[יסמין@]

כאמור

ראיתי רק 2 פרקים. מה עושה אותן אימהות גרועות לדעתך?
הדמות שמגלמת לורליי (כלומר לורן גרהם) נקראת בסדרה שרה. אז למי התכוונת בשרה או לורלי?

 

[קסם מעשית]

גם וגם

האמת היא שבתור אימא, אני יכולה יותר להזדהות עם לורלי מאשר עם שרה.

לורלי ויתרה על כל החיים שלה כדי לגדל את רורי, ועכשיו שרורי כבר גדולה היא מוצאת את דרכה בעולם. אבל עדיין לורלי היא נירוטית, לא בטוחה בעצמה, וחושבת שהיא חברה של הבת שלה ולא אימא, ומתנהגת בהתאם. ילדים לא טיפשים, במיוחד בעולם הטלוויזיה ואת רורי עשו חכמה במיוחד, והיא הרבה יותר בוגרת ומתוחכמת מאימא שלה.

שרה היא גרסא הרבה יותר נירוטית מלורלי, אני לא רוצה להרוס לך, אבל היא אימא גרועה ואישה מאוד תלותית וחסרת ביטחון, נכון שהיא רוצה את הטוב ביותר, אבל היא לא ממש מחוברת למציאות. אני רק בעונה 2, אז אולי הדמות התפתחה, למען הילדים שלה ואח שלה, אני מקווה שכן.

 

[יסמין@]

המממ...

אני רואה את הדברים אחרת.
לא חושבת שלורליי ויתרה על כל החיים שלה כדי לגדל את רורי. על איזה חיים היא ויתרה? היא חיה עם רורי, עבדה ופרנסה את שתיהן, היו לה חברות וחברים, שכנות ושכנים וחיי חברה. אלו היו החיים שלה.

אני ממש לא חושבת שלורליי היא אימא גרועה. היא מאוד אוהבת את רורי, מעניקה לה הרבה תשומת לב, מתייחסת אליה בכבוד, מקשיבה לה, מתחשבת בה ועושה הרבה מאוד פעולות למען רווחתה. היא אימא ליברלית וזורמת. זה שהיא לא אדם משולם, אז? מי בעצם אדם מושלם? ורורי לא באמת יותר בוגרת מאימא שלה. למשל, הבגרות של לורליי מתבטאת בך שבאופן קבוע, מאז שרורי נולדה ושנים רבות אחר כך היא פרנסה את שתיהן בכבוד. היא סיפקה לה את כל מה שהיא צריכה מכל הבחינות, החומריות ועוד יותר חשוב - הרגשיות והנפשיות.

את שרה אני מכירה הרבה פחות טוב, משום שבינתיים צפיתי רק ב-3 פרקים. ממה שראיתי, שוב מדובר באימא שדואגת ומטפלת (והפעם ב-2 ילדים) בעצם לבד, בלי שום סוג של עזרה מהאבא של הילדים. היא עושה כמיטב יכולתה. היא אוהבת אותם ומשתדלת לעשות מה שטוב עבורם. למשל, היא הצליחה לסדר שבתה לא תישאר כיתה בבית הספר החדש. אז היא לא אדם מושלם, היא עושה טעויות. אבל לא כאלה שבעיניי יתן לה את הכותרת: אימא גרועה. ממה שראיתי, לא התרשמתי שהיא אישה תלותית. הרי היא מטפלת לבד בשני ילדים. זה ממש לא פשוט ולא קל, ואישה תלותית לא תנסה בכלל לעשות את זה ובוודאי לא תצליח.

כתבת הן על לורליי והן על שרה שהן חסרות ביטחון. קודם כל, זה לא ממצה את כל האישיות שלהן. גם אם יש בהן חוסר ביטחון מסוים, הן בכל זאת מתפקדות בעולם. רק חוסר ביטחון כשלעצמו אינו הופך מישהי לאם גרועה, בוודאי לא ברמה של לורליי ושל שרה (ממה שהצלחתי לראות) גם לא ראיתי ששרה לא מחוברת למציאות. למשל, יש לה מציאות כלכלית קשה וכדי להצליח להתגבר על הקשיים הכלכליים היא בחרה בפתרון מאוד לא פשוט. מישהי ממש לא מתפקדת וממש לא מחוברת למציאות הייתה מוצאת את עצמה ואת ילדיה יושבים ברחוב או במחסה ממשלתי כלשהו...

בקיצור, לורליי וגם שרה (כאמור, רק על סמך 3 פרקים, וכמובן שאוכל לדעת יותר עליה אחרי שאצפה בעוד ועוד פרקים) הן בעיניי לא אימהות גרועות בכלל.

 

[יסמין@]

אני אוהבת מאוד את לורליי

פיתי בכל העונות של "בנות גילמור" לפחות 3 פעמים, ומה שאכתוב מבוסס על יכך. משום שלא צפית בכל התוכנית, ייתכן שיהיו כאן כמה ספוילרים עבורך.

