שרשורי טבעת

[ליזה341]

ערב טוב עזרה בבקשה

נותחתי לפני כחודשיים בחודש הראשון ירדתי כ 11 קילו , ומאז אני תקועה באותו משקל למרות שסגרתי עוד 3 סס ( סה״כ 8 סס) . האם זה הגיוני ??? שאלה נוספת הרופא שנתיח אותי בחול , ואני חייבת לסגור עוד , למי לפנות ???

 

[טליוגם]

תקועה במשקל כבר הרבה זמן

במרץ 2013 נותחתי והספקתי לרדת 35 קג להתעבר וללדת ב״ה מרגישה שזה אחד הדברים הטובים שיכולתי לעדות בשביל עצמי רק שמאז הלידה אני תקועה במשקל אני סגורה 7 ( סגרתי רק פעמיים, הראשונה 5 ואחכ עוד 2) לא נגעתי מאז בטבעת, אני עם הגבלה טובה ומספקת, מצליחה לאכול הכל בכמויות מעטות ולכן לא רוצה לסגור עוד, מצד שני אני לא מצליחה לרדת! המשקל ב״ה יציב החברות המנוסות טוענות שצריך להגביר את ההגבלה כשנתקעים במשקל מצד שני אני לא רוצה להגיע למצב של הגבלה היסטרית, הן לא מצליחות לאכול כלום ומקנאות בסלט הקטנטן שלי אני גם מניקה כך שבאמת חשוב לי לאכול ואהבתה לריעך כמוך לא כתוב בתורה אשכנזים וספרדים את עכשיו מבינה למה אנחנו בשואהמהכל ואני באמת מרגישה מוגבלת באכילה, מה עושים?? לסגור עוד 1/4 או פשוט לחכות ולחזור למרץ הספורטיבי שהייתי בו? כיום אני עושה רק הליכות עם העגלה, לא מהירות כמו פעם ולא מכשירים מאוד רוצה להפרד מעוד 15 וגם אז אני לא אעלם זה פשוט יספק אותי עיצות? לנסות לסגור ומקסימום שוב לפתוח? הדר׳ טוען שאני פשוט אוכלת וחייבת לסגור אם אני רוצה להמשיך לרדת מבחינתו אפשר לחיות רק על מים,

 

[ortal30050]

שאלה לגבי פתיחה פעם ראשונה

אני כבר ממש מתקרבת למשקל היעד שלי...

ובנוסף אני נוסעת לחופשה קצרה בחו"ל ומעדיפה שלא יהיה לי שם הפתעות ושהטבעת תיסגר לי פתאום..
אני כרגע סגורה על 10 ורוצה לפתוח קצת.. השאלה היא כמה לפתוח? 1/2? 1/4?
יש לי עוד איזה 3-4 קילו לרדת אבל אני מרגישה שאני צריכה לפתוח קצת.. פעם אחרונה שסגרתי הייתה לפני כ4 חודשיים והסגריה ממש הייתה נוחה לי ובשבוע האחרון התחלתי להרגיש קצת פחות תאבון ויכולת אכילה קטנה יותר... יש לציין שאני עדיין אוכלת כמו שצריך כל 3 שעות משהו קטן ובערב כמובן שמצליחה לאכול טוב יותר...
מחכה לתשובתכם.. תודה

 

[מועקף מאושר]

מעקף תריסריון - עדות אישית לאחר 4 חודשים

שלום לכולם,

קראתי רבות בפורומים על חשש מניתוח מורכב כמו מעקף תריסריון, בהתאמה החלטתי לשתף אתכם בתוצאות ארבעת החודשים הראשונים למאורע שאני מגדיר אותו כלידה מחדש.
כמו רובכם חששתי מאוד, במיוחד שבעברי יש כשלון ניתוח טבעת (בשל העדר הסתגלות) שהשפיע עמוקות על הבריאות עד לכשל של מערכת החיסון בשל תת תזונה (ריבוי הקאות).
אגב אינני מאשים איש זולתי, מאידך, ניתוח ביראטרי הינו שינוי חיים והוא צריך להתאים לאדם ומחייב הסתגלות. ובעיקר יש לבחור את הניתוח המתאים לאדם עצמו.
אצלי הטבעת על עבדה, מאידך אצל אחי זה עבד מצויין.

