אוף טופיק טיים
- פותח הנושא ellendili
- פורסם בתאריך
כן האוף הזה נפתח רק כדי שאוכל לפרוק קצת.
 
אעהההההה קסטרו!!! תמות!!!!!
איך הוא מעיז!! נבלה שפל. חלאה. ככה לשאת את שמו של וויל לשווא
אבל אלישה. וואו. אין לי מילים בכלל. מדהימה. מלכת עולם.
 
טוב אני קצת בעצבים מהפרק הזה. הולכת לנשום, לשתות מים ולפתוח שרשורי אוף. תגובה קוהרנטית בהמשך.
LaChicaDeLasNovelas
New member
פרק בהחלט מעצבן
פרק חופר למידי למרות שהיה חביב שזה בערך עזר לאלישיה להתקרב מכט לגרייס הבלתי נסבלת... אבל היותר מידי תנ"ך הזה היה חופר ברמות אם לא מספיק קארי קיבל קצין בוחן מהגיהנום|בקס| שככל שדיברה עלתה לי יותר על העצבים ואוחחח קסטרווו:[ מנוול שכמותו! כל הכבוד לאלישיה שבחרה להיכנס בו בכל הכוח
פרק חופר למידי למרות שהיה חביב שזה בערך עזר לאלישיה להתקרב מכט לגרייס הבלתי נסבלת... אבל היותר מידי תנ"ך הזה היה חופר ברמות אם לא מספיק קארי קיבל קצין בוחן מהגיהנום|בקס| שככל שדיברה עלתה לי יותר על העצבים ואוחחח קסטרווו:[ מנוול שכמותו! כל הכבוד לאלישיה שבחרה להיכנס בו בכל הכוח
אם הובן מההודעה שלי שלא אהבתי את הפרק
אז זה ממש לא נכון
אהבתי אותו מאוד! העצבים שלי הופנו כלפי קסטרו ה#^%#&%&^$^ וכלפי העובדה שאלישה כן תרוץ לתפקיד ככל הנראה. לא בא לי על זה, אבל אני סומכת על היוצרים שיעשו את זה טוב, אז בסדר...
 
חוץ מזה היה פרק ממש ממש נהדר. הקייס החקלאי שהתחיל קצת משעמם, הפך לממש משעשע. דווקא מהציטוטים מהתנ"ך הכי נהנתי. שני כופרים מלהטטים בכתבי הקודש
חוץ מזה השופט החקלאי זה ווילסון מהאוס והוא היה ממש חמוד.
 
וגם אהבתי את קצינת המבחן. דמות ממש אמינה בעיני. כולה נראית עייפה ואדישה כיאה לפקידה שחוקה אבל בסוף היא עשתה את העבודה כמו שצריך
.
והקטעים שכולם פשוט משקרים לה שם במצח נחושה ועוד מגלגלים עליה עיניים
 
וקארי היה ממש מהמם. אני ממש אוהבת אותו בעונה הזאת.
וגם גרייס לא הכי הפריעה לי האמת. הייתה לה סצנה ממש חביבה.
 
מה עוד... אה.. דין. כן. אני מבינה שהוא שם בשביל להישאר. אני ממש צריכה להתנתק מכל האסוציאציות שונדה שהוא עושה לי כי בסך הכל הוא דמות טובה שם
.
 
הו ואיליי היה גאוני כהרגלו. "טוב אם את חא תרוצי אנחנו נאלץ לתמוך בנבלה הזה וזה יהיה על מצפונך" מניפולטור חסר בושה!
. בתכלס הטיעון הזה שיכנע גם אותי.
 
והמבט שאלישה נתנה לקסטרו בסצנה האחרונה שלהם. וואו. איפה השחקנית הזאת הייתה כל חיי אני מאוהבת בה מה זה
.
 
בקיצור פרק מעולה לא פחות מהשניים הראשונים. וסדרה מעולה
.
אז זה ממש לא נכון
 
חוץ מזה היה פרק ממש ממש נהדר. הקייס החקלאי שהתחיל קצת משעמם, הפך לממש משעשע. דווקא מהציטוטים מהתנ"ך הכי נהנתי. שני כופרים מלהטטים בכתבי הקודש
חוץ מזה השופט החקלאי זה ווילסון מהאוס והוא היה ממש חמוד.
 
