אז מה נשמע איתכן?

nettus

New member
אני כל יום נכנסת לראות מה חדש

ואני רואה ששום דבר לא השתנה, אז אני ממשיכה לשוטט לי
לי נחמד, יש ימים ויש ימים, היום אני ביום טוב למרות שצלחתי לריב היום עם שתי חברות אינטרנט, (כישרון) היה לי יום כיף עם אבא, חזרתי איתו לצפון היום ומחר יש לי יום ארוך ומלא מלא מפגשים נחמדים
 

The Blue Fairy

New member
את מוזמנת לפתוח שרשורים :D אולי דברים

ישתנו בעקבות זה
ושמחה לשמוע על היום כיף עם אבא :)) ועם החברות - זה יסתדר
 

nettus

New member
פתחתי ואף אחד לא כתב כלום

כמה שירשורים אופטימים אפשר לפתוח?
וכמה שרשורי קיטורים אפשר לפתוח?
 

svety

New member
וואו, יש לי מלא חדש

אני אכתוב בנקודות ואם תראו סימני חיים אז אפרט.

הארוס שלי ואני נפרדנו.
חזרתי לגור עם ההורים.
יש לי חבר חדש.
התכסחתי עם אחת החברות הכי טובות שלי.
חזרתי להיות בקשר עם חברה ממש עתיקה שלי.

זהו בגדול...
 

Mrs big

New member
אותי מעניין פירוט...

אולי כי גם אני לפני פרידה בקשר מאוד ארוך. :|
 

svety

New member
הו
רוצה לחלוק?

ככה.

דניאל ואני היינו ביחד קצת יותר משנה. התאהבנו בטירוף מהדייט הראשון והוא טוען שדיי מההתחלה הוא ידע שאהיה אשתו, ממש כמו בסרטים. מה שמצחיק הוא שנפרדנו גם כמו בסרטים.
בכל מקרה, התאהבנו בטירוף, עברנו לגור ביחד דיי מהר, מה שגרם לכך שלא ראינו בכלל את הפערים בנינו, את המחלוקות, את העובדה שאנחנו לא מסכימים על כל כך הרבה דברים בסיסיים ועקרוניים, שאיך אפשר בכלל לנהל ככה חיים משותפים?
מהרגע הראשון הוא דיבר על חתונה ואני הייתי נגד, משלל סיבות. בשלב מסויים הבנתי שזה או להגיד כן או להפרד, עד כדי כך זה היה חשוב לו. אז הסכמתי. התארסנו אחרי בדיוק חצי שנה, הלכנו לבחור יחד טבעת בשבילי והכל.
אבל הבעיות שהיו לנו לא ממש נפתרו. הנחנו שזה בגלל שגרנו בדירת חדר ושזה בגלל שאני מובטלת. אבל אז מצאתי עבודה. ועברנו לדירה גדולה יותר בפלורנטין.
אבל זה לא ממש עזר. לא ממש טיפלנו בבעיות שלנו, אני לא חושבת שגם אפשר היה לטפל בהן...
תכננו אירוסין ארוכים, ממש, אבל איכשהו התחלנו לתכנן את החתונה למרץ הקרוב. בהתחלה זה היה נחמד, ילדים שמשחקים בחתונה.
אבל מפה לשם, כשתהחלנו לקבל הצעות מחיר לדברים, חטפתי קצת חרדת חתונות, התחלתי ממש לחשוב האם דניאל הוא הגבר הנכון בשבילי. האם אני רוצה לבלות איתו את כל חיי, האם אני רוצה להתחתן ואז להתגרש אחרי זמן קצר. מהר מאוד זה היה מעבר לחרדת חתונות, והבנתי שאני לא רוצה להתחתן איתו! אז ביקשתי ממנו שנדחה את החתונה.
זה פתח תיבת שרצים ענקית של כל מה שניסינו להתעלם ממנו.
ואחרי כמה ריבים, ובעיקר אחרי המון שיחות הבנו שאנחנו פשוט לא מתאימים להיות זוג. גם זה קורה. אז נפרדנו. יפה ובחיבוק ובלי ריבים וצרחות, אלא דווקא מתוך אהבה, מתוך הבנה שאהבה זה אולי דבק נורא נחמד בין אנשים, אבל צריך שיהיה גם מה להדביק.

