אז מה אכלתם בסופ"ש ?

[החתולית]

אין יותר מאפיית חבה ברחוב יפו

היא נסגרה, ובמקומה נפתחה מסעדה חלבית כשרה, ולטעמי טובה.
המסעדה שייכת למשפחת חבה ולשף מיכאל כץ.

 

[אקונומיקה]

לא יותר מדי

התנסיתי השבוע במרינדות שונות לסקירט סטייק - האחת של כמון עם פלפלים חריפים (קטנים, מזכירים חלפיניו בצורה ובטעם אבל המוכר טען שהם לא ולא זכר את שמם), שום, שמן זית, כוסברה וליים. הבשר הוגש עם אורז ותירס וכן גוואקמולי בסיסי (שכלל את הפלפלים, ליים מלח וכוסברה).בשבת ניסיתי מרינדה עם כיוון קצת יותר אסייתי - שוב פלפלים חריפים, שום, ליים, למון גראס, כוסברה וג'ינג'ר. לצד הבשר הקפצתי אטריות שעועית עם חציל יפני שנקנה בשוק יום לפני.התעצלתי גם השבוע לסנן את הליקר שעומד על השיש, אולי במהלך השבוע אמצא זמן לעשות זאת.

 

[iditush forever]

היה כ"כ חם והשתדלתי כמה שפחות

לבשל בישולים כבדים.
בשישי בערב הכנו: פרגיות בתנור עם פירות יבשים, שעועית ירוקה טריה מוקפצת בשמ"ז, שום, מלח גס ומיצלימון, סלט טחינה, עגבניות שרי, מלפפונים וגזר חריף ותפוחי אדמה אפויים במלח גס בתנור, מזן "בלאדי" שאבא שלי קנה באבו גוש והתגלו כטעימים להפליא. קינחנו בפירות טריים - אבטיח, מלון, דובדבנים וזהו.

בשבת בצהריים היינו אצל ההורים שלו והייתה ארוחה ממש מושקעת: סלמון בתנור עם יין לבן, תפוזים, חמאה וטרגון, שוב שעועית ירוקה טריה מוקפצת, שני סוגים של מאפים מבצק עלים, אחד במילוי גבינות כחולות ובטטה, השני במילוי תרד ובולגרית, מנה של זוקיני בגריל שהוגשו עם גבינת חלומי ודבש...משהו חלומי!!, סלט ירוק עם ענבים ואגוזים, סלט סלק חי, לקינוח שתי עוגות: אחת שוקולד שחיתותית והשניה גבינה, סלט פירות מושקע. בקיצור מלא גבינות ויצאנו מפוצצים עד אפס מקום

 

[smaak]

היינו בפריז יומיים

יומיים וחצי למען האמת. הפעם לא ממש התרכזנו בקולינריה בגלל הזמן הקצר שעמד לרשותינו.
אני רק אומר בשורה התחתונה, שכעיר הקולינריה החביבה עלי, יש לה עוד המון לאן להתקדם בכל מה שנוגע למזון טבעוני.
אבל עדיין אין על השווקים בעיר. ועל הפלאפל במארה (אני סובלת ממחסור בפלאפל).

בערב השני שלנו אכלנו במסעדה אלג׳יראית בסן ז׳רמן דה פרה. טג׳ין ירקות וקוסקוס. לפניו קיבלנו סלט מעולה ששכחתי את שמו, עם תפוחי אדמה, גזר וכוסברה קצוצה (והמון, המון שום).
רציתי לצרף תמונות, אבל הממשק החדש לא ממש מאפשר לי..

 

[גסטרו]

חומוס מאכזב בקלנסואה וחדר אוכל

בששי צהרים בדרך הביתה מהעבדוה נסעתי דרך קלנסואה לקנות חומוס אצל עפיף שהוזכר כאן. אכזבה גדולה, המקום עצמו ממש לא נקי , החומוס והמסבחה חסרי טעם ממש תפלים וגם "הרוטב" הירוק היה רק חתיכות פלפל עם מים וקצת שמן. הפיתות טריות. ספרתי על המקום לחבר לעבודה שגר בקלנסואה והתפלא שנסעתי עד שם . אשאר נאמנה לחומוס בטייבה ליד בנק הפועלים

ששי בערב אצל חברים- בעלת הבית טרחה והכינה שפע פשטידות, פאו דה קז'ו , אמפדאו עם לבבות דקל, סלטים . קאיפיריניה וגם שפע יין אדום מדקנטר כך שלא תהיתי על שמו. בקבוק יין הסנסר הלבן שהבאתי נשאר סגור ...קינחנו בפלאן שהוכן בקבוץ בארי וקבלתי את המתכון !

