העל טבעי

לא מזדמן הרהרתי בדבר

הגעתי לתובנה הזו:
המציאות האובייקטיבית מנהלת ע"פ (לפחות) שני "מודלים" והם:
1. המודל שאנחנו קוראים לו "מדע".
2. מודל שיש לו הרבה כינויים כגון: "על טבעי", "מיסטי", "ניסי" "צירופי מקרים מוזרים" ועוד.

המאפיינים של המודל המדעי, הם הכללים של המדע, עקביות\ חוקי הפיזיקה וניסוחיהם, כללי המתמטיקה ועוד.
המאפיינים של המודל השני זה כללים לא עקביים (למראית עין) חוסר עקביות, אי עמידה בכללים המדעיים ובחוקי הפיזיקה וכדו'

אנהי מניח שלהרבה מכם היו "היתקלויות" בתופעות מוזרות ולא ברורות שבעקבותיהם אפשר רק לפתוח את הפה בתמיהה ולהתפעל שעות וימים על "המקריות" המוזרה שבה נתקלת.

ואז או שהתביישתם לספר על כך כדי שלא יחשבו אתכם לקוקויים, או שסיפרתם והשומע ניסה לתלות את ההסבר בפסיכולוגיה וכדו'
המדע "לא אוהב" בלשון המעטה להתעסק בדברים אלה כי המדע הוא עקבי ודידקטי מאוד, ואילו התופעות מן הסוג השני יש בהם אופי מתעתע כי אין להם כל כך נוסחאות חד משמעיות.

אבל לדעתי שני סוגי "המודלים" האלה הם שני דרכים בהם המציאות האובייקטיבית מתנהגת ומופיעה מול עיננו.

הפסיכולוג יונג התייחס לסוג השני בתורתו, איינשטיין כשנתקל בתופעןת מוזרות שאינן עקביות אמר שאינו רוצה להתעסק עם שדים ורוחות (הקוונטים, שלדעתי הם צורה אחת של ביטוי המודל השני של הופעת המציאות)

מעניין לדעת מי מכם נתקל "באקראי" בתופעות כמו צירופי מקרים מוזרים וכדו'
 

Larik

New member
מגניב!

לפני שאענה על השאלה, ברצוני לציין את הדבר הבא:

למדע יש השקפת עולם מוגבלת, כי בדיוק כמו הדת גם המדע נצמד למספר דוגמות.
אחת מהדוגמות האלה היא האמונה שהמציאות התלת מימדית (+זמן), המציאות שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש היא המציאות היחידה שקיימת.
לזה אני אומר: GET OUT!!!!!!
הרי כבר איינשטיין בזמנו הפנים שחלק מהתופעות שמתרחשות בחלל ניתן להסביר רק אם מחשבים את המימד הרביעי והחמישי!
(בלי שום קשר, יש אנשים הסבורים שקיימים 11 מימדים, אבל זה סיפור לפעם אחרת)

אז התשובה לשאלתך היא כן!
יצא לי לחשוב כמה פעמים על שירים לפני שהם התנגנו בטלויזיה וברדיו.
יצא לי לחשוב על חבר, ובדיוק הוא התקשר.

אז אולי במציאות התלת מימדית המוגבלת שלנו מדובר בתופעות על-טביות, אבל מנקודת מבת של המימד החמישי זה כולה עוד יום רביעי..
 
לקחתם את הדיון לכיוון קצת שונה...


ועדיין אני אומרת ש"לישון בשקט" כל אחד יישן לפי יכולתו
ובהתאם לרמת החרדה שלו.
סתם דוגמא... למדתי מסרט מדע פופולרי שעל הריסים של
כולם חיים יצורים קטנטנים. הם תמיד שמה ונראים מפחיד
בהגדלה במיקרוסקופ חשמלי.

אותי זה משעשעה ומישהו אחר שיש לו פוביה מחרקים אולי
יהיה בפאניקה. ככה זה עם כל רמת מידע שאנחנו יכולים
להיחסף אליו. מה הטעם להרהר בכל הגופים שנמצאים בחלל
שעלולים לפגוע בכדור הארץ למשל?


האם חרדה גבוהה נחשבת לחיובית בעיניך?

או שאולי התכוונת למשהו אחר?
 

Larik

New member
קרה לי מקרה דומה האמת.

אחרי שנודע לי על משהו דומה לחרקים שעל הריסים, נכנסתי לדיכאון של שבוע, והפסקתי לדבר עם אנשים.
זה עבר לי אחרי שהפנמתי שלא משנה מה אני אעשה, המציאות לא תשנתה (עדיין יהיו חרקים על הריסים).

זה בדיוק כמו שמגלים שיום אחד כולנו נמות (ואם עדיין מישהו לא הפנים את זה, אז הגיע הזמן).

העולם זה מקום מפחיד, אז מה? זה לא סוף העולם.
גם אם זה סוף העולם, להסתתר מתחת למיטה לא יעזור לאף אחד, אז עדיף פשוט ללמוד לחיות עם זה.

אסכם בציטוט מספר:
"אל לי לפחוד. הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. אעמוד בפני פחדי. אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על־פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו. במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני אוותר."
 
קרה לי הרבה

אבל בתור בן אדם "מדעי" אני קוראת לזה "שדים ורחות"
או סתם שאני מכשושה

אלה שמות נוחים לדברים שהמדע לא יודע להסביר

אני מאמינה שיש שם משהו
ואולי גם יהיה הסבר בעתיד. לא מחכה לזה בקוצר רוח
 
למעלה