אני שואלת את עצמי למה נחשב כל כך לגור ברחוב ?
1. בגלל אנשים עם כוונות רעות , במיוחד בלילה ...
אנשים עוברים גיהנום גם במקומות סגורים , גיהנום רצוף ויומיומי בתוך מקומות שמכונים בית ... או בבתי חולים פסיכאטרים ... או במקומות דיור לאוכלוסיות מיוחדות , ניצולי שואה שגרים בבתים או שאר אנשים עניים שגרים בתוך בית אבל בקושי גומרים את החודש - מה זה שונה מלגור ברחוב בלי פת לחם או עם אבל יבשה ?
2. חוסר קורת גג ?
אפשר לפתור את זה בכל מיני דרכים , כמו למשל אוהל או כל סוג מגורים שקל ומהיר לפרק ולהרכיב מחדש במקום אחר ...
3. להיות מוגדר בתור הומלס = עני = חסר כל = תלוי באחרים = אדם מיסכן שיש לרחם עליו ?
לא כולם כאלה לדעתי ... כל אדם והסיפור שלו .
4. אנשים יוצאים למסעות בחו"ל בחיפוש אחר עצמם ואחר חופש בלי גבולות ... ג'ונגלים , כיבוש הרים וכו בשביל להוכיח את עצמם , נקלעים לכתות , נוטלים סמים ומעשנים כל מיני דברים בשביל אלוהים יודע מה - בריחה או כביכול למצוא את
אני חושבת שאנחנו מוגבלים בדרך החיים המערבית - בעבודה , בלשלם מיסים וכו' ... להשתעבד לדברים אחרים , לרצונות של אחרים ולוותר על אלה שלך , על להיות אתה עצמך , על החלומות והשאיפות שלך ...
5. מה הפחד הגדול מלהיות חסר בית ?
בית מוגדר עבורי לא בתור מחסה וארבע קירות , אלא מה שיש בלב , המשפחה לא הביולוגית , אלא זו שאני בוחרת בה - חברים ובעלי חיים - בעיקר כלבים כי הם אוהבים ונאמנים ללא סייג ...
6. יש אנשים חיים בעוני רב , שאם יש להם מזל הם חיים במחסה רעוע שיכול להתפרק כל רגע , ויש להם הרבה יותר בחיים , במיוחד אושר ויכולת נתינה ענקיים - נותנים את מה שאין להם לתת - מתחלקים !
והדברים הכי טובים שהם יודעים לתת אלו שמחה , אהבה ושיעור ענקי לחיים - הסתפקות במועט !
7. בארץ זה לא כזה נורא נורא להיות חסר בית - זה לא כמו בחו"ל שיש מרחבים עצומים ... הארץ שלנו קטנה אבל יש בה הכל ... ולצערינו הרב שטחי בר הולכים ומצטמצים וגדלים להם שטחים עירוניים . ככה שזה לא כזה נורא .