שבת צהרים לבקשת הבת ארוחה בחדר אוכל - מתחם הקאמרי תל אביב . מנת קציצות דג על מצע חצי קלוי ברוטב עגבניות קר היתה נפלאה !!!!! גם שאר המנות טעימות- 400 שח ל 3 ראשונות , 3 עיקריות , קינוח ושתיה קלה . לא כולל שרות שהיה טוב מאד למרות העומס

מוצאי שבת אכלנו את הצפורנים נוכח המשחק המותח

 

[פרוטגוניסט]

זה לא כלכך נעים לראות סנסר סגור...

 

[החתולית]

מצטערת שהתאכזבת מעפיף

אנחנו מאד אוהבים את המסבחה שלו.

 

[salo22]

סופ"ש

די מצ'עמם כזה, חמישי היו כוונות טובות להגיע למופע או שניים בלילה הלבן, אבל אחרי ארוחת ערב מוקדמת בזה סושי, העיניים פשוט התחילו להיסגר ועייפות מצטברת משבוע כבד קצת, הסיטו המסלול לכיוון הבית. לגבי הארוחה, אין הרבה מה להגיד שלא סופר, חוץ מזה שהייתי ממליץ לוותר על דים סאם השרימפס, המנה די מרושלת והביצוע לא מספיק טוב.
בשישי גם סוג של ארוחת בראנץ קבועה של כמה מאפים מלחמנינה ואייס קפה בבית, יש להם מאפה חדש של קרם פטיסייר ופירות קיץ והוא סה"כ חביב, לא משהו שהייתי חוצה ערים במיוחד בשבילו, אבל חביב בהחלט, השמרים שוקולד והשמרים פרג כרגיל טובים, חבל שלא היה ריקוטה אישית. המקום המה בשעות בוקר מוקדמות יחסית מפה לפה, יפה להם שם, לא הכל טוב מאוד, אבל כל אחד יכול למצוא מספיק אייטמים להתחבר אליהם, החיבור קצת מסוכן

שישי ערב בבית, עשיתי ציר מכל שאריות הירקות שהיו בבית, כולל כמה אייטמים מוזרים כמו בסיסי הגבעולים של אספרגוס שלא ממש נעימים לאכילה אבל לדעתי הוסיפו המון טעם לציר. היה לי גם הראש הדי גדול של הפלמידה האדומה משבוע שעבר והמטרה הייתה ציר דגי, אבל הריח כל כך חזק, שהוצאתי את הראש ממש בשניות הראשונות של הבישול וגם ככה עוד נשאר טעם דגי עדין מאוד ונעים בציר, זו הייתה החלטה טובה לא להשאיר הראש לבישול.
קצת מהציר הלך לקארי תאילנדי עם קוביות פלמידה שנשארו, אני לא יכול להגיד שדג מאוד "דגי" מעין זה מתאים לבישול כזה, לא השתגעתי מהטעמים, אבל זה היה חביב בהחלט והסועדים נהנו. ליד זה היה מין גראטן פרוסות דקיקות ודי קריספיות של תפוחי אדמה ומוקפץ אספרגוס פיטריות ושרימפס. לקינוח שוב הגלידה הכי פופולארית בבית של השנה האחרונה, מחית פיסטוק מרציפנית ודובדבן חמוץ ואבקת שוקולד מריר, שילוב טעמים פסיכי

