חמודה
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך מעולם לא נפגשנו במציאות אבל את חלק מהחיים שלי במשך כל כך הרבה שנים. איזה קטע
שמעי, אני לא מאמינה באושר ועושר לנצח. אני מניחה שזה אפשרי, אבל זה דורש המון עבודה קשה, ואמונה בזוגיות. וכמובן בסיס משותף איתן. הרי האהבה שלנו מתפתחת ומשתנה במהלך השנים, אבל אם אין חברות אמת, אם אין ערכים ועקרונות משותפים, אם אין את היכולת והרצון להגיע לעמק השווה, זה פשוט לא יקרה.
זה גם דורש המון... מזל, אם זאת המילה הנכונה.
המ. חבר חדש.
טוב, זה קצת נדוש ובנאלי והוליוודי, ולמען האמת זה חצי סוד - כאילו, אנחנו לא מסתירים את זה, עובדה שאני מספרת כאן, ואנחנו כן נראים בציבור ביחד וכל מיני כאלו, אבל לא פתחנו את זה במקום שזה "באמת" נחשב רשמי היום - אנחנו עדיין סינגלס בפייסבוק ואם הוא רוצה לשלוח לי לינק חמוד או וואטאבר אז הוא שולח בהודעה פרטית ולא בוול... למה? כי זה סופר טרי.
אז. כמו שאמרתי דיי הוליוודי ובנאלי. החבר הכי טוב שלי. אין הרבה מה לפרט בנושא - הכרנו לפני כמה חודשים, הקשר שלנו היה חברי לחלוטין ובכלל כל הנושא של מערכת יחסים אפשרית בנינו לא עלה (כלומר עלה, אבל ברמה התאורטית בלבד) כי הייתי מאורסת. היה ברור לשנינו שאנחנו יכולים להיות זוג מהמם אבל, וואלה, אני תפוסה וכו'.
ובכלל לא תכננתי את זה. רציתי תקופת רווקות והוללות וכל מיני כזה, אבל דיי מהר אחרי שנפרדתי מהארוס השיחות שלנו תפסו כיוון קצת... שונה, אפשר לומר.
וזהו. בפעם הראשונה שנפגשנו אחרי הפרידה התנשקנו, עשינו שיחה יחסינו לאן, כי זה מאוד הכרחי כשעושים את המעבר הזה בין חברים הכי טובים לזוג, סיכמנו שלא משנה מה יקרה, יש בנינו חברות מדהימה ואנחנו לא ניתן לשום דבר להרוס את זה. ובינתיים זה מתקדם מהמם.
דווקא בזכות זה שבאנו מהמקום של חברים הכי טובים, אין לנו את כל המשחקים והחששות וה"שטויות", הכל נאמר דוגרי ובפנים.