אז מה נשמע איתכן?

[The Blue Fairy]

יש לי שאלה בקשר לטבעונות

בעלך גם טבעוני?
ואם לא - איך הוא קיבל את ההחלטה שגם מעיין יהיה טבעוני?

 

[coolit]

הוא טבעוני בבית

והוא בעד טבעונות.. זה פשוט קצת קשה לו לעשות את הצעד הזה
בהתחלה הוא חשב שאני משוגעת ושנהרוס למעין את החיים אבל מהר מאוד זה עבר לו ואני כבר בקושי זוכרת את זה.. הוא בחיים לא ייתן למעין משהו לא טבעוני מאחורי הגב שלי או משהו

 

[svety]

שנה ג'?

הייתי בטוחה שסיימת כבר!

כל הכבוד על הטבעונות

חייבת לברר משהו לגבי מעין - הוא במסגרת כלשהי מחוץ לבית? אם כן אז איך זה מסתדר עם הטבעונות? כלומר ברור שאפשר לבקש אבל זה לא קצת... טרחה? כלומר יותר מהטרחה הרגילה של טבעונות, וברור שטרחה לא אמורה לנצח אידיאולוגיה אבל בכל זאת... ואיך בכלל מסבירים לילד קטן את הנושא הזה, כשסביבו יש לא מעט אנשים לא טבעונים? ומה תעשו אם הוא יגדל ולא ירצה להיות טבעוני?
זה ממש מסקרן...

 

[coolit]

לא.. זהו, שנה אחרונה

לחץמצ ממממממט כ


(זה מעין כתב לכן)

הוא אצל מטפלת (עם עוד כמה ילדים), אנחנו מביאים לו אוכל, הוא אוכל מה שאנחנו מביאים לו.. וגם אם הוא אוכל דברים אחרים, המטפלת יודעת שאנחנו טבעונים (גם אם היא מרימה על זה גבה מאוד גבוהה - היא ספרדייה חרדית מבוגרת, וכל מילה נוספת מיותרת)
הורים טבעונים תמיד מביאים לילדים אוכל, גם במסגרות שהאוכל כן כלול בהן בעיקרון.. (ואצלנו הוא לא. בעשרה שקלים לשעה, איך יהיה כלול?)
כשהוא יגדל הוא יבחר מה שירצה.. לא יודעת מה יהיה.

 

[ThE uVa]

הממ שאלה טובה

אני בחופשת סמסטר בארץ כרגע, די קצרה. אני טסה חזרה בשישי הבא.
בחיים בכלליות:
אני והבחור ביחד... שנה ו9 חודשים! חח. קיצר נחמד לנו וזה. השנה אנחנו גרים עם שתי חברות ושנה הבאה הן עוזבות וחתמנו על דירה רק שנינו שזה מעניין. יהיה כיף.
אני בשנה הרביעית והאחרונה של התואר הראשון. זה קצת מלחיץ. אבל אני עושה כזה מסלול משולב שאני מתחילה את התואר השני השנה ואז רק מוסיפה עוד שנה שנה הבאה ויהיה לי תואר שני (שזה הזוי).
די נחמד לי בחיים אם כי אני מאוד לחוצה מבחינת לימודים, וגם עכשיו בחופשה אני אמורה לעשות דברים למרות שאני מרגישה שמגיע לי לנוח.
זהו. הכל ממש בסדר.

 

[P i x i e s]

היי, יש מצב שנדבר בפרטי?

אני קוראת בפורום כבר שנים וכותבת מדי פעם אז לא יודעת אם יצא לך להיתקל בכינוי שלי... גם אני יובל ובגילך (נראה לי)

בדיוק קיבלתי תוצאות SAT, לא הכי מרוצה, רוצה לברר אופציות וממש הייתי שמחה לדבר איתך (מעבר למסר פה מסר שם, אם זה בסדר) ולהתייעץ...