עברתי את הניתוח בתחילת ינואר 2014, הניתוח כלל בין היתר הוצאת הטבעת והפורט ובוצע על ידי ד"ר קיידר.
מהלך הניתוח היה מדהים, מהרגע של המעבר לחדר ניתוח, דרך הצוות שהסביר לי הכל בזמן שהם עשו הכנות ועד הבדיחות של המרדימה בזמן שאני מנסה לבצע ספירה מ - 10 לאחור (אצלי זה נעצר ב - 8).
שעתיים וחצי מאוחר יותר, מוקף באשתי ובפרצוף המחייך של ד"ר קיידר התעוררתי.
מהלך האשפוז היה קצר ממה שנערכתי אליו, נותחתי ביום ד' וביום ו' כבר קיבלתי אישור להשתחרר הביתה. הכאבים היו פחותים ובמהלך כל האישפוז הקפידו לתת משכחי כאבים ואף להציע בעצמם במידה ושכחתי.
בבית כבר בקושי נזקקתי למשכחי כאבים, ובמקרים שכן, אופטלגין בטיפות סגר את הפינה.
נשארתי בבית כשבועיים נוספים, במהלכם למדתי מחדש לאכול, תחילה כמו תינוק ואז לאט לאט ובליווי של דיאטנית ביראטרית המתמחה בניתוח, למזון מעט מוצק יותר.
ההסתגלות לאוכל היתה כניסוי, וכל סוג מזון חדש חייב בקרה (כלומר להיצרך ללא רכיבים נוספים ובמכות קטנה), תוך תיעוד מתמיד של "כניסות יציאות" (-:
אך מיום ליום התחושה השתפרה והמשקל כאמור החל לרדת בפראות.

החודש הראשון היה אכן לא פשוט, ולא מהסיבות שחששתי מהם: לא סבלתי משילשולים יתרים וגם כאבים כמעט ולא היו. אזור הניתוח החלים מהר ולמעט עייפות מובנת עיקר הקושי היה בתחום ההסתגלות.
את הויטימנים הכרתי כבר מהשבוע השני, בתחילה בכדורי מציצה וכמות קטנה ולאחר כחודש עברתי (לבחירתי) לעבור לפרוטוקול המלא שאותו אגב רכשתי מחברה בארה"ב המתמחה סוגי הניתוח הללו.
הכדורים הגיעו שהם כבר ארוזים בשקיות יומיות ומחולקים בהתאם ל - 4 הסבבים (בוקר, צהריים, ערב, לפני שינה). מהשילשולים מהם חששתי כאמור, נפרדתי בתום שבועיים (וגם בשבועיים אלה היו מעט מאוד כאלה וכולם היו נשלטים).

החלק המהותי ביותר שעבר תהליך היה המוח. שעבר תהליך של "עיכול" ולקח כשבוע עד שהמוח הדביק את הגוף והבין כי חצי כוס קטנה של מזון זאת "ארוחת מלכים" וגם את זה לוקח 10 דקות של אכילה.
שגרת היום התמקדה בעיקר בקבלת תזכורות כי צריך לאכול (עם הניתוח מבצעים הזדכות מלאה על הרעב, עד כי פעולת האוכל דורשת תזכור).
וכן התמודדות עם שינוי הרגלי האכילה והתמקדות בחלבונים.

היות ורובכם סקרנים, אז להלן 4 החודשים במספרים:
התחלתי קרוב ל - 150 ק"ג (1.7 מטר) כלומר אוביז קיצוני, 4 חודשים לאחר מכן אני שוקל 107 ק"ג (43 ק"ג נשרו),
קצב הירידה אף שהתמתן נשמר ועומד על חצי ק"ג - 2 ק"ג לשבוע.
מידות הבגדים קטנו בין 4 ל - 6 מידות, ורוב הארון ששירת אותי במשך 5 שנים נתרם ובגדים ישנים "הוחזרו לשירות" (לקנות בגדים בקצב הירידה שעברתי היה מיותר לחלוטין).
מאדם ללא יכולת תזוזה, התחלתי בפעילות ספורט קבועה (הליכה בשלב זה), שרק הולכת ומתגברת בהיקפה ובמשך הפעילות עצמה.
גם הביקור במסעדות הפך למיותר, והזמנת מנה על אף שהומלצה על ידי הדיאטנית שלי (בכל אופן יש להתרגל לאוכל בריא יותר ולא להיצמד לבחירות של הילדים), מסתיים בד"כ בנישנוש קטן מהמנה של הילדים / בת זוג.
וכן, גם גלידה היא מאכל נפלא במיוחד שלאחר 4 כפיות מרגישים שזה מיצה את עצמו (-:
מבחינה קלינית: לחץ הדם ממנו סבלתי היה ונעלם ואיתו גם הטיפול התרופתי (השינוי הנ"ל כבר התרחש בשבוע הראשון לאחר הניתוח).
בדיקות הדם הנוכחיות הצביעו על "לכתו בטרם עת ובשמחה רבה" גם של הסוכר הסמוי ושאר הפקטורים השליליים.
או במילים אחרות: "לידה מחדש"

