סופ"ש הגיע, The Others באים
- פותח הנושא Macphista
- פורסם בתאריך
עשתונות/ אופיר טושה גפלה
מודה שלא הכרתי את הסופר, ולקחתי את הספר כי קיבלתי תלוש לספר חינם בסטימצקי במבצע כלשהו שהיה שבוע שעבר/לפני שבועיים והגעתי ממש ברגע האחרון שכל הספרים המוכרים כבר נלקחו ולא היו יותר מדי אפשרויות.
וכשהתחלתי לקרוא הבנתי שבעצם פספסתי סופר ישראלי מעניין ביותר שייצר בספר הזה (וממה שקראתי עליו גם בספרים הקודמים שלו) קו עלילה מרתק שתפס אותי מהשנייה הראשונה (ובדר"כ 30-100 העמודים הראשונים בספרים עבורי נקראים בהיסוס והתמהמהות, לא כאן) וסגנון כתיבה מוצלח.
אולי כמה מילים על מה שאני אוהבת במיוחד בספר הזה (ורק התחלתי אותו אז... בטח יגיע עוד בהמשך)- העלילה משלבת קפיצות בין דמויות (ואולי גם קפיצות בזמן- אני עוד לא בטוחה) שקשורות אחרת לשנייה בצורות כאלה ואחרות ונכון שזה קו עלילה מאוד מאוד מוכר ושרואים אותו בספרים כל כך הרבה לאחרונה (וגם לא לאחרונה), אבל סגנון הכתיבה נותן תחושה קלאסית. מקריאת הספר אפשר להבין שהסופר קרא הרבה מאוד ספרים קלאסיים, ספרות יפה והדבר מתבטא בכתיבה שלו.
זה אמנם נשמע כמובן מאליו שסופר גם קורא הרבה, אבל לצערי יש היום לא מעט טקסטים שברור מאוד מקריאתם שמי שכתב אותם כלל לא קורא.
בכל מקרה, כאמור אני רק בתחילת הספר אבל הוא כבר מסתמן עבורי כהצלחה.
מודה שלא הכרתי את הסופר, ולקחתי את הספר כי קיבלתי תלוש לספר חינם בסטימצקי במבצע כלשהו שהיה שבוע שעבר/לפני שבועיים והגעתי ממש ברגע האחרון שכל הספרים המוכרים כבר נלקחו ולא היו יותר מדי אפשרויות.
וכשהתחלתי לקרוא הבנתי שבעצם פספסתי סופר ישראלי מעניין ביותר שייצר בספר הזה (וממה שקראתי עליו גם בספרים הקודמים שלו) קו עלילה מרתק שתפס אותי מהשנייה הראשונה (ובדר"כ 30-100 העמודים הראשונים בספרים עבורי נקראים בהיסוס והתמהמהות, לא כאן) וסגנון כתיבה מוצלח.
אולי כמה מילים על מה שאני אוהבת במיוחד בספר הזה (ורק התחלתי אותו אז... בטח יגיע עוד בהמשך)- העלילה משלבת קפיצות בין דמויות (ואולי גם קפיצות בזמן- אני עוד לא בטוחה) שקשורות אחרת לשנייה בצורות כאלה ואחרות ונכון שזה קו עלילה מאוד מאוד מוכר ושרואים אותו בספרים כל כך הרבה לאחרונה (וגם לא לאחרונה), אבל סגנון הכתיבה נותן תחושה קלאסית. מקריאת הספר אפשר להבין שהסופר קרא הרבה מאוד ספרים קלאסיים, ספרות יפה והדבר מתבטא בכתיבה שלו.
זה אמנם נשמע כמובן מאליו שסופר גם קורא הרבה, אבל לצערי יש היום לא מעט טקסטים שברור מאוד מקריאתם שמי שכתב אותם כלל לא קורא.
בכל מקרה, כאמור אני רק בתחילת הספר אבל הוא כבר מסתמן עבורי כהצלחה.
Rodrik Harlaw
Well-known member
הנסיכה והמלכה
לא אוהב את הסגנון הזה. זה עדיין מרטין וזה עדיין מעניין, אבל זו לא אותה רמה. אם הסיפור הזה לא היה משויך לסדרת ספרים מאוד איכותית, קשה להאמין שהוא היה מצליח להשיג קהל קוראים בינוני בגודלו. יש הרבה קרבות, אבל הם לא מעניינים במיוחד כשאין דמויות מפותחות שיהיה אפשר לדאוג לגורלן. הדבר הכי טוב בסיפור, ולמעשה הכי נוראי, הוא ההסתננות של "דם" ו"גבינה" לחדרים של המלכה והמשחק הפסיכולוגי שהם העבירו אותה. זו אחת הפעמים היחידות בסיפור, והכי חזקה מביניהן, שהייתי "על קצה הכיסא" והרגשתי אכפתיות לדמות.
