"לאחר שנים של תכנונים, רכבת ישראל משיקה קו מהיר לבירת הנגב. שר התחבורה ירד כבר בקרית גת. עדכונים שוטפים מהנסיעה הראשונה
היום נחנך קו הרכבת המהיר לבאר שבע. הנסיעה בו תתקצר בכ-20 דקות ותארך פחות משעה. בן העיר, רועי (צ'יקי) ארד, מדווח מהנסיעה החגיגית להשקת הקו.
כרגע אני בתחנת רכבת באר שבע מרכז. מחלקים פה קרואסונים לבכירים בעיריה שאני מזהה מהמקומונים, מקורבים לשר, ולרכבת. העוברים ושבים נלהבים וטועמים מהכיבוד החינמי.
רוב העיתונאים הגיעו באוטובוס מיוחד ממרכז הארץ לדרום, אני נסעתי ברכבת כדי לבדוק מה קורה בנסיעה הרגילה. מסתבר שבתחנת ה"הגנה" לא עדכנו את העובדים על השינויים. שני סוהרים דרוזים שמעו מפקח ובכריזה שעליהם לעלות לרכבת לבאר שבע כשזו לא טרחה לעצור בלוד. וכך במקום רבע שעה ייקח להם שעתיים להגיע. בכל זאת הם שמרו על רוגע.
09:15 כדי לחגוג את קיצור זמן הנסיעה מבאר שבע לתל אביב, אני מצטרף בנסיעה החגיגית בת 55 הדקות מבאר שבע לתל אביב עם שר התחבורה ישראל כץ.
רוביק דנילוביץ', ראש העיר הפופולרי מגיע, ואומר גם "זה יום חג. סוף סוף מובן שבאר שבע נמצאת במרכז הארץ. אני מאמין שתהיה רכבת ישירה לבאר שבע בלי תחנות שתגיע לתל אביב ב42 דקות. באר שבע זמינה, באר שבע מרכז הארץ. אין יותר פריפריה בישראל", הוא אומר וחוזר כמה פעמים על המילה 'באר שבע מרכז'. "זה ראש הממשלה הבא", אומר מישהו, "חמש שנים". בינתיים מוטי הצלם תקוע בפקק של האוטובוסים במרכז העיר. לבקשת המערכת, אני מצלם את ראש העיר בסלולר, מקווה שלא להכעיס את צלמי העיתון על החדירה לתחום.
09:22 האוירה מתחממת ברכבת מרכז באר שבע. אורי יוגב, יו"ר הרכבת ומי שרבים רואים כמתכנן להפריט אותה, מתראיין בפנים מנומנמות לשלל עיתונאים. "זה יום היסטורי?", שואל כתב משופם. "זה בהחלט יום חג", עונה אורי יוגב.
09:24 אני על הרכבת, שלושה מושבים משר התחבורה ישראל כץ. כץ נכנס לרכבת עם ראש העיר דנילוביץ' והם יושבים צמוד ובמצב רוח טוב. המושב מוקף עיתונאים, צלמים ומאטחים וקשה לראות ולהקשיב. כולם נדחפים ומנסים לצלם. העיתונאים המקומיים לא עושים חשבון ושואלים את השר על כך שאין אוטובוסים פנימיים, ועל כך שמחיר הנסיעה ברכבת כמעט כפול מהאוטובוס האיטי. אורי יוגב, יו"ר הרכבת, נאלץ לדחוק אותי ולעבור, כדי לשבת במקום סביר. השר מדבר עם העיתונאים, מתגאה שהצליח לסלק מהדרך את גילה אדרעי, יו"ר ועד הרכבת.
09:29 בתחנת באר שבע צפון יו"ר העיר דנילוביץ' אומר שהוא מוכרח לרדת, "אני הולך לדון בגני ילדים". לפתע, מתחיל צפצוף נורא ברכבת ומפסיק. "יש תקלה בשירותי נכים", אומר הכרוז. "הועד עשה פה שינויים כנראה", מתבדח אחד הפונקציונרים.
09:50 מביט מהחלון, הנוף החצי-מדברי יפה. שדות יבשים בצבע ירוק דהוי וצהוב כהה ועמודי חשמל.
10:00 השר נטש בקריית גת. לא ברור מדוע לא חיכה לסוף הנסיעה ההיסטורית. אני נותרתי ברכבת עם אורי יוגב, יו"ר הרכבת. כמי שאין לו רשיון נהיגה, אני דווקא מתייחס לקיצור הזמנים הזה ברצינות גדולה. עדיף שיתעסקו בקיצורי זמנים ברכבות, ולא בקניית נשק חדש. ובכל זאת חשוב לציין דבר חשוב. הנסיעה של ה-55 דקות, לפחות בהלוך, לקחה שעה. גם בלוח הנסיעות, אורך הנסיעה שעה עד שעה וחמש דקות. על אף שבפרסומת כתוב 55 דקות.
10:04 חבורת צעירים שמחה נכנסת לקרון ומתיישבת מאחורי יו"ר הרכבת אורי יוגב. המאבטחים מפחדים שיכנסו לפריים ויהרסו את החגיגיות. "זוזו. אני יודע למה אתם יושבים שם", צועק המאבטח על האנשים היחידים בקרון ששילמו על כרטיס.
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1776268