שבת העסק די הדרדר, ארוחת שניצל\קציצות\עוף בתנור עם תפוחי אדמה\פירה\פילה מושט\שווארמה הודו (כל רפרטואר המטבח של אימא שלי, גם אם יגיעו שני אנשים אליה לארוחה, היא תבשל את כל הרשימה שחלילה לא יהיה מחסור ורעב.
בערב אחרי הדרקון הראשון שלי 2 בסינמה סיטי בראשון (הסרט מקסים הקולנוע קטסטרופה בעיקר בשבת כמובן), התיישבנו בטאטי בגבעתיים לסגור פינה ולראות את ברזיל המשקשקת מנצחת בפנדלים.. טאטי כמו שכתבתי בעבר, מקום קצת מוזר שמאוד עף על עצמו וסה"כ מייצר אוכל בינוני סביר לפרקים.אכלנו המבורגר לא רע ופיצה חביבה עם דוגמית פפרוני, שתי כוסות מיץ לא טבעי שהצטרפו סה"כ לכ 150 ש"ח, פשוט יקר, היום כל מנה פשוטה יחסית מרקיעה שחקים ולמרות שנחטא פה ושם בארוחה כזו, לגמרי משהו שרצוי וכדאי בבית, האוכל לא מספיק מעניין והוגן לסכום.

 

[sweetdreams]

היינו אצל פאוזי בשישי

מסתבר שהוא מארח עכשיו רק בסופי-שבוע, כנראה בגלל החום הכבד וחוסר הפעילות בשוק באמצע השבוע.

הגענו אליו באקראי, אני וחבר, לפני כשבועיים באמצע השבוע, ומצאנו את הכיכר נקייה מהשולחנות וכסאותיהם הצבעוניים.

אבל הבסטה היתה פעילה, ופאוזי הציע לנו טונה טעימה שהכין ולימונדה. ישבנו איתו ודיברנו קצת, וקבענו שנגיע בסופ״ש הקרוב שיזדמן.

אז שבוע שעבר היינו עסוקים, אבל השבוע הזדמן.
הגענו לשם בן זוגי היקר ואני, אותו חבר, וחברה נוספת מיוחדת במינה.

היה חם נורא בשישי בצהרים, והכיכר היתה נקייה לחלוטין מאנשים. קבוצה נוספת שקבעה ביטלה את הזמנתה, והיינו שם לבד. מה שכן, הרווחנו בשל כך את השולחן הגדול יותר, שהיה שלהם במקור, וגם היה מקורה טוב יותר מתחת לברזנט הגדול ומול המאוורר.

התחלנו עם סלטים, ומלא כוסות מים שמולאו שוב ושוב!!
עיקר הסלטים שם הם על טהרת הכוסברה והלימון, כולם מדוייקים בטעמם. בעיקר אהבתי את החצילים ברוטב עגבניות פיקנטי, ואת הקישואים הכבושים.
החברה המיוחדת, שלא אוהבת כוסברה, לימון וטחינה, וגם לא חריף בשום צורה, קיבלה יחס אישי וכרובית מיוחדת בשבילה חפה מטחינה.
כמובן שהיה גם חומוס, וחצאי פיתות רותחות ומתנור.
על אף שהזכרנו לעצמנו לא להתמלא מלחם וסלטים, לא היתה ברירה אלא לחסל הכל, וגם את הנגלות הנוספות שבאו אח״כ.

בשלב ביניים, בשביל שלא ישעמם עד שיגיעו הדגים, הוצא לנו סלט עלים גדול וטרי, ושלצערי הרב, ולמרות ששאלתי פעמיים, אני לא זוכרת כרגע את שמם!! אני יכולה רק לומר שלנו הוא נראה בתחילה כמו גרגר נחלים, אבל, זה לא..

בכל אופן, הסלט הורכב מהרבה עלים, בצל, גמבה, עגבניות שרי וצימוקים, ושפע של לימון (פאוזי אוהב לימון

). פרט לזו שהוא היה לה חמוץ מדי, כולנו אהבנו, ולמעשה זה היה סלט מדוייק ומתבקש ליום חם שכזה. יש גם לציין שאף אחד מהסלטים הרגילים הוא לא סלט חי, כך שזו באמת תוספת ראויה.

