אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[Bibaloo]

המקום השני הוא כמובן פונדק דה לוקס

 

[פופלקס1]

שוקו לולו בפלורנטין ת"א - על הפנים

אני בדרך כלל לא כותב ביקורות על מסעדות אבל הפעם נכנסתי במיוחד כדי לשתף. חשוב לי שאנשים ידעו.

ביקרתי במסעדה ביום שישי בערב עם עוד שלושה אנשים. המקום היה מלא ודי מהר התברר שהמלצרים והמטבח מתקשים מאוד לתפקד ושמצפה לנו ערב לא קצר.
בנוסף למנות הזמנו כל אחד שתייה וגם קנקן מים אחד לכולנו. למרות שביקשנו כמה פעמים, חיכינו כחצי שעה עד שהגיעו המים - אבל לא היו כוסות. להן נאלצנו לחכות עוד עשר דקות ("כבר מגיע", "הנה תיכף"). קיץ? צמאים? בעיה שלכם. למען ההגינות אציין שקיבלנו התנצלות על עניין המים וגם בהמשך.

אחרי זה, המנות עצמן (המבורגר, פסטות, סלט חלומי) היו בינוניות מינוס, והשירות המשיך להיות לא טוב. המלצר שלנו היה נחמד בסך הכל והתכוון לטוב, אבל גם הוא הצליח להרגיז כשביקש שננסה להבין אותו ושיש לו שלושה שולחנות. בסדר, ראיתי שאתה רץ כל הזמן ומזיע, אבל למה זה צריך לעניין אותי? תביאו עוד מלצרים או אני לא יודע מה. אני לא מסעדן ולא פסיכולוג, ולא באתי להכיל את העומס שלכם או לפתור לכם את הבעיות – אני רק לקוח שמצפה לשירות טוב - לא מצטיין, לא מדהים, אני יודע שזו לא מסעדה יוקרתית - אבל כן, בישראל ב-2015 אני מצפה לשירות טוב.

הבלגן נמשך גם אחר כך. הזמנתי קפה הפוך, שלא הגיע. בינתיים הזמנו גם את החשבון, כי לאחד מאיתנו היה יום מעייף במיוחד והוא רצה הביתה. דקה ועוד דקה במסעדה עם אקוסטיקה גרועה והקפה לא מגיע, גם לא החשבון. בשלב מסוים קיבלתי נזיפה (!) מהמלצר - שמרוב שהיה עמוס בעבודה אפילו לא בא לשולחן ופשוט הרים את הקול. הוא טען שלא אמרתי לו שביטלתי את ההזמנה של הקפה. אבל רגע, מה? לא ביטלתי שום הזמנה. התברר שהקפה הגיע אל שולחן אחר במסעדה וכמובן הוחזר כי אף אחד לא הזמין אותו. בסוף הגיע הקפה. גם לחשבון לקח הרבה זמן להגיע, והעייף פשוט הלך הביתה. ריחמנו ופשוט שילמנו עליו. הוא כבר יחזיר לנו – מן הסתם במסעדה אחרת.

 

[CherryBlini]

תנחומיי... אחד המקומות המעצבנים מבחינת השירות

 

[passioneta]

היילייטס - ציריך ופאסטל

לוקסמבורגלי - אכן לדעתי מוצלחים מהמקרונים של פריז, אבל תמיד אעדיף שוקולד.
הפרלינים של שפרונגלי מוצלחים מאוד.
&nbsp
פאסטל, 7 סועדים בערב, כולם נהנו - לטעמי וינגרט הקארי רחוק מלהיות גאוני ומיוחד. ספיישל של ניוקי פירות ים היה מעולה, במיוחד הרוטב. בכלל, ניכר שהמקום יודע לבשל - הרטבים הם תמיד אבן בוחן מוצלחת. לטעמי ברמת מחירים כזו ראוי שמנות הלחם תהינה ללא תשלום.