אבל החיים אינם רק מי מנוחות הניתוח דורש השקעה לא מעטה:,
בתחום תוספי התזונה: בחרתי לקיים את המשטר הקפדני האמריקאי, שמשמעו כ - 25 כדורי ויטימנים ליום ב - 4 סבבים (בוקר, צהריים, ערב ולפני השינה).
לחלק מהויטמינים יש תוצרי לוואי של בחילות. וכל חריגה במשטר השומנים , גורר ביקור בנוחיות לאחר פרק זמן של כשעה (מדוייק כמו שעון ולכן ניתן לניהול)
מצ"ב לינק לסרטון על משטר הויטמינים: http://www.youtube.com/watch?v=a56yjLwUOYY

גם מוצרי קמחים גוררים תגובה לא טובה שמחייבת שימוש בכדורי פחם וכדורי דיאודורנט פנימי (קיים במכירה בארה"ב).
מאידך, כל התופעות הללו ניתנות לשליטה ועם הזמן לומדים לחיות עם מעט מאוד קמחים ועדיין להנות מהחיים, כל עוד צורכים חלבונים בהיקף גדול.

השורה התחתונה, אמנם ניתוח קיצוני וקצת מרתיע אבל לפחות עבורי הוא שינה את החיים,

מקווה שזה מסייע למתלבטים,

תהנו ובעיקר תשמרו על הבריאות

 

[ofirhx]

קיצור קיבה

שלום רב,

ב 2006 עשיתי ניתוח אצל דר.אבינוח מסוג טבעת וירדתי יפה במשקל אבל לצערי גם עליתי מאחר והטבעת פגעה לי באיכות החיים ולא הצלחתי עימה.
הטבעת לא מתאימה לכל אחד.
לאחר לבטים רבים ובעידוד הרופאים החלטתי לעבור לקיצור קיבה וקיבלתי את כל האישורים הבעייה שישנם 2 סוגים של קיצור קיבה ואני לא מדבר על המעקף:
1- קיצור קיבה שנעשה בשנים האחרונות שבו מוצא מהגוף עד 80% מהקיבה. השיטה החדשה.
2- קיצור קיבה שיטה ישנה ש80% נחתכים מהקיבה אבל לא מוצאים.

לשיטה 2 מבצע רק דר.אבינוח בסורוקה והוא ממליץ על זה יותר מהשיטה החדשה. לטענתו למה להוציא חלק בריא? מה יקרה במצב של סיבוכים עם הקיבה החדשה לאחר הקיצור המלא? וכו...
לטענתו - הניתוח אותו ניתוח חוץ מהחלק שהוא חותך נישאר מחובר בחלקו התחתון ולא מוצא וכך במקרה של בעייה אז ניתן להשתמש בו.

אשמח לשמוע את דעתכם ואם מישהו עשה זאת אצל אבינוח ?

