אוף טופיק טיים
- פותח הנושא ellendili
- פורסם בתאריך
pennylane11
New member
נו, כי הבטחתי.
נחתנו בלילה בין רביעי לחמישי, ככה שאחרי נסיעה ארוכה מאוד בטיוב הגענו למלון שלנו קצת אחרי שתיים לפנות בוקר של חמישי, אימא שלי ואני. ישנו בערך ארבע שעות, וקמנו בשש בשביל להתארגן, לאכול ולצאת. נסענו ברכבת (הלא תחתית! זאת הפעם היחידה שזה קרה כל הטיול) לWatford Junction, שזה החור שממנו צריך לקחת עוד אוטובוס כדי להגיע למוזיאון של הארי פוטר. אחרי זמן לא מבוטל ובאופן מפתיע בלי ללכת לאיבוד, הגענו בערך שעה לפני שאפשר היה להכנס, אז דיברנו עם בערך כל עובד של המקום שלא היה בתוך הסיור עצמו, וכולם סיפרו לנו כמה נפלאה העבודה שלהם, כמה מגניבים האנשים שהם פוגשים בגללה (כמה ימים לפני הביקור שלנו הייתה מישהי שעיצבה שרביטים. איזה מגניב זה הצילו) וניסו להתקיל אותי עם טריוויה ופאן פאקטס ללא הצלחה מיוחדת. הייתי זורקת הכל הצידה והולכת לעבוד שם עכשיו. מרגע שנכנסים לסיור עצמו יש המון דברים לראות. המון. כל סט שאפשר לחשוב עליו (החל בחדר של הארי מתחת למדרגות, דרך הבית של משפחת וויזלי עם צעיף שסורג את עצמו, ועד המשרד של אמברידג' עם תצוגה מרהיבה של צלחות עם חתולים), כל פרופ וחיה וטיוטה ושביב מידע שאפשר לתת על הסרטים האלה, יש. מאוד אוברוולמינג, אבל בקטע טוב! בקטע של להתלהב ממש ולחייך המון ולהבין שכשאני מסתכלת במראה (מי בכלל זוכר איך תרגמו Erised) ואני רק רואה את עצמי במוזיאון הזה כנראה שהיא באמת עובדת. היו המון פיצ'רים דיי ילדותיים (אפשר היה לעמוד בתור ללמוד איך לעשות Dueling עם שרביטים, או לרכב על מטאטא על רקע מסך ירוק כדי שתהיה אחר כך תמונה עם הוגוורטס) אבל גם סתם להסתכל מסביב ולהיות במצב כללי של תדהמה ואושר היה מאוד שווה את זה. אין לי ממש הרבה מה להגיד כי בסופו של דבר זה מסודר והולך בדיוק כמו כל סטודיו טור אחר מבחינת מבנה, פשוט מלא בדברים של הארי פוטר. 10\10 would recommend כזה. הגענו בחזרה למלון בסביבות חמש, ואחרי שעה יצאנו שוב, לשוקו בסטארבאקס הקרוב.