וזהו.
מקווה שזה עזר לך קצת
 

coolit

New member
וואי איזה קטעים.. לא היה לי מושג..


אני מוכרחה להודות שחשבתי עלייך הרבה (ממש) ואמרתי לעצמי כל הזמן - מעניין אם הם חושבים שהם יחיו באושר ועושר לנצח, או שיש אנשים שמתחתנים בידיעה שהגיוני שהם יתגרשו? אין לי מושג למה דווקא עלייך חשבתי את זה כי מן הסתם אפשר לשאול את זה על כל זוג בערך, ואני לא יודעת *כלום* על דניאל (חוץ מהשם משפחה שלו ושהוא ארוסך - לשעבר)

מה, אז יש לך חבר חדש?
ספרי!
 

svety

New member
חמודה


זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך מעולם לא נפגשנו במציאות אבל את חלק מהחיים שלי במשך כל כך הרבה שנים. איזה קטע


שמעי, אני לא מאמינה באושר ועושר לנצח. אני מניחה שזה אפשרי, אבל זה דורש המון עבודה קשה, ואמונה בזוגיות. וכמובן בסיס משותף איתן. הרי האהבה שלנו מתפתחת ומשתנה במהלך השנים, אבל אם אין חברות אמת, אם אין ערכים ועקרונות משותפים, אם אין את היכולת והרצון להגיע לעמק השווה, זה פשוט לא יקרה.
זה גם דורש המון... מזל, אם זאת המילה הנכונה.

המ. חבר חדש.
טוב, זה קצת נדוש ובנאלי והוליוודי, ולמען האמת זה חצי סוד - כאילו, אנחנו לא מסתירים את זה, עובדה שאני מספרת כאן, ואנחנו כן נראים בציבור ביחד וכל מיני כאלו, אבל לא פתחנו את זה במקום שזה "באמת" נחשב רשמי היום - אנחנו עדיין סינגלס בפייסבוק ואם הוא רוצה לשלוח לי לינק חמוד או וואטאבר אז הוא שולח בהודעה פרטית ולא בוול... למה? כי זה סופר טרי.
אז. כמו שאמרתי דיי הוליוודי ובנאלי. החבר הכי טוב שלי. אין הרבה מה לפרט בנושא - הכרנו לפני כמה חודשים, הקשר שלנו היה חברי לחלוטין ובכלל כל הנושא של מערכת יחסים אפשרית בנינו לא עלה (כלומר עלה, אבל ברמה התאורטית בלבד) כי הייתי מאורסת. היה ברור לשנינו שאנחנו יכולים להיות זוג מהמם אבל, וואלה, אני תפוסה וכו'.
ובכלל לא תכננתי את זה. רציתי תקופת רווקות והוללות וכל מיני כזה, אבל דיי מהר אחרי שנפרדתי מהארוס השיחות שלנו תפסו כיוון קצת... שונה, אפשר לומר.
וזהו. בפעם הראשונה שנפגשנו אחרי הפרידה התנשקנו, עשינו שיחה יחסינו לאן, כי זה מאוד הכרחי כשעושים את המעבר הזה בין חברים הכי טובים לזוג, סיכמנו שלא משנה מה יקרה, יש בנינו חברות מדהימה ואנחנו לא ניתן לשום דבר להרוס את זה. ובינתיים זה מתקדם מהמם.
דווקא בזכות זה שבאנו מהמקום של חברים הכי טובים, אין לנו את כל המשחקים והחששות וה"שטויות", הכל נאמר דוגרי ובפנים.
 

The Blue Fairy

New member
קודם כל -


לפרק זוגיות באירוסין זו החלטה אמיצה וחכמה
איך הסביבה שלך קיבלה את זה?
ואיך הסביבה מקבלת את הבחור החדש?
ואת עדיין בקשר עם דניאל?
 

svety

New member
ככה.

