התפקדות חודש יולי 2013 / אב תשע"ג

EdisonGirl

New member
התפקדות חודש יולי 2013 / אב תשע"ג


לא יודעת מה אתכם, אבל חודש יוני נעלם לי מלוח השנה.. ויש לי הרגשה שיולי הולך בעקבותיו... הוא נעלם דווקא בגלל שהוא היה ארוך מידי בשביל חודש אחד. ארוך ועמוס..

אבל הלוח מספר שהיום הראשון לחודש, אז יאללה, קומו מהחורים שלכם והתפקדו!

השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור:
המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לא הייתה האפשרות:
התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו:

וזהו, נראה לי שחשבתם מספיק בשביל הודעה אחת, נשאיר משהו ל.. שאלה שלנו לחודש זה



האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד?
מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר?
איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית?
והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד?
עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ?
 

raptor89

New member


השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: אני מסתדר מצויין עם השם שלי, תודה.
המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לו הייתה האפשרות: כל מציאות, כל עוד אין בה זבובים ויתושים. שונא קיץ!
התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: עידן הקרח. חם לי!

וזהו, נראה לי שחשבתם מספיק בשביל הודעה אחת, נשאיר משהו ל.. שאלה שלנו לחודש זה


האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד? אממממ... Nope.
מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? לא תכננתי.
איפה אתם היום ביחס לאותה תכנית? באותו מקום.
והאם יש לכם תכנית היום לגבי העתיד? כן: לעבור את יולי בשלום וללא הזדקקות למועדי ב'.
עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? אני מניח שלענות על השאלון נכנס להגדרה של לחלום בהקיץ. מילא...


שאלון מאוד מאכזב אדי.
כמעט ושקלתי לוותר על ההתפקדות החודש.
 

EdisonGirl

New member
נו, אי אפשר להוציא את כולם מרוצים כל הזמן

אתה תתגבר על זה


בהצלחה במבחנים
 

aשרון

New member
אני בתוך החור, ונעים לי בו ! כי יש מזגן...

השם שהייתי נותן לעצמי אם הייתי יכול לבחור : את השם שלי, שרון, ולא אף שם אחר .
המציאות שהייתי זורק את עצמי אליה : כזאת שיש לי חברים טובים ואין לי בעיה לגייס אותם לפרוייקטים שלי .
הייתי רוצה לחזור בזמן לתקופה של לונדון בתחילת המאה ה 20. לראות את הקולוניות שהקימו את ארה"ב בתקופת המערב .

האם ישבתי אי פעם ותכננתי את העתיד ? כן, בטח . - אין אדם בעולם שלא עושה את זה - .

מה תכננתי להיות כשאהייה גדול ? רציתי להיות אסטרונאוט, היום אני אסטרונאוט בגלל אהבה אחרת שלי למקצוע הקולנוע .

היום ביחס לאותה תכנית : מנסה ליצור לעצמי עתיד בתחום הקולנוע, סטודנט וכו' .

ברור שאני עוסק בהגשמתה, עובד על זה קשה .
 

tamaguchi girl

New member
מתפקדת


השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: רוית, לא רואה את עצמי בשם אחר
המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לא הייתה האפשרות: ספא ומסאז'ים ללא הפסקה

התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: כיתה ח'? אולי אפילו לחודש האחרון בצבא..


וזהו, נראה לי שחשבתם מספיק בשביל הודעה אחת, נשאיר משהו ל.. שאלה שלנו לחודש זה


האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד?
כן, במעורפל
מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? זה משתנה תוך כדי כל הזמן, אז קשה לעקוב

איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית? בהתחלה
והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד? עדיין במעורפל
עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? בגדול- באמצע התואר, ברגעים אלו - בחופשת הקיץ שאני מאוד מקווה שתמשך לנצח D:
 

Purple Mushroom

New member
ואו.! מאוד יצירתי. יולי 2013.מתפקד!

אני לא יודע אם אני בחור. כן חור, לא חור. מתפקד. בשעה מאוד לא שגרתית. (מקווה שלא אתחרט על זה מחר אחר הצהריים\ערב):)

השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: טוב לי עם אלון. אני חושב. התרגלתי גם. ומצאתי שנה שעברה משמעות חדשה לשם, בשילוב הגיל שלי בשנת הדרקון האחרונה. במסגרת תרגיל זן עם גיל אלון.
(כתבתי על זה בזמנו בבלוג שלי).

המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לא הייתה האפשרות: להתחלף עם המציאות של אח שלי, אבל לא בבת אחת, אלא בתהליך של עבודה, ותחילת זוגיות, עד נשוי פלוס ילד או ילדה. זה יכול לקרות גם בעשר שנים הבאות. אני אופטימי !. (וגם ספייסי חיזקה אותי באיחולים האלו, פעם. מורכב, לא פשוט , ולא קל. ).

התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: דלוריאן
.
כבר כתבתי בפורום פעם, שאני בונה מכונה כזאת, ורוצה לחזור לתאריך ,יום חמישי אחד, 22:00 בלילה, בן יהודה 22, תל אביב, ל 27.11.2003. הייתי בנהריה, וישנתי אצל ידידה שלי, "אוהבת את החיים1" בוילה של ההורים שלה בנהריה.
אושיית הפורום בעבר.
אבל עכשיו, אחרי כמעט 10 שנים, יותר מ9 וחצי שנים. אני רוצה לחיות בהווה. אחרי בניית הבלוג שלי, וכל מה שהשגתי בחיים.
בעצם, אם לנסות לחזור אחורה, בהגדש של ההווה המתמשך, והסבל שלי בדירה. (למרות שאומרים לי שהמצב לא כ"כ רע):
הייתי רוצה לחזור אחורה בזמן, לסוף שנת 2011, או לתחילת שנת 2012, תחילה או סוף ינואר 2012. לא לבחור לגור בכפר שלם בעבור חופן דולרים, (קצת יותר מ800 ש"ח שכירות, פחות מ900 ש"ח שכירות).
ולנסות למצוא דירה אחרת, עם שותפים שאני מכיר. (ניסיתי עם 2 חברים שלי במרכז תל אביב, וזה לא הלך, וחבל מאוד. אני עדיין מנסה עם חבר שלי אלדד, אולי שנה הבאה, אולי ברמת גן, במחיר זהה לכפר שלם?).
למי שזוכר שדיברתי איתו על הנושא, במפגש הפורום בסוף ינואר 2012.

האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד? כן. כתבתי על זה ביומן שלי, בגיל 18 וחצי פלוס, לפני הגיוס. היו לי תוכניות כלליות ,לגבי כל חיי הבוגרים. הצבא הפריע בדרך
.

מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? רואה חשבון. כנראה נטשתי ביום בהיר, גם הייתי יכול לעבוד בהיי טק, וגם זה נפסק.
בינתיים אח שלי, ובן דוד שלי. (היי טקיסט ורואה חשבון), מגשימים לי את החלום , בלעדי.

איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית?רחוקים מאוד. אבל הגשתי חלומות אחרים. :)

והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד? כן. יש לי תוכניות, נראה לי כתבתי אותם בהודעה זו, וגם בהודעות אחרות בפורום.

עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? גם וגם. עובד על זה. וגם כמו בעבר, אני אופטומ... שכחתי איך קוראים לזה באנגלית.
אני מנצל הזדמנויות. כמו שע', בקופרטיב בבן יהודה בשנת 2011, אמר לי פעם, באמצע דיון סוער במרפסת.

אני די עושה, ועשיתי חיים למען האמת. ודי מאושר.
אופטימי לגבי העתיד, אופטימי כמעט תמיד :)
א.א.
=]
 

ebi83

New member
עוד חודש.. עוד שבוע, עוד שנננהההה

השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: לא יודע, עצם העובדה שהתרגלתי לשם שלי (כמו כולנו) לא נותנת לי כ"כ את האפשרות לחשוב על אלטרנטיבה רלוונטית אחרת


המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לו הייתה האפשרות: אחרי התזה, עובד בחברה לייעוץ ארגוני, עם בת זוג קבועה- או בעברית החיים סוכר שאני מקווה להם בעוד כמה חודשים


התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: לא יודע, כל החוויות שעברתי בחיים שלי הביאו אותי למי ולמה שאני עכשיו, יש החלטות קטנות שאולי הייתי משנה אבל גם הן לא קריטיות. אז בכללי טוב לי איפה שאני


וזהו, נראה לי שחשבתם מספיק בשביל הודעה אחת, נשאיר משהו ל.. שאלה שלנו לחודש זה


האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד? כן, בעיקר בהסתכלות על מה ללמוד או איזו עבודה לחפש.

מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? לא תכננתי משהו מיוחד, סתם חלומות ילדות שלא באמת היו רלוונטיים. מהרגע שכן תכננתי לעתיד אז בחנתי את עצמי ואת הרלוונטיות של הדברים בהתאם למצב במציאות..

איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית? ע"ע התשובה לעיל.

והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד? כן, לסיים את חובות התואר (עבודות, מבחן ותזה). למצוא עבודה בתחום שתקדם אותי להבנת והכרת המקצוע ומשם השמיים הם הגבול


עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? איפשהו באמצע

סתם, יש התקדמות אבל נדבר באוגוסט אחרי המבחן ועבודה אחת..
 
BRAZIL LALALALALALAAAAA

(השיר הזה דבוק לי כבר מעל שבוע, ואני לא מתכוונת להפטר ממנו. הוא עושה לי קיץ שמח בראש)

השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: בתור ילדה שנאתי את השם שלי. היום אין לי בעיה איתו (למרות שבחו"ל זה נשמע מצחיק כשמנסים להגיד אותו. אז אני אומרת להם שהם יכולים לקרוא לי scarlett, וכולנו יוצאים מרוצים, כי זה נשמע מהמם באנגלית).
המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לא הייתה האפשרות: לזמן קצר הייתי רוצה להיות בברזיל, בקובה (וכל היום לרקוד סלסה. כמה זמן לא רקדתי סלסה...).
אבל לטווח זמן הארוך, הייתי רוצה להיות בעבודה החלומות שלי (או מדריכה בפנימיה לנערים עם עודף משקל ברידלי קליפורניה, שעה וחצי נסיעה מוגאס; או משפיעה על המערכת מלמעלה במשרד הבריאות
התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: שנות השבעים. פסטיבל הזמר והפזמון, חיים פשוטים יותר. אבל מי צריך דלוריאן בשביל לחזור לסבנטיז? אני נכנסת למעבדה שבה אני עושה את התזה, ונזכרת ממתי הציוד.

