שרשורי מעקף קיבה

[אופירA]

קראתי התשובות על הסכרת

מסכימה שכדאי לבדוק את זה עם אנדו ודיאטנית שמבינים בזה.
מאמינה יותר לרופאת המשפחה שלחוצה.
מה בריאטר מבין בערכי סכרת? הוא מנתח, מבין רק בניתוחים. לא סומכת על התשובה שלו.

לא הבנתי, באילו בדיקות בודקים את ה"המוגלובין המסוכרר" הזה? זו בדיקה מיוחדת או שזה בבדיקות הדם השגרתיות?


לגבי ניהול הפורום הנוכחי - קובי ואני זקנים ושבעים ומתנהלים בכבדות מה, ולכן הפורום מכובד ובלי התפרעויות.
אני בכלל קשה עם התפרעויות - יש לי טראומות מהילדות מאנשים מופרעים, אז אני מאוד רגישה לאלימות מילולית ועצבים, וממגרת אותם באדיקות, אם הם מופיעים.
לאחרונה כלל וכלל לא מופיעים. כנראה לקחו אותי ברצינות...

כך שכל מי שרוצה להתפרע - חרדים, חילוניים או חרקים אחרים - יכול לעשות זאת במסרים הפרטיים. שם זה עזרת התפרעויות...

ד"ר סובחי הפך לדוגמנית. שמעת על כך? הוא עשה שרוול ורזה המון. אני רק מקווה שהוא לא ניתח את עצמו...
עכשיו באמת שווה להזמין אותו להופיע...

 

[ronnymp]

אז ככה .... כמה התיחסויות ......

1
דיאטנית לא מבינה בזה - למטרות התייעצות
הרופאים הם המבינים בערכים ומשמעותם
והדיאטנית מבינה בתחומה ..... ( לאחר ההתויות של הרופא )

2
בריאטר הוא רופא שמקרה כזה הוא בהחלט בתחום מומחיותו
והבריאטר הספציפי הזה הוא תותח על (!!!) ואמור בהחלט להבין
רק שהנושא הזה של ירידת סוכר בעיקבות ניתוחי קיצור קיבה - זה ממצע חדש
תחום חדש שנחקר ומנסים ללמוד אודותיו .
אז ייתכן שהבריאטר המסויים הזה מודע לעניין - אבל לא התעמק בו .

3
את בדיקת ה- A1C בודקים בכל בדיקת דם שגרתית - זו לא בדיקה "מיוחדת" .
תציצי בדף התשובה של בדיקת הדם האחרונה - ותגלי גם את המרכיב הזה שם .

4
הנה מקום ללמוד מעט אודות הגילוי הדי חדש הזה של ניתוח קיצור קיבה לשם הורדת רמת הסוכר :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4296777,00.html

http://www.sukarti.co.il/news/80-keiva.html

http://www.wecan.co.il/?CategoryID=250

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=12&topic_id=2982335&forum_id=20958

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4259247,00.html

http://www.doctors.co.il/forum-4428/message-2221#message-2221


5
ולגבי עניין הפורום - אני מרגיש שממש חייב לענות ......
השאלה הראשונה אם הפורום הוא פורום תמיכה - או פורום חברתי .
בהגדרתו הוא אכן פורום תמיכה !
פורום תמיכה עוסק בתמיכה נטו - בצורה עניינית וזהו .
פורום חברתי עוסק באינטרקציה בין המשתתפים - ופעילות עניפה ומהנה .
אבל בין השניים - יש גם כר ענק של אפשרויות נוספות

כפי שכתבו כאן , אני מצטרף ומעיד שבעבר הפורום הזה היה פעיל ותוסס
החברים ממש כתבו המון , נפגשו המון והתחברו גם מעבר לדפי הפורום
יצאנו לטיולים משותפים ולבילויים ומפגשים , סופי שבוע - היה נהדר .
מס' דפים שהתחלפו ביום - העידו על רמת הפעילות הרבה .
אני מתארח כאן מזה כשבוע - ועדיין באותו הדף .....

לו הייתם משחררים את הרסן , ונותנים לכולם לזרום ולכתוב כאהבת נפשם
( כמובן במגבלות שלא לפגוע באחרים - ובמגבלות "סבירות" אחרות )
הייתם רואים איך שכולם מתגייסים וזורמים בהנאה בכתיבה ממכרת
מה רע בבדיחות , בסיפורים שמעבר לבריאטריה , בחוויות מהיומיום
תנו למשתתפים להתפרק , להנות ולהתחבר לשאר המשתתפים - ללא עכבות
הפורום יתחיל לפרוח - תאמיני לי - כך היה בעבר ....
תתחילו גם להיפגש ולהכיר אישית את שאר המשתתפים .

ובעניין האייקונים האסורים פה , ושאר כתיבת השחיתות והטומאה .....
האבסורד הוא שהדתיים מונעים את זה - והם בדיוק בעלי המשפחות מרובות הילדים
אז מה אתם משחקים אותה נזירים ???? למה לטמון את הראש בחול ?
( סתם הערה מבלי לפגוע חלילה )
שיכתוב כל אחד את מה שבראש שלו - ומי שזה מפריע לו שיתעלם
כמו שמפריע לך ( נניח-כדוגמה ) ואת מעירה - כך בדיוק מפריעה הערתך לאחרים
וזו אגב גם דעתי על תכולת צלחות האוכל שלנו - שיתרכז כל אחד בזו שלו

בקיצור - תשחררו את הרסן - תנו למשתתפים לזרום - להעיר ולהפריח ככה את הפורום

שיהיה לפורום

כבימי הזוהר שלו בעבר
ואם חלילה פגעתי בסטטוס זה במישהו

מראש
הכוונה היתה רק להאיר

ולהציע דרך ביניים
נכתב והוצע כביקורת בונה בלבד


רוני

 

[אופירA]

לא מצאתי את הבדיקה הזו. אולי יש לה שם אחר.