 

[שבות1]

שלום לכולם התייעצות ותובנות

עברתי ניתוח טבעת לפני קרוב לשבע שנים. ירדתי למעלה מארבעים ק"ג במשך כשנתיים, והגעתי למשקל תקין ותקופה
מסויימת אף נמוך מדי. התחלתי לפתוח את הטבעת מדי פעם כדי לאכול יותר טוב. לצערי לא הצלחתי להקנות לעצמי
הרגלי אכילה נכונים והם במידה מסויימת אפילו גרועים מאלו שהיו לי לפני הניתוח.
קראתי את מה שכתבה איילה לגבי זה שפתיחה לפעמים גורמת לאכילה טובה יותר ולכן לירידה, אצלי לצערי זה לא הוכיח את עצמו
בגלל שאין לי שליטה באוכל לחלוטין.
גם כשאנשים אומרים " סגירה חזקה מדי עד שאפילו מים לא עוברים" זה לא תמיד נכון אצלי במקרים רבים דווקא מים לא עוברים
ודברים אחרים ולא רצויים עוברים גם עוברים.
האמת היא שאני לא כל כך יודעת איך להמשיך מכאן.
אני מניחה שרבים קוראים ואומרים או זה החסרון של הטבעת ולכן עדיף שרוול ואני מוכרחה לומר שבהכרותי אנשים שעברו את שני
הניתוחים, הבעיה בהחלט קיימת בשניהם, כלומר גם בשרוול עוברת תקופת חסד ואחכ מתחילה התמודדות לא פשוטה.
אז מה שאני רוצה להעביר זה שני דברים: א. הפתרון של ניתוח באמת מיועד רק לאנשים עם עודף משקל רציני (שאז למרות החסרונות זה בוודאי עדיף על משקל קיצוני) ב. חשוב מאוד מאוד דווקא בהתחלה לנסות לסגל אורח אכילה תקין.
אגב יש בynet כתבה על הניתוחים לאחר שנים ארוכות .
ואם למישהו יש טיפים בשבילי איך ממשיכים הלאה ואולי יותר נכון איך מתחילים... אשמח לשמוע רעיונות.
ולמי שקרא עד כאן סליחה שחפרתי

 

[דAנה]

הסרת רצועת גורטקס - זקוקה לעצתכם ונסיונכם.

קוראת וקוראת את שאתם כותבים כל כך יפה וכל כך כנה ומרגישה שכאן זה המקום שאולי אקבל בו החלטה סופית.
אני בת 40, נשואה עם 3 ילדים. Bmi 32 .
לפני כ 18 שנה עשיתי ניתוח רצועת גורטקס אצל דודאי , שלא הצליח ומאמלל את איכות חיי.
בצעד אמיץ (מצידי) החלטתי לעשות מעשה ולהסיר את הרצועה. לאחר התייעצות פרטית עם מספר רופאים בריאטריים מאוד ידועים, יצאתי בהרגשה אמביוולנטית ואף בתחושה שחלקם מוכרים לי את הניתוח ולא באמת קשובים לשאלות שלי ולצורך הנפשי והפיזי שלי. יכול להיות שזו הרגישות שלי, אבל זו הרגשה נוראית כאשר אני מפקידה את חיי בידיהם !
ובכל זאת, לא נותר לי אלא לנסות ולפענח בעצמי מה הדבר הטוב ביותר עבורי , ואשמח מאוד לעצתכם המלומדת :
כפי שכתבתי, עשיתי ניתוח להצרת הקיבה באמצעות רצועה וכעת בגלל צרות רבות שהיא עושה לי עליי להסירה. חובה רפואית. הוצע לי על ידי הרופא המנתח שאם כבר אני שוכבת על שולחן הניתוחים, לעשות גם ניתוח שרוול על הדרך ..... ברור שגם חשבתי על זה בעצמי. אמנם אני בעודף משקל יחסית נמוך, אבל יש לי סוכרת עם היסטוריה גנטית עקשנית מאוד.
אני מאד מאד מתלבטת ופוחדת ! פוחדת מאוד מתהליך הסרת הרצועה (קראתי את שכתבתם בעבר בנושא זה וממש ממש נבהלתי!), לא יודעת אם להמשיך לשרוול ובכלל מרגישה אבודה.
אשמח לתובנות שלכם ומנסיונכם.


תודה רבה !

 

[מגבת לבנה2]

היי ליזה

אני מנותחת כמעט שנתיים.. בחודש הראשון ירדתי 6 קילו ואז נתקעתי ורק אחרי שנה התחלתי שוב לרדת ממש.... אל תתייאשי תמשיכי לסגור כל פעם קצת עד שתגיעי לסגירה הנכונה והקסם יקרה

 

[טליוגם]

חחח באמצע הודבק לי בטעות

מההעתק הדבק של שיחה אחרת מקווה שתצליחו להבין

 

[איילה סליי]

וואו כל הכבוד!