עוד בעיה היא צורת הכתיבה של המלומד-היסטוריון. הוא מתאר דברים בדיוק באותו אוצר מילים של מרטין ובאותו סגנון . ברור שזה מרטין שמנסה לייצר אווירה בדרך האהובה עליו, אבל זה הטריד אותי.
מהרבה בחינות, בכל הטקסט ההיסטוריון לא מתנהג כהיסטוריון. זה כנראה מכוון מצד מרטין, אבל לפחות במהלך הקריאה זה הציק לי.
מבחינתי, החוזק הכי גדול של הסיפור הוא זה שהוא נקרא במהירות אחרי ההתחלה האיטית של למידת כל השמות הדומים של הדמויות ואת ההיררכיה בין הדרקונים, אבל אם הוא היה נכתב בסגנון אחר לא היה אכפת לי אם הוא היה נקרא לאט יותר. בסיום, חוויתי חתיכת אכזבה כאשר הבנתי שמתוכננת נובלה נוספת (לכל הפחות אחת) שמתארת את המשך העלילה ובוודאות תיכתב באותו סגנון. אני מקווה שלפחות באנתולוגיה הבאה נקבל סיפור "רגיל" של מרטין (דאנק ואג 4
), ושאת נובלת ההמשך הוא ישמור לאחד מהספרים הגדולים שמתארים את ההיסטוריה.
לא אוהב את הסגנון הזה. זה עדיין מרטין וזה עדיין מעניין, אבל זו לא אותה רמה. אם הסיפור הזה לא היה משויך לסדרת ספרים מאוד איכותית, קשה להאמין שהוא היה מצליח להשיג קהל קוראים בינוני בגודלו. יש הרבה קרבות, אבל הם לא מעניינים במיוחד כשאין דמויות מפותחות שיהיה אפשר לדאוג לגורלן. הדבר הכי טוב בסיפור, ולמעשה הכי נוראי, הוא ההסתננות של "דם" ו"גבינה" לחדרים של המלכה והמשחק הפסיכולוגי שהם העבירו אותה. זו אחת הפעמים היחידות בסיפור, והכי חזקה מביניהן, שהייתי "על קצה הכיסא" והרגשתי אכפתיות לדמות.
עוד בעיה היא צורת הכתיבה של המלומד-היסטוריון. הוא מתאר דברים בדיוק באותו אוצר מילים של מרטין ובאותו סגנון . ברור שזה מרטין שמנסה לייצר אווירה בדרך האהובה עליו, אבל זה הטריד אותי.
מהרבה בחינות, בכל הטקסט ההיסטוריון לא מתנהג כהיסטוריון. זה כנראה מכוון מצד מרטין, אבל לפחות במהלך הקריאה זה הציק לי.
מבחינתי, החוזק הכי גדול של הסיפור הוא זה שהוא נקרא במהירות אחרי ההתחלה האיטית של למידת כל השמות הדומים של הדמויות ואת ההיררכיה בין הדרקונים, אבל אם הוא היה נכתב בסגנון אחר לא היה אכפת לי אם הוא היה נקרא לאט יותר. בסיום, חוויתי חתיכת אכזבה כאשר הבנתי שמתוכננת נובלה נוספת (לכל הפחות אחת) שמתארת את המשך העלילה ובוודאות תיכתב באותו סגנון. אני מקווה שלפחות באנתולוגיה הבאה נקבל סיפור "רגיל" של מרטין (דאנק ואג 4
Do You Want To Be My Boyfriend
אני לא מפסיקה לבהות בפרודיה המוצלחת הזו לשיר מפרוזן.
https://www.youtube.com/watch?v=bBHXK_FKP0M
אני לא מפסיקה לבהות בפרודיה המוצלחת הזו לשיר מפרוזן.
https://www.youtube.com/watch?v=bBHXK_FKP0M
AnyNickname
New member
Rodrik Harlaw
Well-known member
כן
לסוף העונה השלישית
וספוילר להיסטוריה של אחת הדמויות.
לא עמדתי לעדכן הפעם, אבל כשראיתי שכבר הכנת לי את התת שרשור
אני מתקדם בקצב של שני פרקים בערך ליום. אני אוהב ממש את כל הדמויות. אצל טיריון את הפוליטיקה והשנינויות, אצל אריה את המסע האינסופי. לכל אחד יש משהו מיוחד.