וגם אהבתי את קצינת המבחן. דמות ממש אמינה בעיני. כולה נראית עייפה ואדישה כיאה לפקידה שחוקה אבל בסוף היא עשתה את העבודה כמו שצריך
והקטעים שכולם פשוט משקרים לה שם במצח נחושה ועוד מגלגלים עליה עיניים
 
וקארי היה ממש מהמם. אני ממש אוהבת אותו בעונה הזאת.
וגם גרייס לא הכי הפריעה לי האמת. הייתה לה סצנה ממש חביבה.
 
מה עוד... אה.. דין. כן. אני מבינה שהוא שם בשביל להישאר. אני ממש צריכה להתנתק מכל האסוציאציות שונדה שהוא עושה לי כי בסך הכל הוא דמות טובה שם
 
הו ואיליי היה גאוני כהרגלו. "טוב אם את חא תרוצי אנחנו נאלץ לתמוך בנבלה הזה וזה יהיה על מצפונך" מניפולטור חסר בושה!
 
והמבט שאלישה נתנה לקסטרו בסצנה האחרונה שלהם. וואו. איפה השחקנית הזאת הייתה כל חיי אני מאוהבת בה מה זה
 
בקיצור פרק מעולה לא פחות מהשניים הראשונים. וסדרה מעולה
LaChicaDeLasNovelas
New member
גם אני מאוד אהבתי את הפרק
אבל בהחלט מצאתי את עצמי רגישה את התסכול שקארי חש באותו הרגע מקצינת המבחן הזו
אבל אכן פרק מעולה כמו תמד
אבל בהחלט מצאתי את עצמי רגישה את התסכול שקארי חש באותו הרגע מקצינת המבחן הזו
אני ממש אהבתי
קודם כל הלב שלי יצא לקארי
החוויה הקשה שהוא עובר חושפת את הצדדים היותר רכים ופגיעים שלו שממש בא לי לחבק אותו.
קצינת המבחן היתה באמת מאד מעצבנת.. אבל שיניתי את דעתי עליה ברגע שהיא נתנה עדות לטובתו בשימוע. אחרי הכל התברר שלמרות שהיא לא יוצרת קשר עין וכאילו לא רואה את האדם שמולה, יש לה אבחנה דוקא ממש טובה ויש בה המון רגישות
. לגמרי הפתיע אותי.
המקרה המשפטי השתדרג מאד ברגע שהוציאו אותו מבית המשפט. כל הציטוטים מהתנ"ך היו מעולים. התגובות של אלישיה היו פרייסלס. גם השיחה עם גרייס. דין מתבסס לאט לאט כדמות אהובה (לא ראיתי מרפאה. אין לי דעות קדומות) מקווה שהוא יביא משהו חדש למשרד. תיקים חברתיים מעניינים. אחרי הכל בשביל זה הוא הפך להיות עורך דין..... לא?
אלישיה "אני לא רצה" פלוריק. וול, היה צפוי מדי שכך זה יסתיים. לצערי, חייבת לציין. הייתי רוצה רוצה להמשיך לראות את אלישיה-דיאן-קארי עושים ביחד את מה שהם טובים בו וזה לנצח משפטים ולנהל דיאלוגים שנונים ורצוי כשהם באותו צד של המתרס.
הפלאשבקים של קלינדה וקארי
ובכלל הפלאשבקים לאורך כל הפרק בזמן התחקורים אצל קצינת המבחן היו מעולים ומשעשעים. במיוחד של דיאן ואלישיה שמשקרות שם במצח נחושה
("הכל בסדר במשרד", "קארי ממש משתלב טוב בחזרה" ו"בכלל לא איכפת לאף אחד מהשותפים שאיבדנו לקוחות"
)
ואיזה כיף שלא היה פיטר *בכלל*
קודם כל הלב שלי יצא לקארי
קצינת המבחן היתה באמת מאד מעצבנת.. אבל שיניתי את דעתי עליה ברגע שהיא נתנה עדות לטובתו בשימוע. אחרי הכל התברר שלמרות שהיא לא יוצרת קשר עין וכאילו לא רואה את האדם שמולה, יש לה אבחנה דוקא ממש טובה ויש בה המון רגישות
המקרה המשפטי השתדרג מאד ברגע שהוציאו אותו מבית המשפט. כל הציטוטים מהתנ"ך היו מעולים. התגובות של אלישיה היו פרייסלס. גם השיחה עם גרייס. דין מתבסס לאט לאט כדמות אהובה (לא ראיתי מרפאה. אין לי דעות קדומות) מקווה שהוא יביא משהו חדש למשרד. תיקים חברתיים מעניינים. אחרי הכל בשביל זה הוא הפך להיות עורך דין..... לא?