היום השני היה האהוב עליי By far. הצרה הגדולה שלי בטיול הזה הייתה שברוב המוחלט של הזמן גם בארץ אני מדברת אנגלית, אז כשנכנסנו לחנות או לחדר סגור ורק דיברנו עם אנשים ולא עשינו משהו ממש מיוחד, קצת שכחתי שאני שם. ככה יצא שהיה לי הכי כיף פשוט לטייל בעיר, את כל הדרך ממארבל ארץ' ללסיסטר סקוור. נכנסנו לכמה חנויות (פרימארק המדוברת והבאמת גדולה וכיפית, פורבידן פלאנט הדיי מאכזבת, פשוט כי יחסית יקרה ואין בה שום דבר שלא ראיתי קודם או בולט באופן מרהיב וממנה יצאתי בידיים ריקות) אבל בעיקר פשוט הלכנו ברגל. הרחובות בלונדון פשוט מדהימים, הבתים כל כך יפים ומזג האוויר היה כל כך נפלא שהיה פשוט כיף בטירוף. אכלנו צהריים בחוץ ושוב חזרנו לשעה למלון להתארגן ולנוח קצת, כי ידענו שיהיה ערב ארוך. ואז הלכנו לראות עלובי החיים, וכל מה שיש לי להגיד כדי לתאר את זה זה פשוט אע. וואו. נתחיל מזה שהתיאטרון עצמו מקסים. קנינו כרטיסים במחיר יחסית גבוה (אבל ממש לא הכי טובים באולם, ואפילו פספסנו חלקים מהסט, במיוחד בהתחלה) אז ישבנו בקומה הראשונה מתוך שלוש שהיו באולם, ואפילו לפני שהתחיל הייתה אווירה ממש מגניבה. אבל ההצגה עצמה, וואו, אין לי בכלל מילים לתאר את זה. הרוב המוחלט של השחקנים (להוציא את פאנטין שהייתה איומה בעיניי, ואת קוזט שנסלח לה כי היא אנדרסטאדי וזה לא באמת התפקיד שלה) היו מרהיבים, בתור שחקנים אבל בעיקר בתור זמרים, באופן שגורם לך להגיד וואו בקול רם מספר לא מבוטל של פעמים בזמן ההופעה. שירי הקורוס (ובמיוחד One Day More שחצי הרג אותי) היו מרהיבים עם קולות מדהימים ושילובים ממש ממש טובים, אבל גם הסולואים היו נהדרים (ובמיוחד On My Own, לא משוחדת, בכלל לא בכיתי) ובאופן כללי פשוט וואו. הכוריאוגרפיה והשילוב שלה עם התפאורה היו ראויים להערכה באופן מיוחד, הייתה במה שחצי ממנה מסתובב ככה שהתפאורה הייתה ממש מודולרית ומגניבה, והבריקדה הייתה מעולה, ובכלל, וואו. ואז יצאנו החוצה, והלכנו לסטייג' דור, יציאת האמנים. ראינו המון יוצאים, חותמים למי שביקש, אומרים היי, במקרים בודדים גם מצטלמים עם כמה בנות שעמדו בחוץ בתחפושות של ההצגה שהיו ממש חמודות, ופשוט הולכים הביתה, כי כבר היה דיי מאוחר וממש קר בחוץ. ואז קארי יצאה, והייתה בערך האדם הכי חמוד ביקום. היא דיברה והצטלמה עם כל מי שהיה בחוץ, שאלה מאיפה באנו ואם אהבנו את ההצגה, סיפרתי לה שאני אוהבת את המוזיקה שלה כבר שלוש שנים ושאני נורא מעריכה אותה ושבאתי נורא מרחוק והיא חיבקה אותי ואמרה תודה ולקחה את מה שהבאתי לה וממש שמחה וזה היה מדהים באופן מטורף, ואז הצטלמנו והיא חיבקה אותי שוב לפני שהיא הלכה וזה היה פשוט אע אע אע מה זה אוויר. היא הייתה הרבה יותר מקסימה משציפיתי שהיא תהיה, וזה היה ממש כיף ונעים לגלות את זה.