וזהו, נראה לי שחשבתם מספיק בשביל הודעה אחת, נשאיר משהו ל.. שאלה שלנו לחודש זה


האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד? תמיד. אצלי תמיד יש תכניות שהן בסיס לשינויים.
מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? רציתי להיות אמנית, ארכיטקטית, מעצבת פנים, למצוא תרופה. ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? חלק מהדברים דחיתי לפנסיה (אמנות). לא נטשתי את מציאת התרופה, אבל שיניתי כיוון. בספו של יום אני אעזור לאנשים ישירות ע"י תמיכה בתהליך של הטבה עם אורח החיים שלהם. גם רציתי להיות צ'לנית, אבל ההורים אמרו שקודם אני אתחיל ללמוד פסנתר....מיותר לציין שאת הצ'לו לא ראיתי אף פעם.
איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית? ראה שאלה קודמת.
והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד? בטח. פשוט להנות מהעבודה שלי, ולדעת שבסופו של יום עוד מישהו מרוצה מהצעד שהוא עשה, והוא מרגיש טוב יותר.
עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? כרגע אני בהמתנה להמשך ההגשמה (מחכה לסטאז'), אבל בינתיים העשרתי את עצמי בשיטות טיפול, ובהתמחויות מיוחדות.
 

AlabamaW0rley

New member
דחיינות! הידד! דחיינות!


- שם: Laelia Sextus
- לא הייתי זורקת את עצמי לתוך קרב עם צבא רומי.
- לא יודעת מה זה דלוריאן, אבל כן הייתי חוזרת לרומא העתיקה, ישר לתוך מרחצאות חמים, בתור בת למשפחה מיוחסת.

האם ישבתם אי פעם ותכננתם את העתיד? חשבתי על העתיד בשלל תנוחות, אבל לא ממש תיכננתי אותו לפרטי פרטים.
מה תכננתם להיות "כשתהיו גדולים"? ניסיתם להגשים את זה או פשוט נטשתם אותה ביום בהיר? קיוויתי להיות חכמה, אסרטיבית ומצליחה כשאהיה גדולה. לא הצלחתי, אז היום אני אצל פסיכולוג.
איפה אתם היום ביחס לאותה תוכנית? אצל פסיכולוג.
והאם יש לכם תוכנית היום לגבי העתיד? כן, להרוויח מספיק כסף בשביל פסיכולוג.
עוסקים ברגעים אלו בהגשמתה או חולמים בהקיץ? קיבלתי העלאה בעבודה...
 
אה.....

האמת שבשבילי את כתבת את ההודעה ממש בזמן הנכון-בדיוק היה לי מבחן על הרומים..... זה ממש הצחיק אותי....
 

einat162

New member


השם שהייתם נותנים לעצמכם לו יכולתם לבחור: מיכל או נועה (כבר כמה פעמים שאנשים זרים ברחוב חשבו שאני "מיכל" או "נועה" שהן מכירים
ולא הבינו למה אני לא מסתובבת כשקראו לי).

המציאות שהייתם זורקים את עצמכם לתוכה בזה הרגע לא הייתה האפשרות: ניו יורק (איזור טיימס סקוור), מיאמי, לוס אנג'לס....

התקופה בזמן, שהייתם חוזרים אליה לו הייתה בידינו דלוריאן מהונדסת שכזו: רק אם זה כולל השלה של ניסיון החיים וחזרה לתמימות - ילדות מוקדמת של גיל 3-5.
 

alphac

New member
איזה מקומות יש במיאמי לטייל בהם?

בהחלט לגבי ניו-יורק ו-LA! (וללא ספק שקליפורניה בכמה רמות מעל ניו-יורק)
 

einat162

New member
כשיהיה רלוונטי אני בהחלט אכנס לעומק

העניין, אבל בשבילי טיול מושלם יכלול כמה נקודות בודדות של "אטרקציות" (מוזיאון, מרכזי קניות, אתרי עלייה לרגל, וכו') וכל השאר מאולתר על הדרך.
לעלות על אוטובוס ולרדת איפה שנראה לי מעניין. בגלל זה אני לא מתה על טיולי מזרח רחוק/ הודו. אני מרגישה יותר בטוחה ומסוגלת להסתדר במקום שאני דוברת את השפה הרשמית (למרות שבניו יורק למדתי שמאוד קשה לתקשר- גם עם שלטה טובה מאוד של דיבור והבנה- כי לראות ולהבין סרטים בלי כתוביות למשל ממש לא משקף מציאות, כי מבטאים כבדים פוגעים בהבנה).
 
למעלה