2 צדדים למטבע

[חייבתלהגיב]

אבל הבעייה לא תיפתר

אם פשוט תגידי לה מראש מה התכנון שלך? ואז היא תוכל להכין משהו שמשתלב ברעיון שלך? אני מבינה שסתם להגיד לה להכין מנה לא עוזר, כי אז היא מכינה עוד אחת. אבל אם תגידי לה שזה רק אוכל אצבעות או רק אוכל סיני, היא תוכל להתאים את עצמה, ואז אולי מה שהיא תכין לא יהיה משהו, אבל א. זו לא בעייה כי אפשר להגיד לכולם שזו היא הכינה (לכאורה כדי לכבד אותה), ו-ב. לפחות זה לא יהיה ממש בעייתי מבחינת ההשתלבות במה שהכנת.
אצלי הבעייה נפתרת בכך שאני אף פעם לא מארחת, ואם אני מארחת (ואני לא

) - אני לא מבשלת (גם בבית אני כמעט לא מבשלת, זה לא שאני מפלה את האורחים... בעלי הוא הבשלן הראשי אצלנו).

 

[הייתיאביבקיץ]

לא. כנראה נכנס לה באוזן אחת ויוצא מהשניה

כמה וכמה פעמים קרה שביקשנו דברים (בדרך כלל ביוזמתה, נניח כששאלה מה להביא לילדה מתנה ליום הולדת. או במקרים כמו של ארוחה, שחשבנו שאם נבקש משהו אז כולם יהיו מרוצים)

מעולם לא קרה שהיא הביאה מה שביקשנו (חוץ באמת מפעם או פעמיים שביקשנו שתביא עוגיות ולא בשר, ואז היא הביאה גם עוגיות וגם בשר... ).

תמיד מביאה משהו אחר.
ואף פעם בלי להגיד כלום. כלומר - לא אומרת ״לא מצאתי מה שביקשתם״ או הסבר אחר. ממש כאילו השיחה שהיתה לנו שבה היא שאלה מה להביא, והפתק שנתנו לה שעליו כתבנו באותיות קידוש לבנה את השם המדוייק של המשחק שהילדה ביקשה - כאילו כל אלה הם יציר דמיוני ומעולם לא קרה.

 

[חייבתלהגיב]

טוב, תתנחמו בכך שהיא לא הביאה

עוגיות בשר...

 

[dori78]

זה לא נשמע בעיה של חמות-כלה

אלא סתם של אשה שלא מצליחה להפנים שהיא מעיקה ולא עוזרת.

 

[חובטת שטיחים]

אם את יודעת מראש מה הולך לקרות, יותר קל להתמודד

ואז כבר כאשר מזמינים אומרים לה מה התכנית, מה יתאים להגיש ומה היא כן יכולה להביא ויוגש בשמחה, למשל באירוח ללא שולחנות, אם היא רוצה להביא פשטידה מבקשים שתעשה זאת בצורת מאפינס אישיים...

 

[הייתיאביבקיץ]

לא עוזר. אני יודעת שקשה להאמין, אבל לא עוזר

לעיתים מאד רחוקות קרה שמשהו שאמרנו - שינה משהו.
זה באמת ובתמים כמו לדבר לקיר (רק שהקיר מהנהן, ואומר ״בסדר״. )

כולל נניח קובעים שנגיע לביקור קצר, לקפה ועוגה. 10 פעמים מדברים, מוודאים ״באים לשבת אחהצ, לא רוצים ארוחה. אנחנו בדרך לארוע. רק קפה ועוגה.״. כמה שיחות, בכולם אנחנו חוזרים על אותו דבר. אנחנו מגיעים - והשולחן ערוך עם צלי.
היא שואלת מה להביא מתנה לילדה, ואז מביאה משהו אחר (מעולם (!) לא קרה שתאמנו מה היא תביא, ואכן זה מה שהיא הביאה. ביקשנו ספר? הביאה בובה. הילדה ביקשה חולצה - טי שירט עם ציור? סבתא הביאה שמלה. פרחונית עם מלמלה).

וזה לא קשור לגיל. זה היה ככה מההתחלה, כשרק התחלנו לצאת.

 

[נומלה]

אצלי מי שמביא דברים - מבורך

את מה שאני מכינה, תמיד אפשר להכניס למקרר למחר. מי שטורח ומביא, אני מודה ושמה על השולחן, גם אם זה לא "תואם את הקו הקולינארי" שחשבתי עליו. זה גורם לאנשים להרגיש טוב וליהנות יותר מהארוחה, וזה מה שחשוב.
(אני כן מבקשת לא להביא דברים שאינם מתכלים וזה מכובד בדרך כלל, וגם אם לא תמיד אפשר לתקוע בבוידם.

 

[dori78]

לא רואה את זה קורה.

ראשית, עוד לא יצא לי לארח ארוחות משפחתיות.
הבית שלנו קטן ומאוד לא נוח לאירוח "מכובד" של יותר מעוד זוג, ככה שלהזמין את כל המשפחה זה ממש לא רלוונטי.

