אפשר קיטורים?

דעתי

במקרה הזה הוא צריך להתפשר.
אני צמחונית (אמנם לא טבעונית)-גם חצי אידיאולוגית, ועדיין ברור לי שב"ה בחתונה שלי יהיה אוכל בשרי.
הוא צריך להתסכל מהפרספקטיבה שהאורחים באים לשמוח בשמחתו, ויש לא מעטים שכשהם שמים את הצ'ק הם חושבים על "לכסות את המנה"-ואני חושבת שזה קצת "יפגע: בהם אם לא יהיה אוכל משביע/טעים מבחינתם.
תמיד עושים מגוון של סוגי אוכל...אז אולי תנסו להמעיט בבשר-אבל שהוא כן יהיה (למשל במקום לעשות גם סינטה, גם פרגית, גם רבע עוף- תעשו רק פרגית, מנה צמחונית וכו').
אני חושבת שבמקרה כזה-דווקא בעניין האוכל צריך "לרצות" את האורחים-כי אחרי הכל אתם רוצים שיהיה להם כיף, ושבשבילכם זו תהייה חתונה פצצתית-ואין מה לעשות, זה עובר דרך הקיבה


אל תתיאשי...יימצא פתרון-אבל אני באמת חושבת שאתם צריכים לדבר על זה ב-4 עיניים. אני בטוחה שהוא יודע שאת מבינה אותו ואין לי ספק שיש התחשבות בחיים המשתפים שלכם- אז כאן-כשזה ה-אירוע שלכם, אתם צריכים להגיע לפשרה בנושא
 

t h e o n

New member


האוכל בחתונה הוא לאורחים, סיכוי טוב שבכלל לא תאכלו ממנו..
לדעתי שווה שתתפשרו בדברים אחרים..אני עם ההורים שלך
 
אבל זה קצת אידיאולוגיה בשקל

כי אמנם אני לא מכירה את הבחור, אבל נראה לי שהשיקול הוא לא לממן מלא בשר כי זה דבר שהוא לא מאמין בו...

בחיאת, האורחים באים לשמוח בשמחתם! לא לקבל תמורה לכסף. האוכל לא צריך להיות המרכז של הדבר הזה, וזה הגיוני בעיניי שהחתונה תהיה ברוח הזוג המאושר. כאילו, את תשימי בחתונה שלך מוזיקה שאת לא אוהבת כדי להתחב? תלבשי שמלה שתמצא חן בעיני כולם? רבאק, זה בשבילך, שיבואו וישמחו שאת שמחה
 

ThE uVa

New member


אם בנאדם מאמין שלהרוג בעלי חיים כדי לאכול אותם זה לא מוסרי, נראה לי שכשצריך לבחור בין לפגוע ברגשות של אורחים מפונקים ובין להרוג בעלי חיים כדי שהאורחים לא יאלצו להסתדר בלי בשר לשלוש שעות, זו לא ממש דילמה.

כאילו לא נראה לי שהאורחים הם אלה שצריך לרחם עליהם בסיטואציה הזו. הם יחיו (הבשר, לצורך העניין, לא.)
 
מה אידיאולוגיה בשקל בזה בדיוק?

לא חסר אנשים שחושבים על "לכסות את המנה". כמה שתרצי להתעלם מזה.
ואני לא חושבת שמוזיקה היא שוות ערך לקיבה של אנשים.
 
אני מסכימה איתך בנוגע להשוואת המוזיקה-אוכל

(למרות שבעיניי המוזיקה הרבה יותר חשובה מהאוכל כשמדובר ב, אמ, מסיבה..?)

ברור שלא חסרים אנשים שחושבים ככה. אבל זו לא החתונה שלהם!
ו"הקיבה של אנשים" לא תספוג שום נזק אם היא לא תקבל בשר ערב אחד.
 

coolit

New member
אויישש.. גם אני חלמתי על חתונה חלבית כל החיים

(אני צמחונית)
ברגע האמת לא היה אכפת לי כבר מכלום, מהאולם, מהשמלה, מכלום רק להתחתן.. בכל זאת יש לי צביטה קטנה. אגב, ירדנו מהרעיון תוך רגע רק בגלל המחיר, וזה שזה צריך להיות במקום מיוחד ולא באולם רגיל שמגיש אוכל בשרי.

הייתי משקיעה הרבה בלשכנע את ההורים.. כולם רוצים שתהיה חתונה מיוחדת, אנשים משקיעים בזה כל כך הרבה, וזה יחסית פתרון פשוט..