בשלב הדגים גיוונו הפעם, ובמקום הדניס בגריל שאנחנו לוקחים כולנו בדר״כ, לקחנו בס, דניס ולוקוס, כולם בגריל, ושרימפס מטוגנים עם רוטב שום ולימון בצד.
שלי היה בס, והוא היה מצויין. חיסלתי אותו עד תום. הדניס טעים כמו תמיד. הלוקוס, נו, הוא היה המנה המנצחת לצהריים זה.

מנת השרימפס נעשתה לבקשת הקהל, שכן בדר״כ הם מוקפצים ברוטב. אבל כשהבחור הבין שמולו יושבת מישהי עם טעם קולינרי ספציפי, הוא שינה אסטרטגיה ושאל אותה מה היא בדר״כ אוהבת, על מנת שיוכל להרכיב לה מנה לטעמה, וכך הם החליטו על התצורה הנוכחית. אני חייבת לציין שמאוד אהבתי את הגישה, אני אוהבת כשמקומות גמישים עם לקוחותיהם ופתוחים לשינויים (במידת האפשר) על מנת לרצותם. ובסופו של דבר, אני גם חושבת שצורת ההגשה הזו, עם הרוטב בצד, היתה יעילה יותר (אם כי אני הייתי מבקשת את השרימפסים מוקפצים קלות ולא מטוגנים).

ל״קינוח״ ניצלנו כמו תמיד את העובדה שפאוזי מחזיק אך ורק דגים טריים, והזמנו הפעם סשימי סלמון. (בפעמים קודמות לקחנו דברים אחרים, פעם שרימפס טרי, פעם מולים, וכדומה.)
ועוד קפה שחור טוב לסיום, ושיחה עם פאוזי לפני שהתפרזנו - חלקנו לשוק, וחלקנו הביתה.

בגזרת החשבון, אני לא זוכרת כמה הכל יצא (היתה עוד שתיה קלה), אבל אני גם לא מתייחסת שם לחשבון הכתוב בלאו הכי, כי יש דברים שפאוזי לא מכניס לחשבון ואני חושבת שראויים להכנס (למשל, הסלמון), ואז אני מתמחרת אותם בהתאם, בנוסף לטיפ נדיב.
בסופו של דבר השארנו כ500 ש״ח.

ובשורה התחתונה: על אף החום הכבד, היה מצויין, ונראה לי שנפתח את עונת פאוזי מחדש, ונחזור אחת לשבועיים.

 

[pix37]

ביקורת נהדרת - נהנתי לקרוא

 

[sweetdreams]

תודה

 

[trilliane]

מיוחדת?

נו טוב...

כמה תוספות

לו זה היה תלוי בי לא הייתי בוחרת להגיע למקום עם ישיבה בחוץ דווקא בשישי האחרון, אבל ברגע שנאמר לי שהולכים מיד קפצתי על ההזדמנות, כי ממש רציתי לחזור לשם ולנסות שוב.
כמאמר "שידורי המהפכה", היה "חם ומגניב".

לא היו הרבה סלטים בהתחלה, אבל היו קצת חצילים וקישואים, חומוס, כרובית (שאכן ביקשתי בלי טחינה, וקיבלתי

בפעם השנייה אפילו בלי לבקש

). זו הזדמנות לשבח את השירות הקשוב, פריטים שנגמרו הוחלפו גם בלי שנבקש, ובאמת היה רצון לבוא לקראתנו בכל מה שאפשר ושנצא מרוצים.

העלים בסלט העלים נקראים "פרפחינא"; (שמעתי "פרפחימה" אבל גוגל תיקן אותי) והנה הערך בוויקיפדיה – בעברית שמו 'רְגֵלַת הַגִּנָּה':
http://he.wikipedia.org/wiki/רגלת_הגינה
אני דווקא לא התלהבתי מהעלים האלה, וגם לא מהתיבול הלימוני עד מאוד... אין לי שום דבר נגד לימון כל עוד הוא לא משתלט והופך את הכול ללימוני וחמוץ. יש לציין שפרט אליי החבר'ה נהנו מאוד מהסלט וטרפו אותו.

באופן כללי אני לא אוהבת רטבים שתלטנים, ולא אוהבת שמציפים לי מנות ברוטב, לכן פעמים רבות מבקשת את הרוטב בצד, כדי שאוכל לשלוט במינון. כשהזמנתי את מנת השרימפס ושאלתי איך הם מגיעים, נשאלתי "איך את רגילה?"

