סופ"ש
הרוטינה הקבועה, שישי מוקדם בבוקר בשוק תלפיות, ליחשושים בקרב הבסטיונרים על מחסור קרוב בפירות וירקות מסויימים, על רקע גל החום הדי כבד. ואכן הסחורה הרגישה הפעם קצת יותר עייפה ופחות מבריקה, אבל אולי זה גם משהו פסיכולוגי שכזה, מין נבואה זריזה מידי שמגשימה את עצמה.
אז מה כן היה ? גודגודנים מעולים אם כי מעט אחרי השיא כבר ובעיקר המחיר כבר לא עדין כל כך, 30 לקילו.. אני סוג של מחכה להם כל העונה, הם יחסית ענקיים ומאוד מאוד סגולים ובשרניים, אך בעיקר ניתן לזהות אותם בצורת הלב המאוד ברורה שלהם. הם המוצלחים ביותר לטבילה וציפוי בשוקולד מריר, אז לקחתי שני קילו ועשיתי קצת לכלוך במטבח.
יש ליצ'י מצויין כרגע, בסביבות 18 ש"ח לקילו.. היה מבחר יפה ולא יקר במיוחד של עגבניות שרי, בין 7-10 ש"ח לקילו בהתאם לדוכן.. מנגו שבחלק מהמקומות העזו להשתמש במילת הקסם מאיה, אך הם לא נראו מזמינים ומאיהיים במיוחד ובדוכנים אחרים ממש לא התביישו להגיד, שאין כרגע מאיה ומי שאומר שכן..
פחמימות מלואיז לבוקר ובערב הכנו פירה ונקניקיות במילוי גבינה מהלגה וורסט, נחמד לז'אנר, לא חובב גדול של נקניקיות אבל זו הייתה ארוחה בהחלט טובה, עם כמה גבינות וסלמון מעושן לחיזוק מהמעדנייה השכונתית, 5 נקניקיות עלו 43 ש"ח, לא זול כמובן הביתה, זה גם מקום די יקר מראש, אבל בהחלט עדין יותר מלשלם היום 60-80 ש"ח למנת "נקניקיות בוטיק" עם פירה בכל מסעדה ראוייה. אגב גם הפירה יצא בהחלט בסדר גמור באופן יחסי, לבטח עבור מקור של שני שקל לקילו, הפעם דווקא דזירה אדום אגב (או מה שזה היה), לרוב אקח למטרת פירה דווקא לבנים.. כשמוסיפים הרבה חמאה טובה וחלב מלא חם, החיים תמיד נראים יותר טובים..
וויט פרנק של טוליפ ב 140 לשניים (התפרענו הפעם..), השלים ארוחה ביתית די שפוייה וטעימה. עוגה כושית נוסטלגית טובה לקינוח, יצאה מאוד אוורירית וטעימה עם שוקולד מריר נוזלי שהתקשה במקרר מלמעלה..
בשבת לביבות תפוחי עץ עם יוגורט וריבה ולחם מלואיז עם סקיפי בוטנים גרוסים (חולשת הבית) ולערב מוקפץ של עוף והרבה ירקות ואבקות, סטנדרטי יחסית
הרוטינה הקבועה, שישי מוקדם בבוקר בשוק תלפיות, ליחשושים בקרב הבסטיונרים על מחסור קרוב בפירות וירקות מסויימים, על רקע גל החום הדי כבד. ואכן הסחורה הרגישה הפעם קצת יותר עייפה ופחות מבריקה, אבל אולי זה גם משהו פסיכולוגי שכזה, מין נבואה זריזה מידי שמגשימה את עצמה.
אז מה כן היה ? גודגודנים מעולים אם כי מעט אחרי השיא כבר ובעיקר המחיר כבר לא עדין כל כך, 30 לקילו.. אני סוג של מחכה להם כל העונה, הם יחסית ענקיים ומאוד מאוד סגולים ובשרניים, אך בעיקר ניתן לזהות אותם בצורת הלב המאוד ברורה שלהם. הם המוצלחים ביותר לטבילה וציפוי בשוקולד מריר, אז לקחתי שני קילו ועשיתי קצת לכלוך במטבח.
יש ליצ'י מצויין כרגע, בסביבות 18 ש"ח לקילו.. היה מבחר יפה ולא יקר במיוחד של עגבניות שרי, בין 7-10 ש"ח לקילו בהתאם לדוכן.. מנגו שבחלק מהמקומות העזו להשתמש במילת הקסם מאיה, אך הם לא נראו מזמינים ומאיהיים במיוחד ובדוכנים אחרים ממש לא התביישו להגיד, שאין כרגע מאיה ומי שאומר שכן..
פחמימות מלואיז לבוקר ובערב הכנו פירה ונקניקיות במילוי גבינה מהלגה וורסט, נחמד לז'אנר, לא חובב גדול של נקניקיות אבל זו הייתה ארוחה בהחלט טובה, עם כמה גבינות וסלמון מעושן לחיזוק מהמעדנייה השכונתית, 5 נקניקיות עלו 43 ש"ח, לא זול כמובן הביתה, זה גם מקום די יקר מראש, אבל בהחלט עדין יותר מלשלם היום 60-80 ש"ח למנת "נקניקיות בוטיק" עם פירה בכל מסעדה ראוייה. אגב גם הפירה יצא בהחלט בסדר גמור באופן יחסי, לבטח עבור מקור של שני שקל לקילו, הפעם דווקא דזירה אדום אגב (או מה שזה היה), לרוב אקח למטרת פירה דווקא לבנים.. כשמוסיפים הרבה חמאה טובה וחלב מלא חם, החיים תמיד נראים יותר טובים..
וויט פרנק של טוליפ ב 140 לשניים (התפרענו הפעם..), השלים ארוחה ביתית די שפוייה וטעימה. עוגה כושית נוסטלגית טובה לקינוח, יצאה מאוד אוורירית וטעימה עם שוקולד מריר נוזלי שהתקשה במקרר מלמעלה..
בשבת לביבות תפוחי עץ עם יוגורט וריבה ולחם מלואיז עם סקיפי בוטנים גרוסים (חולשת הבית) ולערב מוקפץ של עוף והרבה ירקות ואבקות, סטנדרטי יחסית