 

[The Blue Fairy]

כיף לקרוא

 

[Mooa-Numi]

כולן ענו אז בא לי גם

ככה, אני שנה שניה בתואר אבל עדיין לא סיימתי את שנה ראשונה. למרות שהסמסטר כיבכול לא מאוד לחוץ אני גוררת עדיין סמינריונים ועבודות משנה שעברה וזה סיוט. ממש ברגע זה אני עובדת על עבודה יחסית קטנה שאני צריכה להגיש למחר (6-8 עמודים) ופשוט הסתבכתי איתה בטירוף כי זאת אני. ואני צופה לילה לבן כמו תמיד

.

בכל אופן, אני באמצע התואר, די במשבר, מסיבות ממש שונות. מצד אחד ממש אכזבה מאוניברסיטת חיפה, שהיא פשוט לא אוניברסיטה מספיק טובה (לפחות בסוציולוגיה, שהרמה האנושית די נמוכה). ומצד שני, אני פשוט לא עומדת בדרישות של התוכנית השניה שאני נמצאת בה, ואני לא טובה מספיק. עכשיו אני ממש בסרטים מזה, וממש קשה לי להסביר את זה לאנשים, וזה גם לא ממש עמדה שאני רגילה להיות בה, זאת עם הציונים הכי נמוכים בכיתה (גם אם הם 90, שכולם מקבלים 100 זה משמעותי). פתאום כל הפרעות הקשב שהיו שם לאורך השנים ופשוט לא הזיזו לי כי תיכון זה ממש קל, התפרצו ואני לא עומדת בקצב. זה לא היה נורא אם סתם הייתי לומדת לתואר ראשון, אבל בגלל שאני מוכוונת אקדמיה ואני לא מצליחה לעשות את הרושם והבונדינג, זו בעיה. אז אני גם לא מצליחה להתחבר עם מרצים וגם לא מצליחה להתחבר עם סטודנטים והבדידות קצת מעיקה עלי.

אני גרה עם החבר שלי בשנה וקצת האחרונות, דירה ענקית (ולכן קפואה בטירוף) בהדר. עובדת אבל לאחרונה קצת פחות כי אני רק בלחץ מהלימודים (כמו שכל שנה ראשונה לא הייתי).
אני חווה הרבה אכזבות לאחרונה מכל מיני דברים שרציתי אותם ולא התקבלתי או לא עמדתי ברף. דברים קטנים כמו עבודות וציונים וגם משלחת שניסיתי להתקבל וקצת היה תפור עלי ולא התקבלתי

אחרי מלא זמן שלא הלכתי החלטתי לחזור לטיפול דרך האוניברסיטה. בינתיים לקח לזה חודשיים להתניע שזה קצת מרגיז. נפגשתי איתה פעם ראשונה ביום חמישי, ולא ממש הרגשתי שאני מתחברת אליה. היא המליצה לי בחום על טיפול תרופתי נגד החרדות, ואני נפגשת עם פסיכיאטר שבוע הבא. ממש לא יודעת מה אני חושבת על זה. אם מישהו פה התנסתה בנושא אשמח לשמוע.

בנימה פסימית זאת, אחזור לעבודה הבלתי נסבלת הזאת שלא כתבתי בה מילה אחת

 

[Mooa-Numi]

סיפור קטן

בקיץ האחרון עשיתי איזה עבודה די סתמית, ואחד הספרים שלקחתי מהספריה לא עזר בכלל לעבודה אבל היה בערך הספר הכי מעניין שקראתי בחיי. באמת ספר עיון שקראתי בשקיקה.
ואז גיליתי שהכותב שלו מלמד באוניברסיטת חיפה. וכמה ימים אחרי זה גיליתי שהוא מעביר לנו קורס בתוכנית. עשיתי הכי הרבה שינויים כדי באמת להיות אצלו בקורס וגיליתי שהוא פשוט:
הכי מקסים בעולם. פשוט אדם מקסים ומרצה בחסד. וזהו, זה ממש משמח אותי כי מה הסיכוי שזה יקרה (בדרך כלל כולם פוצים).
וביקשתי ממנו להיות המנחה שלי לעבודת גמר שנה הבאה והוא.. ליא לא הסכים. כאילו זה תלוי בעוד הרבה דברים ובכל מקרה זה משהו שאפשר יהיה לסגור רק שנה הבאה, אבל הוא נשמע חיובי לגבי הנושא.

