טרי, כי הצטברו כמה

[Reyn]

 

[אנונימוסטייל]

 

[כרית נוגט]

nice one...

 

[Drifting Feather]

*נאנחת*

אז גם בי הכה עכשיו הגל המאסיבי הזה, שבא והולך, של הרצון המטורף הזה למישהו.

הגעגועים לכמיהה המטורפת הזאת לעוד סמס שרק יגיע ממנו,
לשיחות הטלפון הארוכות על הנושאים הכי סתמיים שיש ובכל זאת החיוך לא יורד מהפנים,
לרגש הזה שעושה נעים עמוק בנשמה רק מלדעת שיש מישהו, קרוב או רחוק באותו הרגע, שגם חושב עליך..

לא יצא לי להכיר יותר מדי מכל זה, אבל גם המעט שהיה עשה לי חשק ליותר..

ועצוב לי, כי אני יודעת כמה יש לי להעניק וכמה אהבה יש בי שרק מחכה לבחור המתאים כדי להתפרץ... ואני עדיין מחכה. מחפשת ומחכה.

סתם היה לי חשק להוציא הכל החוצה... לפרוק.
יותר טוב עכשיו, בערך..

 

[אנונימוסטייל]

 

[Drifting Feather]

 

[אנונימוסטייל]

אנצלש כדי לחלוק קצת דברים

שעלולים להיות off.
הייתי במסיבת פורים של החברה ופגשתי מישהו שכבר דיברתי איתו אונליין במסגרת העבודה. מתברר שהוא לא סתם נחמד, הוא גם ממש חמוד.
וזהו. שם נתקעים כמו תמיד.
מעבר לזה שאני לא יודעת אם הוא פנוי [לא שאם הוא באמת פנוי זה ישנה משהו, בינינו], יש יותר מדי קילומטרים שמפרידים ו.. אני לא אעשה עם זה כלום. אבל היה נחמד לפגוש אותו פנים אל פנים.

 

[not lonely]

מה זה יותר מדי קילומטרים בשבילך?

 

[אנונימוסטייל]

~200.

 

[not lonely]

וואו, זה באמת יותר מדי

נראה לי שעד 50-60 ק"מ זה בסדר

 

[not lonely]

אלא אם כן את מאילת

אז 200 קילומטר זה טוב לא?