זה גם תלוי מה בתכלס יהיה הרכב הצעירים-מבוגרים בחתונה, כי לצעירים זה יהיה הרבה פחות אכפת ולא נראה לי שירגישו ש"מזלזלים בהם". חברים של ההורים באמת עלולים להרגיש ככה (לא שזה אומר שחייבים להתחשב בהם)

מה בקשר ל.... חתונה בשישי בבוקר? חשבתם על דבר כזה? יפתור את הבעיה הספציפית הזאת ברגע...
 

The Blue Fairy

New member
המחיר אכן מטורף

אגב, כיועצת לענייני דת ( ;) ) נראה לך שאם נתקשר לרבנות ונבקש רשימה של מקומות באיזורנו שאפשר לערוך בהם חתונה חלבית - הם יתנו לנו?

ושישי בוקר לצערי זה לא אפשרי, המשפחה שלי דתיה ודרומית, גם אם נתקרב קצת אליהם אין סיכוי שהם יספיקו באמת להנות ביום שישי ולחזור בזמן הביתה (ואנחנו גם רוצים חתונת חורף אז בכלל, שעון חורף בעייתי)
 

coolit

New member
אה.. בחורף זה באמת בעיה..

אבל בקיץ זה ממש ממש לא בעיה.. חתונה ב10 בבוקר, מק-סי-מום עד 2 בצהריים, ושבת נכנסת ב7 בערב בערך, וזה לא משהו שנוחת עליהם בלי התראה - פשוט מבשלים לפני, ולנסוע זה לא באמת הרבה שעות.. אלא אם כן הם ממש גרים באילת...

אממ אין לי שמץ של מושג, מה זה קשור לרבנות?.. וחתונה חלבית אפשר לעשות בכל מקום מגניב, זה לא צריך להיות אולם רשמי.. זה נחמד.. אם כבר מגניב אז עד הסוף.. אחח.. אנחנו חשבנו כלמיני דברים... חשבנו להתחתן בגן סאקר.. חח
 

coolit

New member
עכשיו זה כבר די עבר כי דיברנו

אבל לפעמים אנחנו ברוגז המון זמן ואני מרגישה כל כך מטומטמת, אין לי למי לבכות על זה כי אני בטוחה שכל אחד שאדבר אתו על זה יגיד\יחשוב לעצמו "איזה טיפשה, למה היא כל כך מיהרה להתחתן, ולהיכנס להיריון, ולמה הם מביאים ילד אם הם לא יודעים להתמודד עם עצמם" וזה בלי להזכיר את זה שאני פשוט בדיכאון (לפעמים) ולא רוצה לחיות, אתמול בכיתי שעות רק שאני רוצה למות, ושוב- למה נכנסתי להיריון אם ככה אני מרגישה וכו' וכו' ובכלל לא רוצה את התינוק הזה, וגם לא שום דבר אחר - לא להתגרש, ולא להיות נשואה, ולא להיות רווקה, ולא ללדת תינוק בריא, ולא ללדת תינוק מת, ולא ללכת לעבודה מעשית, ולא "לפרוש" מהעבודה מעשית, ולא לעזוב את הלימודים ולא להמשיך בלימודים, לא לטפל בתינוק ולא להיות אמא שלא מטפלת בתינוק, ולא להיות צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד אף פעם!!! לא למרצים שלי ולא לחברות שלי ולא לאמא שלי.. רק לשכב במיטה ולבהות בתקרה כל היום.
אבל.... זה בעצמו העניין... אם לא הייתי בהיריון בטח לא הייתי מרגישה ככה, הורמונים...

זהו.. קיצר אני ממש מרגישה רע גם לכתוב את זה פה.. "הדתיים האלה.. מתחתנים בגיל 20 ולא שמעו על אמצעי מניעה וזה פשע" וכו'.
וכו'.
 

ThE uVa

New member


אני חושבת שאת לא צריכה לפחד מלבקש עזרה ותמיכה מאנשים. זה לא משנה מה הם חושבים על החיים שלך, אם הם חברים טובים (/בני משפחה טובים) הם פשוט יתמכו בך ולא יעבירו ביקורות... את רק צריכה למצוא את האנשים הנכונים.

אבל באמת נשמע שממש קשה לך.. הדיכאון הזה את חושבת מגיע באמת מההריון או שזה משהו שהיה קורה לפעמים גם קודם? ישמצב שאת יכולה לדבר עם פסיכולוג או משהו כזה? זה ממש עוזר לפעמים שיש מישהו נייטרלי שלא קשור לחיים שלך שאפשר פשוט לספר לו על מה שעובר עלייך.