אלישיה "אני לא רצה" פלוריק. וול, היה צפוי מדי שכך זה יסתיים. לצערי, חייבת לציין. הייתי רוצה רוצה להמשיך לראות את אלישיה-דיאן-קארי עושים ביחד את מה שהם טובים בו וזה לנצח משפטים ולנהל דיאלוגים שנונים ורצוי כשהם באותו צד של המתרס.
הפלאשבקים של קלינדה וקארי
ואיזה כיף שלא היה פיטר *בכלל*
אוקיי
אני לא חושבת שאני יודעת מאיפה להתחיל. שמעתי על הסדרה הזו הרבה זמן לפני שהתחילו עליה הדיבורים כאן. ראיתי איזה סרטון ביוטיוב שעשה לי חשק לראות, אפילו פעם התחלתי להוריד אותה ומחקתי. לא יודעת למה. אתן באמת דירבתן אותי לראות אותה.
ראיתי את עשרת הפרקים ביומיים, וזה היה מסע מדהים. נהנתי מכל פרק. רמת ההפקה היתה מעל ומעבר למה שיכולתי להעלות על הדעת. לא הרגשתי חוסר אמינות אפילו לשניה אחת.
אחת מפיסות הטלוויזיה הכי טובות שראיתי אי פעם. החל מהתסריט, והדמויות, והמשחק. הכל היה פשוט מעולה. אין לי מילה רעה להגיד (וזה די נדיר
)
הדמויות האהובות עליי היו ווינטרס, ליפטון ודוק רו.
בתור החייל הכי חתיך זוכה וובסטר
מבחינתי הפרק הכי טוב, היה פרק 7. בו הכל הגיע לקליימקס מטורף. התסריט, נקודת המבט של ליפ. הקרב, התחלופה של המפקדים (למרות שברגע שגיליתי שספירס הוא רופוס מגוסיפ גירל, לא יכולתי להסתכל עליו באותה צורה
).
אני חייבת להגיד שמהפרק הזה והלאה, הרגשתי קצת נפילת מתח. השיא של הסדרה היה מאחורי. וגם העובדה שלה טוי וביל (קראו לו ביל) כבר לא היו איתנו, והתחילו להתמקד בפרצופים חדשים שלא הכרנו, קצת פגמה לי בעניין. אני מדברת על פרק 8. לא יודעת.. זה לא בהכרח דבר רע. כי עדיין נהנתי מאוד. אבל פרקים 1-7 היו כל כך מלאי אקשן והתרחשויות ואז הגיע פרק שמונה, שהיה מדהים מסיבותיו שלו, אבל לא יודעת.. לאו דווקא מבחינה הסטורית. אבל מבחינתי היה מתבקש שמהרגע שהם יגיעו לגרמניה רמת האקשן תגיע לשיא, ולא לפני. כנראה שטעיתי, אבל שוב פרקים 8-10 היו מעולים מסיבות אחרות מ1-7.
פרק 2, הוא האהוב עליי לאחר פרק 7. רמת האינטנסיביות שלו הייתה ברמה שאי אפשר לתאר. החל מתחילתו עם הצניחה, בהמשך בקרב, הראשון בעצם שיצא לנו לחוות, והחל במבט לעומק אל דמותו של ווינטרס.
פרק 5 שהתמקד בו היה ללא ספק מדהים גם הוא. אבל קצת התבאסתי בסוף כשהוא קודם. אני מבינה שמדובר על סיפור אמיתי, אבל רציתי שהוא ישאר עם החיילים שלו עד הסוף. מהרגע שהוא עבר לפיקוד כדמות, הוא נהיה קצת פחות מעניין.
הפרק של הדוק היה פשוט מדהים. לראות את הדברים מזווית העין שלו, לראות את חוסר האונים בו הוא שרוי. והקטעים עם האחות, שברו לי את הלב. פשוט מדהים.
עוד פרק שראוי שאציין פה הוא פרק 9. אני בדר"כ מסתייגת בייצוגים של השואה בטלוויזיה, משום מה אני כמעט תמיד לא אוהבת את זה. אבל איכשהו כאן, זה היה מתבקש ונעשה בצורה מאוד מכובדת. קטע שמאוד זכור לי, היה כשליבגוט היה צריך לתרגם לאסירים שעליהם לחזור למחנה. האמת קטע נוסף שלא אהבתי כ"כ היה הקטע עם ניקסון והאישה באדום. פשוט ידעתי שהוא יראה אותה שם. זה היה הדבר הכי צפוי שהם יכלו לעשות.
הפרק האחרון היה פשוט