אני מאוד אוהבת את לורליי. בגיל 16 היא מצאה את עצמה בהריון. היו לה כמה אופציות:
א. להתחתן עם כריסטופר המקסים והאהוב, אבל גם החלש והשקוע בעצמו (וכך הוא היה גם כשהיה בן קרוב ל-40) ולקבל בעסקת חבילה את הוריו הדוחים ביותר (בייחוד אבא שלו), וגם להיות מואשמת תמיד שבגללה הוא הפסיד לימודים ונהרסה לו הקריירה. אם היא הייתה בוחרת באופציה זו, הייתה לה עזרה ותמיכה מכל הסוגים מההורים שלה, מההורים שלו וקצת גם מכריסטופר.

ב. לא להתחתן עם כריסטופר, לחיות עם הוריה ולזכות בתמיכתם הכלכלית והאחרת. בקיצור, להמשיך לחיות בכלוב הזהב.

במקום זה, היא לקחה תינוקת בת כמה ימים, נסעה למקום אחר לגמרי, נכנסה לבית מלון וניג'סה לבעלת המלון עד שהסכימה לקבל אותה לעבודה. היא זכתה במקום עבודה וגם במקום מגורים - המחסן של בית המלון... היא התחילה לעבוד, ועבדה באותו בית מלון המווווווון שנים. היא התחילה כחדרנית, והייתה מאוד חרוצה ומתמידה. היא עלתה בשלבים שונים עד שהגיע לניהול למעשה של המלון. בינתיים היא קישטה את המחסן וחיה שם בנחת עם בתה, ואחר הצליחה בכוחות עצמה לקנות לעצמה בית יפה. במשך הרבה שנים היא עבדה בחריצות ובהתמדה, וכל הנועם והחן שלה גרמו לה להצלחה בכל התחומים. היא הכירה המון אנשים והיו לה חברות וחברים, מכרות ומכרים, שכנות ושכנים. היא הייתה מעורה בחיים החברתיים והאחרים בסטארס הולו.

לאחר מכן היא למדה בקולג' המקומי בלימודי ערב והגיעה לתואר ראשון בניהול. ואח"כ היא קנתה בית מלון קטן, שיפצה אותו והפכה למנהלת שלו. וכל אותו זמן היא טפלה בבתה באהבה ובמסירות. וכל זה, ללא שום עזרה משום סוג: לא כספית, לא ארגונית, לא שום סוג של עזרה. הכל לבד, בעצמה. כל מה שהיא השיגה היה כפשוטו בשתי ידיה.

על היחס שלה לבתה כתבתי בהודעה הקודמת. לאור כל זאת ועוד הרבה יותר שיתברר לך במהלך העונות של הסדרה - אני מאוד אוהבת את הדמות הזו, של אישה חזקה, עצמאית, פתוחה, רגישה, אימא טובה וחברה טובה ועוד ועוד ועוד.

 

[יסמין@]

ועכשיו אחרי שראיתי עוד כמה פרקים ב"הורים

במשרה מלאה" - שרה מתחילה לעצבן אותי: כל הזמן מרגישה נחיתות לעומת אחותה, כל הזמן מרגישה חוסר ביטחון, כל הזמן מתנצלת על כך שנושמת, כל הזמן רוצה להוכיח שהיא "בסדר". וכל הזמן השחקנית עם פרצופים "רגישים" כאלה, עם דמעות בעיניים ושפתיים רועדות. חלאס!

 

[קסם מעשית]

אמרתי לך, היא פשוט דמות מזעזעת

אני לא אוהבת את לורלי בכלל, לא התחברתי למה שכתבת עליה, כי אני מזדהה איתה בתור אימא (לא יודעת מה המצב המשפחתי שלך) ואני יכולה להגיד לך שהיא עושה בחירות טובות עבור עצמה קודם כל, ועבור הבת שלה אח"כ. הדבר הכי נכון שהיא עשתה זה לחזור חזרה לגור ליד ההורים ולתת להם לשלם על החינוך של הבת שלה. יש הבדך בין לשרוד עם הילדים, לבין להיות הורה עבור הילדים. לורלי היא קודם חברה של רורי, ואח"כ אימא שלה. זו הטעות מספר אחת של אימהות.
אימא היא לא חברה, אימא היא אימא. ורורי, שהיא דמות מצויינת וכתובה מצויינת, הרבה יותר בוגרת מלורלי גם בצורת החשיבה, גם בבחירות, וגם בתוצאות שהיא משיגה.

 

[יסמין@]

כתבתי על שרה, לא על לורליי

כאמור, אני מאוד אוהבת את לורליי מהרבה בחינות, כולל או בעיקר מהפן האימהי שלה. היא עשתה כמה טעויות, אבל זה לא אומר שהיא לא אימא טובה. היא אגב לא עברה לגור ליד ההורים שלה. היא המשיכה לגור בסטרס הולו.
גם שרה משתפרת - בעונה השנייה היא מתחילה למצוא לעצמה כיוונים חדשים, לעומת העונה הראשונה.

לורליי עשתה הרבה מאוד בחירות שטובות קודם כל עבור בתה, לאו דווקא עבורה. טוב, אבל נסכים שלא להסכים.
וגם אני אימא

 

[LaChicaDeLasNovelas]

מאורה הייתה אמורה לשחק את שרה

אבל נאלצה לפרוש כי זה התנגש לה עם הטיפולים בגלל סרטן השד שבדיוק גילתה שיש לה.. (אגב, הבנתי שהיא החלימה מאז אבל מאז לא הצליח לה ממש בסדרות אחרות וחבל היא שחקנית נהדרת

)