תצחקו עלי, אבל זה ממש מרגש אותי.

 

[The Blue Fairy]

מחזיקה אצבעות שיסתדר והוא יהיה

המנחה שלך

 

[EVE Lights]

חיים, חיים...

קצת באיחור.

אין לי כל כך כוח לחפור, אבל בקצרה:

כנראה שאתה צריך משהו היסטרי ונוראי שיזעזע לך את העולם כדי להבין שהחיים שבירים ושהגיע הזמן לעשות עם עצמך משהו.
אז נכון, לא הכל קשור לזה. אבל וואלה לכו תדעו.
בספטמבר האחרון התחלתי לחיות באמת. אחרי 5 שנים של שיממון.
זה נפלא. מי בכלל היה מאמין כמה נפלא זה יהיה.
באמצע נובמבר גילו לאמא סרטן. ריאות. מעשנת כבדה המון שנים.
זה לא נוגע בך עד שזה לא נוגע בך. וזה חתיכת בום.
דרך החוצה יש רק אחת. זה נוראי, זה רע, אבל... זה מה יש. ועם זה מתמודדים.
החיים לא נפסקים. הם רק ממשיכים. וכמה שיותר טוב.
ספורט. 40 דק' אימון כל יום.
להקפיד מה זוללים. להפסיק ג'אנק.
לקנות בגדים יפים.
מסיבות. כל הזמן. כמה שיותר.
Just to have fun.
אני עושה דברים בשביל עצמי, וברור לי שאמשיך עם זה. גם עכשיו, גם בעתיד, גם כשהיא כבר לא תהיה כאן.

זהו, זה התמצית של הדברים.

 

[svety]

אם תרצי לדבר וזה, יו נואו...

 

[EVE Lights]

תודה בייב

 

[The Blue Fairy]

אני ממש מצטערת לשמוע

 

[EVE Lights]

כן, זה קקה.

אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

 

[L a t e b l o o m]

יאללה גם אני

ובכן.
אני משתחררת בעוד חוד וחצי. שזה ממש משמח, אבל גם קצת מלחיץ, ופתאום צצים המון חלומות ורצונות וההבנה שהעולם כולו פרוס לפניי והרצון לטרוף הכל אבל לא להיות בחרדה להספיק... מעניין.
אני מאוהבת יותר מתמיד בחבר שלי, שזה לא מובן מאליו בכלל אחרי כל כך הרבה זמן, ואני מרגישה בטחון אדיר בו.
לקחתי על עצמי שני תפקידים תנועתיים מאוד גדולים עם אופק רציני וארוך, וזה מפחיד ומרגש ומרגיע לגבי העתיד גם יחד...
דברים טובים קורים בגרעין

וזהו בנתיים

 

[דוקטור קלינית]

המממ מעניין לקרוא את כולן ..

ובכן, אני ירושלמית

זה הדבר הראשון שאני כותבת כי בערך כבר 6-7 שנים יש לי את החלום הזה לגור בירושלים, וסופסוף הגשמתי אותו עם יהודה. אנחנו נשואים כבר בערך 7 חודשים, הזמן ממש טס, וזה פשוט כיף חיים... זה לגור עם החבר הכי טוב שלך וכל לילה לעשות מסיבת פיג'מות

אשכרה ככה.

אני מסיימת את התואר עוד שבועיים ואני כבר ממש מחכה לזה, כי אחר כך יגיע חופש (לא בדיוק - צריך להתכונן למבחן הרישוי, אבל זה פרט שולי), וגם אם אתחיל לעבוד - זה לא כמו להיות באקדמיה. אז כן, חייו של הסטודנט הם נורא כיפיים, אבל חיכיתי 4.5 שנים לסיים את התואר הזה ואני בטוחה שיהיה לי הרבה יותר כיף בחיים שאחרי זה.

ממש השתפרתי בבישול , וזה יפה כי זה מעולם לא עניין אותי.. פתאם כשיש גבר בבית, שממש אוהב לבשל ושלא מספיקה לו ארוחת ערב של סלט וגבינה

, אני מוצאת את עצמי מכינה דברים ואופה עוגות ועוגיות וזה ממש מצליח לי וזה נורא כיף.