלי שילם מחיר כבד על כך שחשבנו שפתיתי הצ'ילי היו זרעי עגבניות).
 
שתי ברוסקטות גבינה (24 ש"ח לאחת). אחת עם גבינה כחולה ואגסים, והשניה זרכה מפרחוני. שתיהן היו קטנות וחביבות, ולא הותירו רושם כביר בקרב הצמחונית או האומניבורים.
 
היות שעדיין היינו רעבים, הזמנו פיצה עם טונה מעושנת מהספיישלים (44 ש"ח). שוב בצק די חסר טעם, ומעט פיסות טונה מעושנת מפוזרות על הפיצה.
 
אחותי ואני שתינו "אליהו התשתי?" - קמפרי, ג'ין, לימון וסודה (42 ש"ח), הבחור שתה שליש פרנסיסקנר מהחבית (26 ש"ח).
 
שילמנו 290 ש"ח + טיפ, ויצאנו שבעים לא מסופקים, ועם באז נחמד מהאלכוהול.
 
בשישי, אחרי האזכרה של חמי, אכלנו מאפים מלוחים ומתוקים מהחנות של שמו בצ'ק פוסט. בשאר סוף השבוע, אכלנו בבית ארוחות קלות ככל האפשר: סלט עדשים שחורות ליד בורגול ויוגורט "יווני", חזה עוף עם סלט עגבניות שרי רענן, ואף לא ניגוב חומוס אחד.
בחמישי בערב עלינו ירושלימה לצפייה בפרוייקט הקיץ של בית הספר לתיאטרון חזותי, בו לומד אחי הצעיר. אחר כך, לקחנו את אחותו לבלות, כי אסור להפלות בין אח לאחות.
 
חמישי בלילה בשוק מחנה יהודה, הכל מואר והומה, קשה למצוא חניה ולבחור איפה לשבת. איפה זה ואיפה השוק החשוך בו כילדה, פחדתי ללכת מבית דודתי ברחוב אגריפס לבית סבתי בשוק.
 
החלטנו ללכת לקזינו דה פריז, ולשמחתנו הספקנו להגיע בדיוק לפני הנהירה הגדולה למקום, ונמצא לנו שולחן בפנים (כי בחוץ היה ממש קריר).
 
אחותי צמחונית, לכן רוב המנות היו כאלה שיכולנו לחלוק:
פיצה לבנה (48 ש"ח) - בצק דקיק ופריך, די חסר טעם ועליו 3 סוגי גבינה (לא מפורטות בתפריט) וכמה עלי בזיליקום. אף לא אחת מהגבינות היתה עזת טעם, כך שהפיצה כולה היתה מעט תפלה.
 
במיה צרובה על יוגורט (40 ש"ח) - צלוחית עמוקה עם הרבה יוגורט ושתיים-שלוש כפות במיה צרובה, פרוסות פלפל ירוק חריף ולא מעט פתיתי צ'ילי. המלצרית לא ידעה שיש פלפל חריף או צ'ילי במנה, וחבל (החיך שלי שילם מחיר כבד על כך שחשבנו שפתיתי הצ'ילי היו זרעי עגבניות).
 
שתי ברוסקטות גבינה (24 ש"ח לאחת). אחת עם גבינה כחולה ואגסים, והשניה זרכה מפרחוני. שתיהן היו קטנות וחביבות, ולא הותירו רושם כביר בקרב הצמחונית או האומניבורים.
 
היות שעדיין היינו רעבים, הזמנו פיצה עם טונה מעושנת מהספיישלים (44 ש"ח). שוב בצק די חסר טעם, ומעט פיסות טונה מעושנת מפוזרות על הפיצה.
 
אחותי ואני שתינו "אליהו התשתי?" - קמפרי, ג'ין, לימון וסודה (42 ש"ח), הבחור שתה שליש פרנסיסקנר מהחבית (26 ש"ח).
 
שילמנו 290 ש"ח + טיפ, ויצאנו שבעים לא מסופקים, ועם באז נחמד מהאלכוהול.
 
בשישי, אחרי האזכרה של חמי, אכלנו מאפים מלוחים ומתוקים מהחנות של שמו בצ'ק פוסט. בשאר סוף השבוע, אכלנו בבית ארוחות קלות ככל האפשר: סלט עדשים שחורות ליד בורגול ויוגורט "יווני", חזה עוף עם סלט עגבניות שרי רענן, ואף לא ניגוב חומוס אחד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.