ועל מה אתם רבים, את והבחור? ויש לך חברות סביבך שאת יכולה לדבר איתן אם יש לך בעיות איתו או שאתם בעיקר רק שניכם?

 

coolit

New member
יש לי חברות,

אבל א. אני לא רוצה "להפחיד אותן" (זה גם הקטע של "להעביר ביקורת".. כי אני לא מפחדת שחברות יחשבו עליי דברים רעים (אני כן מפחדת שאמא נגיד תחשוב עליי דברים רעים), אבל אני גם לא רוצה שירחמו עליי או יחשבו שאנחנו לא בסדר וכאלה..) וב. כל הזמן אנחנו (באמת) כל כך מאושרים ומאוהבים ואני מפחדת שזה ייראה מוזר לאנשים (כי החברות הטובות שלי הן רווקות, ולא מבינות עד הסוף את המורכבות של זוגיות.. שזה באמת יכול להיות ככה..) אבל בכל אופן אני כן מספרת לפחות לחברה אחת.

אנחנו רבים על שטויות במיץ עגבניות, שומדבר, הפעם הנוכחית הייתה על זה שהוא אמר שאני קוטרית ונעלבתי ופשוט לא דיברתי יותר והוא הלך לישון וכשהוא התעורר עדיין לא דיברנו ופשוט עברה יממה וחצי... (דיברנו רק דברים קרים, מה השעה, זוז בבקשה, קח וכאלה) תמיד זה קורה לנו וכל פעם מחדש הוא אומר שישתדל לא לתת לזה להימשך כל כך הרבה זמן.. אבל אתמול בכיתי המון כשהלכנו לישון ודיברנו והלכנו לישון מחובקים בסוף. אז היום כבר לא הרגשתי כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, כתבתי את זה רק כי אני זוכרת טוב מאוד איך הרגשתי.
אני לא מרגישה ככה כל הזמן;
מאידך, מגיל צעיר אני מרגישה ככה הרבה פעמים.. תמיד היו לי תקופות שרציתי למות.. אז זה לא משהו שקרה לי בגלל החתונה או בגלל ההיריון. מצד שני אני כן אמורה להיות פצצת הורמונים עכשיו..
 

The Blue Fairy

New member
יקירה


קודם כל, בקשר למשפט האחרון - עצוב לי שזה מה שאת חושבת ושזה מה שאנחנו מעבירות לך, זה כל כך לא ככה..את צריכה להרגיש פה הכי בנוח בכל דבר! וזה בכלל לא קשור לדתיים או לא

את ממש הזכרת לי את עצמי עם ההודעה שכתבת ליובל - על זה שאת לא מספרת לחברות כי את מפחדת ממה שיחשבו עלייך ועל זה שאתם רבים על שטויות - אני בדיוק כזו!!
אז זה המון עניין של אופי + הורמונים!! כמו שאמרת, את מפוצצת עכשיו בהורמונים ואם ביום רגיל את מגיבה בצורה מסויימת אז מן הסתם עכשיו את מגיבה פי כמה וכמה יותר קשה
בכל מקרה, אנחנו פה
באמת..לכל דבר
 

sharona0909

New member
גם מקטרת!!!

מחר אני אמורה לנסוע עם חברים לטיול אוהלים בכנרת, אבל בזכות "המזל הטוב שלי" אני כנראה לא אסע.. כמובן שדווקא היום קיבלתי מחזור ואצלי הוא מלווה בכאבים נוראיים , בעיקר ביומיים ההראשונים, אז אני לא יודעת אם להסתכן ולנסוע ולקחת גם אדוויל , למרות שבזמן האחרון הוא לא הכי משפיע עליי.. קיצר כולי מבואסתתתתת ולא יודעת מה לעשותתתת
למה דווקא בחופש שלי למה?!?!?!
 

שירז2095

New member
הכי מבאס שיש.. בסוף נסעת?

אני גם הגעתי למצב שאדוויל ושום כדור אחר כבר לא השפיע אליי וחברה שלי אמרה לי שהיא לוקחת גלולות שעוזרות לה עם זה, פניתי לרופא שלי והוא נתן לי גם מרשם לגלולות פליים שעזרו בכאבים, אז באמת ממליצה לך לגשת לרופא
 
למעלה