היום השלישי היה אמור להיות בקמדן, אבל בגלל תקלה בטיוב סגרו את הקו היחיד שמגיע לשם, אז דיי אילתרנו את כל היום. התחלנו את הבוקר בווטרסטונס, חנות ספרים יותר גדולה מהבית שלי, ארבע קומות, כל אחת בגודל מטורף לחלוטין. הבטחתי לעצמי כשנסעתי שאני לא אקנה ספרים בטיול הזה, אבל כזה, היה להם ספר שממש רציתי לקרוא המון זמן ואי אפשר כמעט להשיג אותו בארץ, והוא היה בשני בחצי מחיר מתוך השולחן אז קניתי עוד אחד, אבל שני ספרים בעשרה פאונד זה ממש כלום אז אני סולחת לעצמי, ועכשיו יש לי את Fangirl ואת Elanor and Park של ריינבואו רוואל, משימת הקריאה הבאה שלי בתור, כשאסיים את מטרופוליטן של וולטר ג'ון וויליאמס. אחר כך המשכנו ל187 Gower Street, שזה לא כל כך אומר הרבה אבל זה המקום בו מצלמים את הבית של BBC שרלוק. באופן מאכזב לחלוטין גילינו שעל הדלת כתוב 187 ולא 221B, ולא נעים להחזיק את הידית שעליה כי אנשים רגילים לחלוטין גרים בבית הזה, אז הצטלמנו רק עם הדלת מרחוק שלא רואים, עם הגדר המגניבה ליד הבניין ועם ספידיס, המסעדה שבבית ליד, שבגלל השיפוצים על הרחוב הראשי הייתה לחלוטין מלאה בעובדים בווסטים צהובים זוהרים וזה היה ממש מצחיק, הם שאלו אותנו מה אנחנו עושים שם ולמה יש ארבעה אנשים שונים לגמרי שמנסים להצטלם עם אותה דלת באמצע הרחוב. אחרי זה נסענו ברכבת לקינגס קרוס, ורצינו להצטלם עם רציף תשע ושלושה רבעים שיש להם באמצע התחנה. מה שלא הכי ידענו מראש זה שיש תור של כמעט שעה וזה דבר גדול ומאורגן ולא סתם חצי עגלה תקועה בקיר. מפה לשם עומדים בתור בערך שעה עם המון פוטרהדים מכל העולם, מדברים על איזה בית הכי טוב ואיזה שרביט יש לכל אחד ומחזיקים אחד לשני צעיפים מאחורה לתמונות. האנשים שעבדו שם היו ממש קורעים (כשהגיע תורה של מישהי בתור זאת שעובדת שם שאלה איזה בית היא, כדי להביא לה את הצעיף המתאים, והבחורה אמרה "אדום". זאת שעובדת שם הרימה את הצעיף לכולם וצעקה "מי יודע להגיד לי איזה בית זה?", וכשכולם ענו גריפינדור היא הסתכלה עליה עם המבט הכי מיואש בעולם ואמרה "זה לא אדום!") ובאופן כללי זה היה התור הכי מגניב שעמדתי בו. מקינגס קרוס נסענו לקובנט גארדן, שהיה צפוף ומעיק קצת, אבל היינו שם בסך הכל בערך שעתיים וזה היה קצת לתפוס תרבות. גם היו שם המון מופעי רחוב דיי משעשעים (מישהו על חד אופן מחזיק בשתי הידיים את שני העוזרים שלו, ואומר להם כל אחד בתורו לשחרר את היד שלו ולרוץ כמה צעדים הצידה שהוא לא יפול עליהם, הראשון עוזב את היד ובורח, סבבה, ולשני הוא אומר "רק תזכור לעזוב את היד שלי לפני שאתה בורח" ואחרי שכולם צוחקים הוא אומר "אתם צוחקים, אבל זה קרה יותר מפעם אחת") ואחר כך הלכנו ממש מעבר לפינה לאכול צהריים (בערך בחמש, כי זמן מתאים לאכול זה אוברייטד) וחזרנו למלון לנוח ו, החלק הטוב ביותר בעולם, לראות דוקטור הו!!! ראינו גם טאמבל, הריאליטי המוזר שמיד לפני דוקטור הו כל שבוע על התעמלות אומנותית, והפייבוריטים שלי ניצחו למרות שהבחור נפל ונפצע והרוטינה האחרונה שלהם הייתה ממש מעפנה כי הוא לא יכול היה לעשות חצי מהדברים בערך וזה היה ממש משמח, והפרק גם היה טוב וממש מפחיד כשיושבים לבד על מיטה במלון בחושך באנגליה.
