אחרי השרשור על אלוהים, חשבתי לא מעט על אמונה ואיך אנחנו תופסים את העולם, והייתי רוצה לשתף אתכם במחשבות האלה.
מאז תחילת הקיום של המין האנושי, אנחנו מחפשים הסברים לגבי העולם שסובב אותנו.
זה חשוב לנו האנשים שיהיו לנו הסברים, אחרת העולם יהיה מקום עוין ולא מוכר.
אנחנו מפחדים מדברים לא מוכרים ולא מובנים, להמציא הסברים מאפשר לנו לישון בשקט בלילה.
למרות שאולי ההסברים האלה לא נכונים באמת, האשליה של הידע נותנת לנו הרגשה שאנחנו חיים במקום מוכר וידוע.
בהתחלה המצאנו הסברים סתמיים.
כמו שלמשל השמש זה אלוהים שכל לילה הוא מת, וכל בוקר נולד מחדש.
כמו שפוסידון שולט בגאות ובשפל של האוקיאנוסים.
התופעה של הזריחה והשקיעה בהתחלה הייתה מיסטית, אך עם הזמן גילינו שאין שום דבר מיסטי בזריחה ובשקיעה.
כך קרה גם לגבי הרבה מאוד תופעות אחרות שבזמנים יותר מוקדמים בהיסטוריה היו כ"רצון האלים".
היום המדע מצא הסברים להרבה תופעות שבעבר היו על-טבעיות.
כמו למשל חלומות, רוחות רפאים, חוויות שלאחר המוות, ועוד...
השאלה שלי היא:
האם אלה הסברים אמתיים? או שזה פשוט אשליה של ידע בשביל שנרגיש יותר בטוחים ונוכל לישון בלילה?
