מהראשי....
בגדים לדעתי, הם רושם ראשוני בלבד.
כלומר- מעבר לרובד החיצוני- הבגדים, יש אדם, שיכול להיות כמו הבגדים, או שונה מהם לחלוטין.
ללבוש שלי אני לא מייחסת הרבה חשיבות, אלא מעט מאוד. אני לא אלך לאירוע כמו חתונה בבגדי היומיום שלי, אבל בגדי היומיום שלי יכולים להיחשב למוזנחים לפעמים. אני אוהבת בגדים ישנים, לא צמודים וכו' ולא לפי האופנה ודברים כאלה...
לבוש של אדם אחר בשבילי... אני בדרך כלל לא ממש חושבת על זה, אבל אם אני אנסה לחשוב עכשיו אז נראה לי שזה מהווה מין התרשמות רגעית כזאת. כלומר מהרושם הראשוני אני פתאום מדביקה לאדם תכונה כלשהי. אבל רק לרגע, כי אני לא אוהבת שעושים את זה, אז אני משתחררת מהתלות של הבגד, ואם אני רוצה להכיר את האדם, אז אני שוכחת מהבגד ומכל תווית שנראית לי מתאימה לאדם לפי בגדיו והולכת להכיר את האדם עצמו. אבל סה"כ נראה לי שזה כמו דוגמא שאבא שלי נתן לי פעם: מישהו הולךל ברחוב, מוזנח, מלוכלך, מסריח אפילו.
אבל האדם הזה בעצם הוא גאון, אדם מוכשר מאוד, מדהים, עם אופי נהדר, רק שעכשיו הוא חוזר מאיזו מסיבה שהחברים שלו ארגנו, הם אכלו, שתו, השתכרו, ועכשיו הוא פוסע לו לביתו. רוב האנשים הרי יגעלו ויתרחקו, חוץ מאלו שמכירים אותו ויודעים כמה הוא מדהים. אז סה"כ בגד זה משהו שנועד להרשים ברגעים הראשונים, ואחרי היכרות, אנשים רואים את הבפנים (אלא אם הם ממש שטחיים וזה לא מעניין אותם, אבל לא מכירהכ כאלה) ולא את החיצוניות בלבד. כלומר- זה לא שתלך להיפגש עם חברים בבגדי ספונג'ה, אבל גם לא תשקיע כמו בפעם הראשונה, כי הם מכירים אותך, ולא צריכים 'להתרשם ממך מחדש'...
בגדים לדעתי, הם רושם ראשוני בלבד.
כלומר- מעבר לרובד החיצוני- הבגדים, יש אדם, שיכול להיות כמו הבגדים, או שונה מהם לחלוטין.
ללבוש שלי אני לא מייחסת הרבה חשיבות, אלא מעט מאוד. אני לא אלך לאירוע כמו חתונה בבגדי היומיום שלי, אבל בגדי היומיום שלי יכולים להיחשב למוזנחים לפעמים. אני אוהבת בגדים ישנים, לא צמודים וכו' ולא לפי האופנה ודברים כאלה...
לבוש של אדם אחר בשבילי... אני בדרך כלל לא ממש חושבת על זה, אבל אם אני אנסה לחשוב עכשיו אז נראה לי שזה מהווה מין התרשמות רגעית כזאת. כלומר מהרושם הראשוני אני פתאום מדביקה לאדם תכונה כלשהי. אבל רק לרגע, כי אני לא אוהבת שעושים את זה, אז אני משתחררת מהתלות של הבגד, ואם אני רוצה להכיר את האדם, אז אני שוכחת מהבגד ומכל תווית שנראית לי מתאימה לאדם לפי בגדיו והולכת להכיר את האדם עצמו. אבל סה"כ נראה לי שזה כמו דוגמא שאבא שלי נתן לי פעם: מישהו הולךל ברחוב, מוזנח, מלוכלך, מסריח אפילו.
אבל האדם הזה בעצם הוא גאון, אדם מוכשר מאוד, מדהים, עם אופי נהדר, רק שעכשיו הוא חוזר מאיזו מסיבה שהחברים שלו ארגנו, הם אכלו, שתו, השתכרו, ועכשיו הוא פוסע לו לביתו. רוב האנשים הרי יגעלו ויתרחקו, חוץ מאלו שמכירים אותו ויודעים כמה הוא מדהים. אז סה"כ בגד זה משהו שנועד להרשים ברגעים הראשונים, ואחרי היכרות, אנשים רואים את הבפנים (אלא אם הם ממש שטחיים וזה לא מעניין אותם, אבל לא מכירהכ כאלה) ולא את החיצוניות בלבד. כלומר- זה לא שתלך להיפגש עם חברים בבגדי ספונג'ה, אבל גם לא תשקיע כמו בפעם הראשונה, כי הם מכירים אותך, ולא צריכים 'להתרשם ממך מחדש'...