. כל דבר בו היה פשוט מהמם ונוגע ללב. החל מהניסיון של ווינטרס לחלץ את ותיקי הלוחמים מעוד מלחמה, ומערכת היחסים עם ניקסון, והסתיים בצורה הכי מושלמת שיש עם החשיפה מי זה מי (מהראיונות הדוקומנטרים). פשוט ישבתי עם חיוך ענק על הפרצוף. סוף מושלם.
מישהו מכם ראה את הסדרה הפסיפיק? (גם מבית היוצר של סטיבן ספילברג והנקס).
אני לא חושבת שאני יודעת מאיפה להתחיל. שמעתי על הסדרה הזו הרבה זמן לפני שהתחילו עליה הדיבורים כאן. ראיתי איזה סרטון ביוטיוב שעשה לי חשק לראות, אפילו פעם התחלתי להוריד אותה ומחקתי. לא יודעת למה. אתן באמת דירבתן אותי לראות אותה.
ראיתי את עשרת הפרקים ביומיים, וזה היה מסע מדהים. נהנתי מכל פרק. רמת ההפקה היתה מעל ומעבר למה שיכולתי להעלות על הדעת. לא הרגשתי חוסר אמינות אפילו לשניה אחת.
אחת מפיסות הטלוויזיה הכי טובות שראיתי אי פעם. החל מהתסריט, והדמויות, והמשחק. הכל היה פשוט מעולה. אין לי מילה רעה להגיד (וזה די נדיר
הדמויות האהובות עליי היו ווינטרס, ליפטון ודוק רו.
בתור החייל הכי חתיך זוכה וובסטר
מבחינתי הפרק הכי טוב, היה פרק 7. בו הכל הגיע לקליימקס מטורף. התסריט, נקודת המבט של ליפ. הקרב, התחלופה של המפקדים (למרות שברגע שגיליתי שספירס הוא רופוס מגוסיפ גירל, לא יכולתי להסתכל עליו באותה צורה
אני חייבת להגיד שמהפרק הזה והלאה, הרגשתי קצת נפילת מתח. השיא של הסדרה היה מאחורי. וגם העובדה שלה טוי וביל (קראו לו ביל) כבר לא היו איתנו, והתחילו להתמקד בפרצופים חדשים שלא הכרנו, קצת פגמה לי בעניין. אני מדברת על פרק 8. לא יודעת.. זה לא בהכרח דבר רע. כי עדיין נהנתי מאוד. אבל פרקים 1-7 היו כל כך מלאי אקשן והתרחשויות ואז הגיע פרק שמונה, שהיה מדהים מסיבותיו שלו, אבל לא יודעת.. לאו דווקא מבחינה הסטורית. אבל מבחינתי היה מתבקש שמהרגע שהם יגיעו לגרמניה רמת האקשן תגיע לשיא, ולא לפני. כנראה שטעיתי, אבל שוב פרקים 8-10 היו מעולים מסיבות אחרות מ1-7.
פרק 2, הוא האהוב עליי לאחר פרק 7. רמת האינטנסיביות שלו הייתה ברמה שאי אפשר לתאר. החל מתחילתו עם הצניחה, בהמשך בקרב, הראשון בעצם שיצא לנו לחוות, והחל במבט לעומק אל דמותו של ווינטרס.
פרק 5 שהתמקד בו היה ללא ספק מדהים גם הוא. אבל קצת התבאסתי בסוף כשהוא קודם. אני מבינה שמדובר על סיפור אמיתי, אבל רציתי שהוא ישאר עם החיילים שלו עד הסוף. מהרגע שהוא עבר לפיקוד כדמות, הוא נהיה קצת פחות מעניין.
הפרק של הדוק היה פשוט מדהים. לראות את הדברים מזווית העין שלו, לראות את חוסר האונים בו הוא שרוי. והקטעים עם האחות, שברו לי את הלב. פשוט מדהים.
עוד פרק שראוי שאציין פה הוא פרק 9. אני בדר"כ מסתייגת בייצוגים של השואה בטלוויזיה, משום מה אני כמעט תמיד לא אוהבת את זה. אבל איכשהו כאן, זה היה מתבקש ונעשה בצורה מאוד מכובדת. קטע שמאוד זכור לי, היה כשליבגוט היה צריך לתרגם לאסירים שעליהם לחזור למחנה. האמת קטע נוסף שלא אהבתי כ"כ היה הקטע עם ניקסון והאישה באדום. פשוט ידעתי שהוא יראה אותה שם. זה היה הדבר הכי צפוי שהם יכלו לעשות.
הפרק האחרון היה פשוט
מישהו מכם ראה את הסדרה הפסיפיק? (גם מבית היוצר של סטיבן ספילברג והנקס).
אני מסכימה עם כל מילה טובה שאמרת וכיוון שלא אמרת מילים רעות, אני מסכימה על הכל
 