אולי תתני לנו קצת טיפים??

ולגבי הפתיחה, מה רמת ההגבלה? האם את מתנהלת טוב עם הטבעת ולא מקיאה כלל? האם היא סגורה על הקצה?

אם יש ירידה ביכולת האכילה, ההתנהלות שלך טובה וללא הקאות אז בטח 1/4 יספיק. חבל לפתוח יותר מזה ללא סיבה.

 

[אופירA]

שמחה לקרוא, תמשיך לעדכן

וכמובן גם תמשיך לעקוב אחר בדיקות הדם ועל המשטר שלקחת על עצמך.
ושתהיה כל החיים מאושר

.
נשמח לשמוע המשך עדכון לאורך כל הדרך.

 

[אופירA]

זו לא שיטה ישנה...

מה פתאום? השרוול הרגיל (1) נעשה ב-7 השנים האחרונות.
את השרוול שלו (2) אף אחד לא עושה, זו לא שיטה ישנה, וגם הוא עצמו עושה אותה רק בשנתיים האחרונות.
אני לא מכירה אף אחד שנותר בשיטה זו ולכן לא יכולה להמליץ עליה, אף על פי שזה נשמע טוב.

לדעתי האישית, כיוון שיש לך טבעת בת 8 שנים בגוף, כדאי קודם למצות את כל האפשרויות עם הטבעת, ולוודא שאכן למדת את כל הדרכים לעבוד איתה (דרכים שהרופאים לא מלמדים ולא יודעים, אלא אומרים לך: "הטבעת נכשלה", "הטבעת לא מתאימה לכל אחד" ומיד מציעים לך חיתוך חדש, ניתוח חדש, שאפשר לחשוב שהוא יהווה את הקסם של החיים שלך...)
כירורגים ידם קלה על ההדק... סליחה, על הסכין.
אני ממליצה לך, שהגוף הזה שהם רוצים לחתוך הוא שלך, לנסות למצות את כל הכלים שעדיין לא ניסית עם הטבעת.

וכי אתה חושב שאחרי שרוול קיבה, לא תשמין לאחר ההרזיה?
ידוע ומפורסם שהאפקטיביות של הניתוח יורדת עם השנים, ואחרי מספר שנים שוב תסבול מהשמנה ותחזור למצבך היום.
אז גם אם היית רוצה לעבור כל 8 שנים ניתוח, אין בעצם ניתוחי קסם חלופיים להציע לך כל 8 שנים. הכירורגים חולמים על כך, ואתה קורבן החגיגה שלהם...

אין עצה נגד השמנת יתר, מלבד שינוי אורח חיים משמעותי, שצריך להיעשות עם הרבה הרבה עזרה, ותובנה בצורך להתמדה כל החיים.
אני מציעה לך, לפני ניתוח נוסף, לבחון לעומק את בעיית ההשמנה שלך, כדי להבין אם ניתוח יכול לעזור להומה מכלול הכלים הנוסף שאתה זקוק להם כדי להצליח לתמיד.
השמנת יתר היא בעיה מורכבת מאוד, ולכן זקוקה לסל כלים גדול כדי לטפל בה. אין פיתרון חד משמעי ומוחץ.

אני מציעה לך ייעוץ טלפוני חינמי, כדי לבדוק אם אכן מיצית את אפשרויות השימוש בטבעת, ולהציע הבטה רחבה על בעיית ההשמנה שלך, מול אורח החיים שלך, החשיבה שלך, היכולות שלך ובחינת הידע שלך בתזונה ובהרזיה. השיחה הטלפונית ללא תשלום, ואין לי שירותים אחרים בתשלום להציע. אני רק יכולה לתת כיוון וידע - שעשויים להתברר כחשובים ומכריעים.

טל' 03-5781855, אופירה, לא בשבת, להשאיר הודעה בתא הקולי עם מס' טלפון.

 

[שבות1]

רק לציין שבנתיים אני עדיין במשקל תקין

 

[אופירA]

רבים נאלצו להסיר את רצועת הגורטקס של דודאי

שאכן הוכחה ככישלון גדול עקב הידבקויות הרצועה לרקמות.

כך שדבר ראשון חשוב למצוא מנתח שמנוסה היטב ברצועה הזו.