שנית, בכל ארוחת חג אצלנו ברור שיש תפריט מוגדר שהכינה המארחת ותמיד שואלים אם להביא משהו ואם כן מה להביא.
תמיד נשאר המון למרות שברור לכולם שאין שום צורך בכמויות האלה.
מנטליות שואתית משהו, אני מניחה.
אם מישהו מחליט להביא "בשביל הנימוס" - אז מסתפקים בזר פרחים יפה, קופסת עוגיות פרווה,
או משהו אחר שלא צריך בשבילו להטריח את המארחת עם להעביר לכלים משלה או לתפוס לה את התנור.

אני אוהבת לארח והיתה תקופה שאירחתי חברים לארוחת שישי אלטרנטיבית, מהסוג שבו יש שולחן אחד עם אוכל
וכולם לוקחים לעצמם ואוכלים בישיבה "מפוזרת", כולל מסביב לשולחן קפה נמוך בסלון ועל כסאות פלסטיק במרפסת.
במקרים כאלה כל אחד היה מביא משהו וגם אני הייתי מכינה כמה דברים וזה היה מאוד מוצלח.
אף פעם לא הסכמתי שישאירו אצלי עודפים, גם כי המטבח שלי כשר ורוב החברים שלי לא שומרים כשרות
וגם כי כשאני מכינה אני דואגת להכין כמות שתספיק לי גם ליומיים שאחרי ואין לי עניין בלתת לדברים שיירקבו במקרר.

אני לא רואה שום הבדל בין להגיד לחברים שלא צריך להביא ובין להגיד את זה למשפחה.
ואם היה קורה מקרה כזה - אני מניחה שכל מי שהביא היה לוקח איתו בחזרה ולא עושה את זה שוב.

 

[אשה מרציפן]

מזדהה מאוד

מה תגידי בהקשר הזה על אורחים - בין אם חברים ובין אם משפחה, שמתעלמים מהעובדה שהמארחים או אורחים אחרים שומרי כשרות? מביאים מנות בשריות וחלביות ביחד, או שמתעקשים להביא מנה חלבית לארוחה בשרית ולא מבינים מה הבעיה "אז נאכל קודם כל את מה שהבאתי ואחרי זה את הבשר".
&nbsp
לי יש בעיה אחרת שיהיו מי שיגידו שהיא צרות של עשירים, אבל היא מאוד מעיקה - מלבד הכשרות אני מוגבלת קולינרית, ויש אנשים שממש מגזימים עם ההשקעה במנות שאני יכולה לאכול, ובנוסף למנות שמיועדות "לכולם" שלרוב זה מבחר נאה, קונים עוד ים של דברים במיוחד בשבילי כשהשיא היה שבפסח קנו לי לכבוד ליל הסדר לחמניות מיוחדות (אבל זה פסח!!! נכון שהלחמניות כשל"פ, אבל זה לא נראה לכם מוגזם מאוד לאכול לחמניות בליל הסדר?! וזה לא שהיה חסר אוכל). הבעיה העיקרית במקרים האלו זה שמצפים שאני אוכל הכל - וזה שאפילו לגברים הכי בלסנים שאני מכירה לא תהיה קיבולת לכמויות כאלו, אז בטח במקרה שלי שאני בחורה עם קיבה קטנה, לא קיימת אפשרות לאכול כל כך הרבה, ואם ביקשתי כל כך יפה מספר פעמים שלא תקנו בשבילי כלום, כולל הבהרה בחלק מהמקרים שאני בדיאטה וגם ככה אני לא אוכל את הקינוח, כל כך קשה לכבד את זה?
&nbsp
בעיה נוספת שנוצרת תמיד בפסח זה סביב נושא הקטניות, יש לי קרובת משפחה שנשואה לספרדי שכל פסח מחדש אני מוצאת את עצמי בוויכוח מולה כי היא טוענת שאצלה בבית אני יכולה לאכול קטניות כי כשמתארחים הולכים כמנהג המארח (פסק הלכה חדש שהיא המציאה), אני מקווה שלא אמצא את עצמי במצב בו היא תטען שגם חזיר אני יכולה אם המארחים לא שומרים כשרות.
&nbsp
אוסיף לסיום על מקרה שאירחתי ולא רק ששתי אורחות הביאו המון אוכל בכמויות למרות שידעו שבישלתי ארוחה מלאה והתעקשו להשאיר אצלי (חשבו אולי שאני הולכת לארח למחרת פלוגה של חיילים בודדים?), אחת מהן הביאה סלט ענק, ובזמן שאני מתרוצצת בין ההכנות הורתה לי לתבל את הסלט שהביאה, וכמה דקות לאחר מכן עוד נזפה בי למה לא תיבלתי אותו. במקרה הזה לא היה מקום על השולחן לכל האוכל ובמהלך הארוחה עלו שאלות "איפה הX שהכנתי? איפה הY שהכנתי?"