בשבת בבוקר נסענו לארלס קורט להצטלם עם הטארדיס, כי זה היה הדבר היחיד שממש היה לי חשוב שעוד לא עשינו. אחרי איזה חצי שעה בטיוב הגענו לשם, מצאנו אותה, וזה היה נורא נחמד, עד שקלטנו שבצד היותר פוטוגני ונחמד שלה יושב הומלס עם גיטרה ולא מוכן לזוז. הוא מדבר עם חברים, אוכל, מעשן סיגריה (ומכבה אותה!!! על הטארדיס שלי!!! איך הוא מעז!!!!!), מנגן כמה שירים ממש מעפנים, ולא זז. טוב, נלך לטייל קצת באיזור כמה דקות לכל כיוון של הרחוב הראשי, אולי כשנחזור הוא כבר לא יהיה. אז לא, אני יכולה להגיד באופן ברור ובטוח לחלוטין שאין שום דבר לעשות בארלס קורט חוץ מלראות את הטארדיס שנמצאת בערך ארבעה מטרים מהדלת של תחנת הרכבת. יש שם בעיקר מסעדות ובנקים ושיפוצים בכביש והומלסים חצופים שלא מעריכים תרבות ומכבים סיגריות על מכונות זמן. בסוף הלכנו חזרה לכיוון פיקדילי והלכנו שם שוב עוד קצת לפני שחזרנו למלון וטסנו חזרה הביתה בלילה בין ראשון ושני. ועכשיו אנ
pennylane11
New member
והוא היה "ועכשיו אני אסיים ממש מהר כי נראה לי שנשארו לי איזה עשרים אותיות לפני שתפוז חותך אותי"
חחחח האירוניה
אז יאיי איזה כיף שוב אני אגיד כמה שאני שמחה שנהנת, וכןןןן על כל העלובי החיים והארי פוטר, ובאמת שזו הצגה ממש מדהימה (בלי קשר לקארי שהיא בונוס) וכל הקאסט נחמד, והסטודיו טור מדהים ולא משנה כמה אני אנסה לתאר את זה אני לא אצליח להעביר את החוויה.
אבל הכי הכי, על הקטע בקינג קרוס (אופס ד"א, חשבתי שאמרתי לך שיש תור, ועוד אנחנו היינו אחרי ליקיקון הוציאו את התור מחוץ לתחנה XDD) "זה היה התור הכי מגניב שעמדתי בו." פשוט מדוייק. אנשים שעובדים במקומות של הארי פוטר למחייתם זה כבר תג מגניבות אחר לחלוטין ^_^
אז יאיי איזה כיף שוב אני אגיד כמה שאני שמחה שנהנת, וכןןןן על כל העלובי החיים והארי פוטר, ובאמת שזו הצגה ממש מדהימה (בלי קשר לקארי שהיא בונוס) וכל הקאסט נחמד, והסטודיו טור מדהים ולא משנה כמה אני אנסה לתאר את זה אני לא אצליח להעביר את החוויה.
אבל הכי הכי, על הקטע בקינג קרוס (אופס ד"א, חשבתי שאמרתי לך שיש תור, ועוד אנחנו היינו אחרי ליקיקון הוציאו את התור מחוץ לתחנה XDD) "זה היה התור הכי מגניב שעמדתי בו." פשוט מדוייק. אנשים שעובדים במקומות של הארי פוטר למחייתם זה כבר תג מגניבות אחר לחלוטין ^_^
pennylane11
New member
אבל זה באופן כללי כי יש מקום מאוד מוגבל לתור בתוך התחנה, זאת בכל זאת תחנת רכבת מתפקדת וצריך שאפשר יהיה לעבור שם. כולם הצטופפו כדי לעשות מקום לכמה שיותר אנשים שבאים מבחוץ כי גם היה דיי חם ולא נחמד לעמוד בחוץ... היה יום ראשון בבוקר אז כזה כולם באו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.