 

[salo22]

סופ"ש

בשישי פסטה בולונז, במקרה יצא שיש הרבה בשר טחון מאבו חילווה בפריזר וזה הולך נפלא לבולונז, רוטב טחון מראש ואז בישול ארוך לפני הבשר - עגבניות שרי מכל המינים, קצת רסק עבניות מרוכז, קטשפ מאניס, שום, קצת בצל אדום, מירין וסוכר חום, הרבה תבלינים (פפריקות, תערובת הבית, כמון, גראם מסלה), קצת שמן זית ובלינדור. כמה עלי דפנה, קליפות קינמון ואצת קומבו מפורקת לכמה חתיכות לתוך הרוטב לחלק רב מזמן הצימצום, כמובן מוציאים בשלב מסויים או בסוף.

שבת צפונית, היינו אחראים על הפקת הקינוחים למסיבת יום הולדת במשפחה, פאי שזיפים ופאי פקנים (בשביל מה להכין ממש עוגות כשיש פאי?), סורבה אבטיח עם סוכריות גומי ליצ'י אלוהיות מיפן לילדים (וגם למבוגרים כמובן), זה הממתק הכי טעים בהיסטוריה מבחינתי, עם לא מעט מיץ אמיתי לפי השמועות (פירמת Meiji למי שמתעניין ולמיטב זיכרוני, מנסה לעלות תמונה מהרשת של האריזה אבל לא מצליח, לא נורא). עוד קינוח מעניין הייתה גלידת חלב מלוח עם רוטב דבש עם יוזו וקראמבל לוז קלוי גרוס עם קליפת יוזו מיובשת, יצא יופי, קצת מלוח מידי כי המשקל משום מה מעט זייף עם המלח בכמות הנמוכה ולדעתי לא הראה בדיוק המשקל שכיוונתי אליו. עדיין, יצא מאוד מיוחד ולאוהבי שילובים חצי מאתגרים, גם טעים ביותר.

 

[סבתא רותרות]

סאלו, למה להרוס בולונז עם כמון? זה לא שקשוקה...

 

[salo22]

אין לי מתכונים קבועים

והכמון של חבשוש שווה לי לשים, הוא טוב, בכל מקרה בכמות מאוד קטנה, כמון הולך לי נהדר עם הקצת כבש שיש בטחון של אבו חילווה, אגב זה הטחון המתובל שלהם בכל מקרה, עם קצת בצל ובטח מין ראס אל חנות כזה ובכל מקרה בולונז קלאסי זה לעולם לא היה, טעים לנו מאוד זה כן

ככה אני אוהב את הדברים בסוג כזה של אוכל, תיבולים וקומבינציות די "חזקות" עם איזונים מכל הכיוונים של הטעמים הבסיסיים כמו שפחות או יותר נניח ההיגיון הבישולי התאילנדי אומר על המתוק\חמוץ\חריף\מלוח וכולי.. אם כבר מהגגים על בולונז, גם עניין היין האפשרי, לא הולך לכיוון, הקטשפ מאניס+המירין ברוטב וכיוונים כלליים כאלו בכלל ברטבים "כבדים", מעניינים בשבילי לא פחות, למרות שכמובן לא פוסל השימוש ביין בכל מקרה, במיוחד אם רוצים ממש להיצמד בהכנת ה"קלאסיקות".
גם הראס אל בית הקלוי שלי שנכנס לכל תבשיל, אף פעם לא ייחשב לאיזה תבלין קלאסי מידי והוא מלא בהפתעות בכל מקרה, למון גראס או קליפת לימון, גרגירי חרדל, זרעי כמון וכוסברה, גרגירי פלפל בכמה צבעים, מעט מי זאהר, חומר טוב

מאוד אוהב "להתפרס" ככה בבישול, מודה באשמה

 

[סבתא רותרות]

גם אני מבשלת מהרגש והידע ללא מתכונים כתובים

אבל עדיין נצמדת למסגרת הגיונית [קלאסית?] של מה הולך עם מה. אבל מרגע שהכנסת את תערובת הקבב שלהם לתבשיל, זה כבר לא בולונז אז כבר לא משנה מה עוד הוספת...זה הופך לסאלונז

 

[pix37]

למה להרוס ? כמון משדרג כל רוטב עגבניות

 

[סבתא רותרות]

לטעמי, ממש לא משדרג הכל. ואין לי כלום נגד כמון.