 

[פרפרי אהבה]

האמת, שאני פחות אוהבת שמביאים דברים כשמארחת

אלא אם זה תואם מראש, סתם כי אני קצת קונטרול פריק

אני גם אוהבת לעשות מעין כתוביות כאלה על המנות ואז אם תהיה פתאום מנה בלי כתובית שתגיד מה יש במנה- זה יכול לחרפן אותי

(או סי די בקטנה

).
&nbsp
בד"כ אם שואלים אותי מה להביא אני זורמת ובד"כ מבקשת מאכל , כי קינוחים אני אוהבת להכין.
&nbsp
&nbsp

 

[אשה מרציפן]

אני בעד שיביאו, אבל דבר אחד

אין שום סיבה שאורח יביא איתו ערימה של קופסאות כאילו הוא נדרש לבשל את כל הארוחה - אני מדברת על נשים שמתי שהן מתארחות הן מבשלות כאילו הן מארחות, וכשהן מארחות אם תעיזי רק להביא להן משהו קטן הן יכעסו עלייך, ולפעמים אפילו לא יטרחו להגיש את מה שהבאת ו/או ידרשו שתיקחי בחזרה. בתכלס אני יכולה להבין את מי שתתעצבן וגם את מי שתיעלב בסיטואציה כזאת - המסר הסמוי שמועבר כאן זה שלא סומכים עלייך שתגישי מספיק אוכל לכולם ו/או שהאוכל יהיה טעים.
&nbsp
ואני חשבתי שכל הכיף באירוח זה שמישהו אחר אחראי לבישול ולכלים...
&nbsp

 

[Meirav Flum]

אפשר סיפור חיובי דוקא?

לגבי התרחיש המתואר- אני הייתי ממש מתעצבנת. אני אוהבת לארח, מתכננת כמה שאפשר מראש ומשתדלת להתאים את התפריט להעדפות המוזמנים עד כמה שניתן.
אצלנו במשפחה אמא שלי ואני אוהבות לבשל ולאפות והרבה פעמים כשמתארחות אחת אצל השניה מחלקות את המנות בינינו (אני אוהבת להביא קינוחים). במקרה של אמא שלי והמשפחה שלה לא פעם היא הגיעה לארוחות חג עם הסירים (בתאום כמובן) מתוך חלוקה של היא מבשלת ואחותה מארחת ומבחינתה זה היה מעולה.
חמותי שומרת על מטבח כשר כך שכל דבר שאביא צריך להיות אישי, ניתן להגשה בכלים חד פעמיים או לאכילה ישר מהאריזה שהבאתי ולכן תמיד נעשה בתאום והסכמה. חמותי לא מאד אוהבת לבשל כך שכשהיא מתארחת אצלי היא שמחה לאכול את כל מה שאני מגישה ולהתמוגג.
בשני הצדדים מדי פעם בתאום אנחנו מביאים יין לארוחת החג אבל אלי הגיעו לא פעם אורחים אחרים עם בקבוק יין ללא תאום מראש מה שהביא למלאי לא סביר של יינות בבית וחלקם הגדול אני לא יכולה לשתות כי אני רגישה ליין אדום.

 

[אשה מרציפן]

מצחיק משהו

אני קוראת את השרשור, אחרי שקראתי דיון שקודם לשער מפורום אוטיזם בו דובר על אנשים ש"גילו באמצע החיים שהם אוטיסטים" בגלל שהם לא תמיד ידעו איך להתנהג ו/או אמרו להם שהם עושים דברים לא מקובלים, כשלפי הגישה הזאת, החמיות של רוב המגיבות כאן ו/או נשים אחרות שהוזכרו כאורחות, הן כנראה אוטיסטיות, וזה כשאוטיזם מהסוג שמדובר עליו בדיון הזה מוכר כמשהו שנדיר יחסית אצל נשים (היחס הרשמי, במקרים אמיתיים, הוא 1:4 לטובת הגברים).
&nbsp
על קטעים כאלו אני תמיד אומרת שיש אנשים שלא ברור מי חינך אותם, אבל מי שזה לא יהיה עשה את זה בצורה מאוד משכנעת, שאותם אנשים משוכנעים שאין כל רע במה שהם עושים - ובהרבה מקרים הם גם יהיו אלו שיעירו לאחרים על קטעים שוליים וינסו לחנך מחדש את כל העולם.

 

[הפוך עם ראש כפול]

תודה לכולכן על השרשור המדהים הזה. גרמתן לי כולכן להעריץ את
חמותי

אני לא צינית בכלל, אני באמת באמת סופר מעריכה עכשיו את זה שהיא מגיעה בול בשעה שהוזמנה, לא דקה לפני ולא דקה אחרי, תביא בד"כ מה שהתבקשה (אם התבקשה), ואם פעם אחת ננזפה על זה שהביאה משהו שלא התבקש כי לא מתאים או כי הכנתי בעצמי בדיוק כזה, בפעם הבאה תשאל אם להביא. היא בחיים לא לקחה ממני אוכל בלי שהצעתי לה, ומנגד תמיד תציע לנו לקחת אוכל שהיא הכינה.
יש אמנם נסיבות משפחתיות שמצריכות ממנה לעשות את המקסימום שהיא יכולה כדי להיות ביחסים טובים איתי ועם בן זוגי, אבל מן הסתם זה לא היה משפיע על אף אחת מהחמיות שמתוארות בשרשור מהגיהנום הזה...

 

[רזאי]

שמחתי לעזור.