כאמור לי קשה לבחור פרק אהוב כי בכל אחד מהם היו דברים שגרמו ללב שלי להחסיר פעימה. ואם היינו עושים רשימה של הסצנות האהובות ביותר אף פרק לא היה מקופח שם. (בואו נעשה רשימה!!)
 
גם אני, כמוך, התבאסתי מהקידום של ווינטרס. אבל הוא עדיין היה מדהים. גם בסדרה וגם בראיונות. לצפות בראיונות כשאת יודעת כבר מי זה מי זו חוויה ממש שונה מהצפיה הראשונה. אני ממש ממליצה על שידור חוזר.
אחת הסצנות האהובות עלי שלו אחרי שכבר קודם היא מפרק 8 כשהגנרל מתעקש על סיור שני ו-ווינטרס עושה לחבר'ה תדריך ואז: "הכל ברור? יופי. עכשיו לכו תישנו טוב ובבוקר תדווחו לי שהסיור לא הצליח"
 
בכלל, אחרי הסדרה הזאת קראתי עליו המון והוא היה פשוט איש מדהים. באמת ראוי לכל הערצה אפשרית.
 
פרק 9. כן. פשוט כן. אין לי מה להוסיף על מה שכתבת. הוא שבר לי את הלב. והוא היה כל כך אמין ואמיתי וחסר קיטשיות אמריקאית (טוב נו אולי חוץ מניקס והאישה באמת) ופשוט...
 
והפרק האחרון היה סיום מושלם. הדבר הראשון שרציתי לעשות כשהוא הסתיים זה לצפות בכל הסדרה מההתחלה. (זה מה שעשיתי גם
 
ימית, שירה ואני צפינו גם בפסיפיק. זו סדרה טובה אבל היא לא הותירה בי את הרושם הרגשי המטורף של אחים לנשק. הרבה פחות נקשרתי לדמויות. למרות שהרקע ההיסטורי מרתק לפחות כמו באחים. אם לא יותר. אבל בגדול, היא הרבה פחות מוצלחת בעיני.
 
אע עשית לי חשק לצפות בזה שוב! טוב אני אלך לעשות את רשימת הסצנות האהובות במקום. מי מצטרף?
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.