דבר שני, כדאי להתייעץ עם האנשים שעברו את זה וכתבו פה בפורום.
אפשר לעשות חיפוש מתקדם עם המילה רצועה או רצועת או גורטקס או דודאי, ולעלות על כל ההודעות שנכתבו בנושא, ולפנות אישית במסר אישי למנותחים אלו. חשוב שהחיפוש המתקדם יהיה בין השנים 2014 עד 1999 ולא פחות.

דבר שלישי לחפש גם את המנותחים הללו בפורום "משורוולים" השכן בתפוז.
וכמו כן לשמוע חוות דעתו של הד"ר שעונה בפורום של איכילוב "ניתוחי קיצור קיבה" השכן (שמן הסתם ימליץ על מעקף קיבה כניתוח חלופי).
וגם לחפש מאמרים באינטרנט על הרצועה של דודאי, ומה החלופות הניתוחיות המוצעות ברפואה.

האם עודף משקלך הנמוך נובע מההגבלה שגורמת הרצועה, עם כל זה שהיא פוגעת באיכות החיים? אם כן, כדאי מאוד לעשות ניתוח חלופי על הדרך, אחרת יש סיכוי גבוה מאוד שתעלי במשקל בחזרה.
כמובן שזכותך להוציא את הרצועה ולא לעשות ניתוח חלופי, אם זה רצונך, ולא משנה מה מציע הרופא ומה הוא רוצה.

עלי לציין שמנתח בריאטרי הוא בד"כ יותר קרוב לטיפוס של קצב משוכלל, ולא לטיפוס של פסיכולוג או דיאטן/תזונאי, כך שהצרכים הנפשיים ושל מערכת העיכול שלך אינם נהירים לו, בלשון המעטה, כך שאין סיבה שהוא יהיה קשוב למה שהוא לא מבין בו. השתמשי בייעוץ עימו אך ורק כדי לשמוע את דעתו על הניתוח החלופי ואת תשובותיו לשאלות שעולות בך מבחינה טכנית. אל תצפי ממנו להיות נביא, אלא רק מעביר מידע רפואי בנוגע לחיתוכים של קצב משוכלל, ובנוגע לניסיונו בסוג החיתוך הנחוץ לך (למשל, מידע נחוץ הוא להבין אם הוא מסוגל להתחייב ללפרוסקופיה על בסיס ניסיון רב, או שהוא חושש לצורך בפתיחת בטן מלאה בגלל הרצועה).
כך תוכלי לשכב לצידו תחת ידיו בלב שקט ובעיניים עצומות, תרתי משמע...
אבל את ההחלטות לגבי נפשך וצרכי גופך תקבלי את על בסיס כל מה שתשמעי ותשקלי, על בסיס ההיכרות שלך עם עצמך, של דברים ששמעת ממנותחים כמוך ושל אנשי נפש ולב מרגיש שתמצאי להשיח ליבך באזניהם.
כירורגים בכירים הם בד"כ האחרונים ברשימת אנשים אלו....

40 זה גיל צעיר. מן הסתם שהילדים גם הם צעירים...
32 זה BMI לא קטן ונעים.
סכרת זו מחלה לא נחמדה בכלל. כדאי להיפטר ממנה היום, כדי לא להיפטר ממנה בגיל זיקנה בייסורים (עקב הצרות שהיא עושה לכלי הדם ולכל מה שזז בגוף)...
אני מרגישה שנתונים אלה מלמדים שכן צריך ניתוח חלופי. שרוול ומעקף קיבה יודעים לסלק יופי את הסכרת.

 

[דAנה]

תודה רבה על תשובה כל כך מדויקת ורגישה

אני ממש מלאת הערכה. עזרת לי מאוד.
המשך יום נפלא

 

[אופירA]

שבות, זו הסיבה שאני שואלת מליון פרטים כל אחד

ובהתאם לפרטים הללו מייעצת לכל אחד אינדיבידואלית, ולא בהנחיות כלליות.
הכלל שצריך לפתוח ולאכול כדי לרזות מתאים במקרים מסוימים ולא מתאים במקרים אחרים.
לכל מקרה יש מה שמתאים לו.