הפרק האחרון שקראתי היה על קייטלין והבגידה של לורד קארסטארק. קייטלין היא אחת הדמויות הכי אהובות עלי, ואני חושב שהפעם יהיה ממש אכפת לי שהיא תמות
אני מעריץ אותה על איך למרות כל מה שהיא עוברת, והיגון שהיא חווה היא עדין מנסה למצוא פתרונות ולהציל את המצב. כשהיא שחררה את ג'יימי היא הפגינה אומץ ותעוזה שלא נופלים מזה של לוחם בשדה הקרב. הפרק על לורד קארסטארק היה גם הוא מעולה, גם אם מדכדך.
ששאוש"ק ממש מאתגרת את האופן שבו אני קורא ספרים. זאת לא סדרה ששייך לקרוא בחוסר ריכוז. למשל, מהרגע שהכרתי את איליין פיין תהיתי איך הוא איבד את הלשון שלו. התשובה לכך ניתנת בכזאת אגביות, בלי שום תרועת חצוצרות תוך כדי פלאשבק של ג'יימי.
“The king won’t ask him. And once it’s done, Father can’t object, not openly. Aerys had Ser Ilyn Payne’s tongue torn out just for boasting that it was the Hand who truly ruled the Seven Kingdoms. The captain of the Hand’s guard, and yet Father dared not try and stop it! He won’t stop this, either.”
וספוילר להיסטוריה של אחת הדמויות.
לא עמדתי לעדכן הפעם, אבל כשראיתי שכבר הכנת לי את התת שרשור
אני מתקדם בקצב של שני פרקים בערך ליום. אני אוהב ממש את כל הדמויות. אצל טיריון את הפוליטיקה והשנינויות, אצל אריה את המסע האינסופי. לכל אחד יש משהו מיוחד.
הפרק האחרון שקראתי היה על קייטלין והבגידה של לורד קארסטארק. קייטלין היא אחת הדמויות הכי אהובות עלי, ואני חושב שהפעם יהיה ממש אכפת לי שהיא תמות
ששאוש"ק ממש מאתגרת את האופן שבו אני קורא ספרים. זאת לא סדרה ששייך לקרוא בחוסר ריכוז. למשל, מהרגע שהכרתי את איליין פיין תהיתי איך הוא איבד את הלשון שלו. התשובה לכך ניתנת בכזאת אגביות, בלי שום תרועת חצוצרות תוך כדי פלאשבק של ג'יימי.
“The king won’t ask him. And once it’s done, Father can’t object, not openly. Aerys had Ser Ilyn Payne’s tongue torn out just for boasting that it was the Hand who truly ruled the Seven Kingdoms. The captain of the Hand’s guard, and yet Father dared not try and stop it! He won’t stop this, either.”
Blackshift
New member
קורא נוסף
אני עכשיו קורא את הספר הראשון..
מתקדם בקצב של 2 פרקים ביום לפעמים יותר, קצת קשה לפעמים עם האנגלית אבל לא שום דבר שאני לא מסתדר איתו.
לקראת אמצע הספר (בדיוק סיימתי את הפרק שאריה רודפת אחרי חתולים ומוצאת את עצמה שומעת איך מתכננים לרצוח את אבא שלה..)
לקרוא את הספר נותן לך רגשות שונים מלראות את הסדרה, למשל אני פתאום פחות אוהב את קייטלין, הרבה יותר סולד מרוברט וגם סנסה לא מקבלת רושם חיובי ממני מאז שהתחלתי לקרוא.
מה שנחמד זה שאני מגלה דברים שלא קרו בסדרה (החלום הראשון של בראן) וגם מזכיר לי כל מיני דברים שאולי שכחתי...
בכללי - החלטה נבונה להתחיל לקרוא את הספרים!
אני עכשיו קורא את הספר הראשון..
מתקדם בקצב של 2 פרקים ביום לפעמים יותר, קצת קשה לפעמים עם האנגלית אבל לא שום דבר שאני לא מסתדר איתו.
לקראת אמצע הספר (בדיוק סיימתי את הפרק שאריה רודפת אחרי חתולים ומוצאת את עצמה שומעת איך מתכננים לרצוח את אבא שלה..)
לקרוא את הספר נותן לך רגשות שונים מלראות את הסדרה, למשל אני פתאום פחות אוהב את קייטלין, הרבה יותר סולד מרוברט וגם סנסה לא מקבלת רושם חיובי ממני מאז שהתחלתי לקרוא.
מה שנחמד זה שאני מגלה דברים שלא קרו בסדרה (החלום הראשון של בראן) וגם מזכיר לי כל מיני דברים שאולי שכחתי...
בכללי - החלטה נבונה להתחיל לקרוא את הספרים!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.