הספקנו הרבה מאוד
בחמישי בערב ביקרנו בפורטר לשם מסיבת יום הולדת לחבר. ניצלנו את ההזדמנות להגיע מוקדם עם שאריות פאי לימון שהבחור הכין ולהרים צ'ייסר סוף שבוע על הבר.
בשישי בבוקר כרגיל שוק, היינו יעילים וסיימנו את הסיבוב מוקדם כדי שנוכל לפתוח את המעשנה -עישנו סלמון, לוקוס וטונה. הסלמון היה עם מעט מייפל והלוקוס והטונה עם סויה. הטונה יצאה הכי פחות מוצלחת כי הנתח היה צריך לצאת עוד קודם מהמעשנה, הסלמון והלוקוס היו מעולים ונטרפו. שתינו ויונייה של צ'ילאג וצ'ייסרים של ליקרים מתוצרת שלי (דובדבן ושזיף).
במעשנה גם בילה אונטר ריב שאחר כך נפרס דק דק לסנדוויצ'ים להמשך השבוע.
בערב היינו בחדר בריחה (מרתף היינות, מומלץ לזוג) ובחזור עברנו ליד ויטו רומנו ולכן החלטנו סוף סוף לנסות את המקום. הזמנו את הגרילד צ'יז המקסיקני והצרפתי, שניהם היו מצוינים, הם לוו בצ'יפס ומלא רטבים. לצידם שתינו חצאי בירה (אני פאולנר הבחור את השנייה מהחבית, לא זוכרת אם גולדסטאר או מכבי). זו ארוחה מצויינת לאמצע הלילה אם לומר את האמת, שומנית מושחתת ולא יקרה ממש.
בשבת בבוקר חגגנו לחבר נוסף יום הולדת בארוחת בוקר בדה דה ודה. אני אכלתי את הואפל בנדיקט שהוא מנת הדגל של המקום, המנה מצויינת, נדיבים בבייקון. הבחור אכל את המילאנזית שהיא למעשה פולנטה עם תרד ופטריות וביצים עלומות. הזוג שהיה איתנו אכלו בנדיקט צמחוני ורול פטה. עם ארוחות הבוקר הגיעו סלסלות לחמים שכללו גם מיני גוז'רים וקרואסונים קטנים, לצידם חמאה טובה וריבה נוזלית מדי. הגיע גם סלט שהיה בעיקר ירקות חתוכים עם רוטב מאוד חומצי (אבל אני חובבת לימון ולכן אהבתי).
הביקורת המשמעותית היחידה שיש לי היא שבאופן גורף הם מכינים את הביצים ללא מלח מה שהופך אותן לקצת תפלות.
קינחנו בעוגת קוקילידה נפלאה שהוכנה לכבוד יום ההולדת של החבר - שתי שכבות של עוגיה מפלצתית (שוקולד צ'יפס) וביניהן גלידת וניל מצויינת וקרמל מלוח אלוהי.
בצהריים - החברה הכי טובה חזרה מחול והיא קפצה אלינו להמבורגרים של שבת בצהריים, הם הוגשו עם תפו"א, בצל ושום בתנור וחמוצים ביתיים.
בערב כבר לאף אחד לא היה מקום.