ולכל מי שחשב שאני סתם שואלת שאלות חטטניות - אז לא, הגיל והמצב הנפשי והרגשי והלידות ברקע והרגלי האכילה והפע"ג והרקע הסוציואקונומי והמנטלי והשלום בית הזוגי והקשר עם הילדים והקשר עם ההורים וההיסטוריה של ההשמנה ומבנה האישיות ומבנה הגוף ורקע של מחלות אחרות לגמרי ומה עבר עליך בחיים בכלל (וברור שגם ההתנהלות עם הטבעת מיום הניתוח) - מאוד משמעותיים לגבי ההחלטה איזו גישה מתאימה לכל אחד.

ואת אומרת נכון - יש מי שהמים לא עוברים לו אבל אוכל עובר. כל מקרה והתנהגות הטבעת שלו.

כשאת אומרת - איך ממשיכים הלאה, אני לא כל כך מבינה את השאלה, כי את אומרת שאת במשקל תקין (וגם ראיתי אותו).
את מתכוונת שאת רוצה טבעת קצת יותר פתוחה, ולרכוש הרגלי אכילה נכונים?
ומה הרגלי הפעילות הגופנית שלך?

מה שאת צריכה לעשות, זה לברר את ההגדרה המדויקת של הבעיה של "אין לי שליטה באוכל לחלוטין". מה זה אומר, במה זה מתבטא, איך זה נראה ואיך זה מרגיש.
ואז אפשר לחשוב איזה כיוון יכול להיות מענה לבעיה.
את צודקת שצריך לעשות את זה עכשיו, כי 7 שנים אחרי הניתוח זה הזמן לחשוש שאולי תצטרכי לפתוח את הטבעת בעל כרחך חס ושלום, ואת לא רוצה להשמין - בטח שלא השמנה גדולה. לכן כדאי לפתוח אותה קצת גם בלי סיבה, כדי להבטיח יותר סיכויים שלא יהיה צורך לפתוח אותה בלית ברירה.
(כלומה להפוך את הטבעת לשרוול בהתנדבות, ולא לשגות באשליות שאפשר להחזיק אותה הדוקה כל החיים).

אני אישית צריכה מסגרת קבוצתית קבועה לכל החיים. עם שקילה, ודיבורים על העניין, ועוד ועוד רכישת ידע בנושא התזונה. הפורום לא מספיק לי.
אני עושה את צעדי הראשונים כרגע ב"שומרי משקל" עם הנקודות, ובינתיים מצליחה לראות רק עוד עלייה במשקל...
אבל אני עדיין לא מכירה את ספירת הנקודות, לא התחלתי שום עבודה מלבד פגישה ראשונה ורישום של שבוע אכילה (כדי שנוכל ללמוד מהן נקודות התורפה ומה אפשר יהיה לעשות נגדן), ואני גם אחרי 2 פתיחות טבעת משמעותיות (בגלל מצבי אספירציה ודלקת גרון ממושכת שלא התרפאה באנטיביוטיקה, ורק הפתיחה השנייה עזרה לה להתרפא), שגרמו לי להיות מאוד רעבה לכמויות מזון גדולות.
אני מאמינה שזו הדרך הנכונה עבורי, אבל כרגע רק מנסה את האמונה הזו.

אני מאמינה שחינוך התנהגות האכילה והפע"ג של גוף עם קושי מטבולי, זה כמו חינוך ילדים - נמשך המון שנים, והקשר נשמר כל החיים.
אני מאמינה שכל הכלים שמתאימים לחולי סכרת (מלבד הזרקת אינסולין) מתאימים גם לבעיה המטבולית שלנו - מעקב אינטנסיבי, תמיכה קבועה כל החיים, שמירת תזונה מתאימה כל החיים, התאמת סביבת החיים למשימה ועוד ועוד.