1. כשדחינו את החתונה קיבלנו בעיקר תגובות חיוביות - רוב החברים והמשפחה חשבו שאנחנו מתחתנים מוקדם מדי. לדעתי רק סבא וסבתא שלי התחרפנו מהנושא.
כשנפרדנו, התגובות היו חיוביות, אבל לא חיוביות של "יופי שזרקת את האפס" אלא חיוביות במובן של תומכות ומעודדות. לפחות מהצד שלי, אני לא כל כך יודעת מה בצד שלו. כמעט כולם הופתעו, כמובן. זה לא היה צפוי ואני לא נוטה לכבס את הכביסה המלוכלכת של אחרים בחוץ ככה שרוב החברים, גם הקרובים, לא ידעו שיש לנו בעיות. אבל למזלי, השכלתי לבחור חברים שיהיו שם בשבילי ויתמכו בהחלטות שלי. בגלל שלא נפרדנו בריב ובכסאח אלא בהחלטה בוגרת ומשותפת, היה ברור לכולם שזה לא "סתם" וגחמה וחרדת חתונה אלא משהו הרבה יותר עמוק ושורשי.
המשפחה כמובן פחות התלהבה, אמא שלי אפילו נכנסה לדכאון קצר. אבל הם הבינו בסופו של דבר שזו הייתה ההחלטה הנכונה.

2. בגלל שרוב החברים שלי כבר פגשו אותו בשלב כזה או אחר ורובם מחבבים אותו ברמה כזו או אחרת, בכל זאת - החבר הכי טוב שלי וזה, זה התקבל בצורה דיי סבבה. קיבלתי הרבה תגובות של "זה היה צפוי".
מבחינת המשפחה - רובם לא יודעים. רק ההורים ואחותי, כי אנחנו חולקים בית. אני לא ששה לחלוק דברים עם המשפחה המורחבת בכל מקרה ככה שזה לא משנה גם. להורים לקח קצת זמן לקבל את זה ולקבל אותו, הם עדיין עובדים על הנושא הזה, אבל הוא עשה עליהם רושם חיובי ככה שהכל מתקדם בסדר במובן הזה.

3. בקושי, בעיקר טכני - ענייני חוזה-חשבונות-חפצים. בכל פעם שאני יוצרת איתו קשר לגבי משהו טכני אני מנסה לפתח שיחה אבל זה לא ממש עובד.
 

svety

New member
זה לא נחשב,

בכלל לא הייתי בטוחה שזו את, היה לפנות בוקר!
בעיקר בהיתי בך וניסיתי להחליט אם זאת את או לא...

תודה
 

Fragile rose

New member
ואוו, באמת הרבה

למרות שהבנתי חלק מהדברים דרך הבלוג שלך (כן כן, אני עדיין קוראת שם)
 

svety

New member
את לא אמיתית! אדיר


אנחנו עדיין חייבות להיפגש אגב
 

SuGaRBabe1

New member
גם אני פה :)

אז גם בקצרה:

אני בשנה האחרונה של התואר, מתה שיגמר כבר ומצד שני מתה מפחד ממה שיהיה אחרי
עדיין עובדת בעבודה הסטודנטיאלית שלי, וקצת מתחיל להמאס לי
יש לי מלא חברים חדשים וגם חבר חמוד ובסה"כ די נחמד לי :)
 

coolit

New member
אממ טוב


כלמיני דברים, האמת, לא חדשים במיוחד

אני נרפאת לאט לאט מבעיית עור חמורה שהייתה לי בידיים וסופסוף אנשים לא אומרים לי "אוי, מה יש לך בידיים? רוצה קרם?" כל היום. אני לוקחת תרופה הומאופתית והיא עוזרת.

אני מקנאת נואשות בכל אישה בהיריון שאני רואה וממש בא לי להיות שוב בהיריון למרות שההיריון הקודם היה כזה זוועה. ואני כ-ל היום חושבת מתי להיכנס להיריון?! יש מלא שיקולים.. לא יודעת מה לעשות. בינתיים מונעים. והשילוב של גלולות+חדר שינה משותף עם תינוק בן שמונה חודשים, הופך את החיים המיניים ללא מובנים מאליהם. או בקצרה יותר - הופך אותם ל-לא.

ו..שנה ג' בלימודים.. וזה... חח.. מלא עבודות

ואני טבעונית כבר כמה חודשים.. אממ.. בערך ארבעה.. והולך ממש טוב וסבבה. גם מעין טבעוני.

מה עוד?
 
למעלה