יש הבדל בין לחוות גהנום - מלחיות אותו כל יום.
זה אפילו לא קשור בכלל לבית.. אם רע לך בסיבה שלך - את תיאלצי לשנות אותה- או שבאמת כל יום יהיה גהנום.
להומלס אעין בחיר - אין לו קול - אין מי שידאג לו או ישמע אותו - ולכן הוא פונה לאורח חיים של גהנום - ואין לו אפילו איך לצאת ממנו - כי הוא לבד.
אל תגרמי לעצמך לחוות גהנום - ותמצאי לך את השקט שלך . גם אם זה ייקח לך זמן.
אדם שאין לו כלום - לא יכול ליצור לעצמו סביבה - כי הסביבה לא ימכירה בו - וכל זה כי אין לו בית, כסף, אהבה, חינוך או אפילו דיעה איך לצאת מהמצב אליו הוא נקלע - וזה הבדל עצום.