. זו הייתה שאלה מפתיעה, כי אני לא "רגילה"; כל מקום מכין אותם כפי שהוא מכין אותם ואני אוכלת מה שמגישים... הוא הציע מטוגן עם רוטב בצד, אמרתי סבבה (כי הרוטב היה לימון ושום, שני רכיבים שתלטנים מאוד שיכולים בקלות להאפיל לי על המנה).
התוצאה הייתה משביעת רצון ותיאבון: השרימפים טוגנו בתוך ציפוי בלילתי עדין (אני מניחה) ובעיקר שמחתי שלא בפירורי לחם. כתוצאה מכך היה להם טרם שרימפי בולט ולא שמנוני (מהטיגון) והם היו פשוט טעימים כמות שהם! מבחינתי זה האידאל. הרוטב בצד התגלה כעדין למדי, ולכן השתמשתי בו מדי פעם וטבלתי את חלקם קלות. באופן זה נגיעות הלימון והשום הוסיפו וגיוונו את הטעם אך לא השתלטו עליו.

לסיום פונקנו בסשימי סלמון שהגיע שוחה בתוך מיץ לימון... שקבר לי את טעם הסלמון (למען הסר הספק, כולם טרפו אותו מלבדי, אני מקבלת את זה כבעיה אישית שלי). לא נורא, פרגנתי לעצמי חת'כת סלמון טרי הביתה (85 ש"ח לקילו, מחיר זול והוגן; לא לקחתי קילו כי זה לצריכה אישית בלבד). בערב פרסתי לעצמי כמה פרוסות טריות (הייתי מוסיפה ג'ינג'ר כבוש לו רק היה לי...) ואת היתרה אפיתי למחרת (בתוך נייר אלומיניום, שיישאר עסיסי) וחיסלתי חת-שתיים עם רוטב יוגורט-חרדל שערבבתי לי (ככה זה סלמון, הוא לא רק מאבד את הצבע הוורוד העז באפייה, הוא גם מאבד את הטעם החזק שיש לו כשהוא טרי... עדיין טעים, אבל פחות מושלם וזקוק לחיזוקים).
לסיכום: היה מוצלח עד מאוד, וברגע שיכולתי לשלוט טוב יותר על הטעמים והתיבולים, נפתרו בעיותיי מהפעם הקודמת. גם אני מקווה לחזור בקרוב, ומקווה שמזג האוויר יאיר לנו פנים (קיץ קיץ, ועדיין).

 

[אין על מה]

סליחה על הבורות - איפה זה פאוזי?

ואגב רגלת הגינה - צמח ששנים רבות אנחנו נלחמים בו בחרוף נפש בגינה ,ומאכילים בו את התרנגולות לשימחתן הרבה.
בשנתים שלוש האחרונות הוא נעשה "סלב" ומפציע בסלטים רבים, גם במסעדות ערביות "אוטנטיות " יותר או פחות וגם במסעדות מפונפנות אחרות. אישית אני חושבת שהוא לא איזה הצלחה גדולה, אבל שמחתי
לשמוע איך מכינים אותו בפאוזי ואולי בכל זאת נגזול מפיהן של התרנגולות וננסה.

תודה על דיווח מענין ומרעיב.....

 

[trilliane]

בחיפה, שוק ואדי ניסנאס, רחוב יוחנן הקדוש

כנראה מספר 35, לפי התמונה הזאת:
http://www.zoomap.co.il/search.asp?citiesText=חיפה&streetsText=יוחנן+הקדוש&buildText=35

 

[trilliane]

לגבי הסלט

מלבד העלים (שהיו העיקר) היו בו קצת רצועות פלפלים, צימוקים ונדמה לי שעוד משהו ששכחתי. תובל בעיקר בלימון (עבורי זה היה יותר מדי, בפרט שאת העלים לא אהבתי).

 

[אין על מה]

תודה. נשמע מקום ששוה לנסות

 

[trilliane]

בהחלט! (לאוהבי דגים ושלל יצורי ים)