 

[delma]

טבעת ושומרי משקל

בעצם כל ניתוח בריאטרי ושומרי משקל, הם שני כוחות מנוגדים זה לזה. ניתוח בריאטרי מתבסס על הגבלה של כמות. שומרי משקל לא מתבססים על הגבלה של כמות. הם מדברים על הגבה של צפיפות קלורית. ככל שהקלוריות "צפופות" יותר המזון יותר עשיר קלורית, יותר משמין. ושני הדברים האלה למיטב הניסיון המצומצם שלי (שני אנשים שקרובים לי), לא תמיד עובדים היטב יחד, אלא אם כן, המטובע, או המנותח, מאמץ השקפת עולם אחרת על אוכל מזו שהתרגל לה עם הניתוח.
מנותחים הכי מפחדים מכמויות. כמויות של מזון שנכנסות פתאום כשפותחים את הטבעת, או כשמערכת העיכול מתחילה לרפא את עצמה והתפיסה הזו היא משהו שמנוגד באורח בסיסי לשיטת הנקודות של שומרי משקל. מה גם שאצל שומרי משקל יש חשיבות גדולה לתחושת הרעב והשובע הטיבעית של האדם והיכולת להבדיל אותה מרעב אחר, נפשי. לא בטוח שהמנגנון הזה של רעב ושובע טבעיים - עובד ב- 100% אצל מנותחים, בעיקר כי הניתוח פוגע בזה דבר ראשון.

 

[אופירA]

לא יכולה לקבל היגיון כזה

מה זה משנה על מה "מתבססים" שומרי משקל? ברור שהם מגבילים כמות. הקצבת הנקודות לא מאפשרת לאכול בלי סוף מהמאכלים הפחות צפופים, פרט לירקות.
אז מה הסתירה לכך שהניתוח לא יאפשר לאכול 10 קלחי כרוב ביום אחד, אלא רק חצי קלח כרוב?... אין חובה בשומרי משקל לאכול 10 קלחי כרוב.

לא הבנתי לאיזו השקפת עולם מתרגלים עם הניתוח. לפני הניתוח השמנתי בגלל כמויות אדירות של פיתות. עכשיו אני שבעה מפחות כמויות, אבל צריכה עזרה כדי לעשות סדר באוכל, לוותר על מאכלים משמינים, לקבל כוחות עם קבוצה ומנחה וכללים ועוד ועוד ידע תזונתי וידע על מערכת העיכול.

מפחדים מכמויות? למה מפחדים? צריך להבין שכמויות גדולות של מזון גורמות לעלייה במשקל.
מה מנוגד בצורך לצמצם כמויות מזון לשיטת הנקודות? האם לפי שיטת הנקודות אפשר לאכול כל כמות? ברור שלא!... יש דרישת הגבלה של נקודות שצריך להישמע לה באמצעות משמעת והקניית הרגלים!

הניתוח פוגע בתחושת הרעב והשובע הטבעית וביכולת להבדיל רעב פיזי מרעב נפשי? לא שמעתי על כך מעולם. מעל 6 שנים אני בפורום הזה, וקראתי ולמדתי המון מאמרים ומנתחים. לא נתקלתי בשום מקום באמירה שניתוח פוגע במנגנון הרעב והשובע הטבעיים...
הרעב קטן כשגודל הקיבה מוגבל, וגדל כשהגבלת הקיבה קטנה. עם הרעב הנתון הזה צריך להתמודד בשיטות הדיאטה השונות.

 

[שבות1]

אופירה תודה רבה

גם אני רוצה להשתתף בקבוצת תמיכה כדוגמת שומרי משקל. כרגע אין ביישוב שלי מקווה שבקרוב יהיה.
השבוע ממש התחלתי פעילות גופנית ואני מקווה להחזיק מעמד(בנסיון שלי לפעמים החזקתי שנתיים ולפעמים יומיים...)
הדאגה שלי היא לא מהמשקל שלי כרגע (אם כי הייתי מעדיפה להיות קצת פחות, אבל אני חיה עם זה ממש בשלום)
אלא מכך שהאכילה שלי היא איומה אני כל הזמן עסוקה ב"מה אני אוכל עכשיו" וזה כמובן נפשי ולא פיזי. וכתוצאה מזה יש מצב שאני אלך ואשמין.
תודה בכל אופן על הסיוע

 

[קוביd1]

ניתוח תרסריון

הניתוח הכי דראסטי שיש ,יש תוצאות יש הרבה דברים שצריך להשגיח עליהם כולל צריכה ענקית של כדורי ויטמינים, ארבעה אחרי הניתוח קשה עוד לדעת
מה שנשאר לי לאחל לך בהצלחה ,וכמו שאופירה כתבה נשמח באם נקבל עדכון מפעם לפעם על מצבך
הרבה בריאות.



קובי