החתונה שלי
אנחנו התחתנו כי אחרת בעלי לא יכול היה להשאר בארץ. אני מודה, אחרת הייתי מעדיפה להשאר בקשר שאני יכולה לעזוב בכל רגע נתון, או לפחות שתהיה לי את ההרגשה הזאת
תמיד חלמתי על חתונה גדולה וללבוש שמלת כלולות. זה היה חלום שלי ללבוש שמלת כלה. אבל מה, אני לא אוהבת להיות מסמר הערב וגם בעלי לא, אז אפילו שמלת כלולות לא טרחתי לקנות.
אז החלטתנו להתחתן שבעלי יוכל לחיות בארץ. בעלי נוצרי ולכן נסענו לקפריסין, רק שנינו, ל-20 שעות. את בוני, תינוקת בת שנה השארנו בארץ עם גיסתי המדהימה, וטסנו להתחתן. נראה לי די הזוי ללבוש שמלת כלולות בחתונה אזרחית כזאת, ובטח לא מצדיק הוצאה כספית. שנינו התחתנו עם ג'ינס וחולצה לבנה, בטקס אזרחי באיזה בנין עיריה בקפריסין. אחרי הטקס, נסענו למלון, הורדנו את "בגדי הכלולות" שלנו ויצאנו לטייל.
בלילה חזרנו הביתה לבית מלא, אבל מלא, פרחים, ברכות וכמה מתנות חתונה שאורגן ע"י... אותה גיסה מדהימה. בזה זה נגמר. היה לנו יום כייפי, וזה מאוד מאוד התאים לשנינו.
על האי שאני גרה בו ישנה מסורת, שיום לפני החתונה, כל החברות של הכלה, עושות Blackening. שופכים על כל המשתתפים לרוב, אבל בעיקר על הכלה המיועדת (בלי שמלת כלה כמובן) איזה חומר מגעיל כזה. אין לי מושג מה זה. זה קורה לרוב בחוף הים. משם ממשיכים ברחבי בעיר בתוך משאית קטנה, ועושים המון שמח והמון שתיה כמובן. כאשר מגיעים למרכז העיר, ליד הקתדרלה, יש צלב אבן גדול. שם קושרים את הכלה לצלב = ממחר, יום החתונה, היא קשורה לבעלה
היא אמורה לנסות להשתחרר ולבקש מהעוברים ושבים לעזור לה להשתחרר. בזמן שכל שאר הבנות עוזבות אותה לעוד סיבוב במשאית. כל אנשי באים לדבר איתה, לעשות לה שמח בזמן שחברותיה נוסעות, וכשהן חוזרות הן משחררות אותה
המנהג הזה כל כך מושרש כאן, שהמשטרה לא עוצרת את המשאיות, כי לנסוע כך זה הרי לא חוקי, אבל ל Blackening זה מותר
(למצולמים בתמונות אין שום קשר אלי
)
כנראה ששווה
בעיני זה יתרון.