בכל זאת אני לא סומכת על מנתחים שהם יבינו בנושא של סכרת.
כמו שאני לא סומכת על רופא משפחה שיבין בבריאטריה, למרות שהוא צריך להיות זה שמפנה את המטופל להליך הזה ומדריך אותו בו.
העובדה בשטח - הם לא מבינים, גם אם זה בתחום מומחיותם.

עכשיו לגבי הפורום, למרות שאני לא נוהגת לדון בכך על דף הפורום -
הצחקת אותי. בטח שאתה באותו עמוד שבוע. לא שמת לב שאני מאחדת את כל השרשורים לפי נושאים???
תספור כמה שרשורים יש בעמוד הזה, ותגיע להבנה שב-15 שרשורים אפשריים רוכזו מעל 40 שרשורים. זה אומר 3 וחצי עמודים!!!
כלומר, אתה בעמוד רביעי, יעני. נו, באמת...

הרושם שלך כאורח טרי בפורום מוטעה מאוד. אין פה ולא היתה שום הגבלה על כתיבה חופשית, זורמת ואוהבת (מלבד המגבלות של לא לפגוע באחרים, מריבות, ביקורת על הניהול ושאר כללי הפורומים של תפוז).
פשוט דברים משתנים עם השנים, קהילות משתנות, מנהלים מתחלפים וכל מנהל מביא את האישיות שלו לפורום, כי זה לא יכול להיות אחרת...
לכל אחד יש דעה והעדפות, ואי אפשר לספק את ההעדפות של כולם. לכן יש מנהל אחד או שניים, והוא מנחה את אופי הפורום והכללים, ומנהל את הפורום גם בהתאם לנתונים שלו.
גם הבריאטריה השתנתה עם השנים. ועוד המון דברים השתנו. פעם לא היה פורום של שרוול, היום יש. פעם לא היה פייסבוק, היום יש. (למשל, יש בפייסבוק קבוצת מנותחי טבעת, שעזבה פה בגלל ריב של 12 שנה עם וותיקי הפורום הזה. הם לא יחזרו לפה, כי כבר יש להם הנישה שלהם. הרבה דברים משתנים עם השנים).

הזמנתי בעבר והיום כל מי שמעוניין, לעשות מה שעשתה "קפה על הבוקר" - להזיז את הפורום מבחינת פעילות כרצונו, בכיף. אני משתפת פעולה - נועצת, משרשרת, עונה.
אבל אני לא אהפוך למישהו אחר, עם אופי אחר, ועם הרבה פניות (זמן, אין לי זמן! יש לנו גם חיים מעבר לפורום, בלשון המעטה). גם קובי לא יהפוך לאדם אחר.
במקרה הכי גרוע, אפשר לדרוש מהנהלת תפוז להחליף את מנהלי הפורום (אבל צריך להביא בחשבון שהם יתפקעו מצחוק מהדרישה הזו, וכמובן יסרבו).

לא איכפת לי להזכיר את ההזמנה הזו כל שבוע מחדש. בד"כ מה שמציף את הפורום זה שרשורי נוכחות/היכרות מדי פעם. אז יופי, אבל זה גוזל המון זמן. אז צריך לעזור בזה.
אני אשמח אם תתנחל פה קבוע, ומבטיחה לך שרשורי פינג-פונג על כל מה שאתה מביא, במסגרת המגבלות המקובלות.
תראה איך רק הגעת, וכמה רעש נהיה פה. תאמין לי, מספיק שניים רעשניים - והפורום סופר מסודר...


אני לא מצליחה להימנע מלהיגרר ולהתייחס לשאר דבריך. אתה מתבטא קיצוני ומגוחך. אייקונים אסורים? באמת, יש פה פשוט כבוד לבקשה הגיונית של מנהלת להגדרה יותר מסורתית ורחבה של גסויות. גם מנהל אתיופי או ערבי או אמריקאי יבקש לכבד את נוכחותו ולא להביא נושאים שמקובל לצחוק עליהם חופשי בקונצנזוס הישראלי.
אז כן, אני חושבת שלא מתאים בפורום של תמיכה למנותחי קיצור קיבה, שחוצה את כל קשת הגילאים וכל רבדי החברה הישראלית, להעלות נושאים פוליטיים, נושאים הפוגעים ברגשות אוכלוסיה זו או אחרת, וכל נושא שיוצר קבוצות וממדר קבוצות אחרות. לשם כך יש עשרות פורומים אחרים.
בכר הענק של אפשרויות נוספות בין פורום תמיכה לפורום סחבק וחברים, שהגדרת אותו כל כך יפה, אני בהחלט נוטה מן האמצע לכיוון התמיכה. לא מאמינה בסחבק וחברים בקרב אוכלוסיה מאוד מאוד מאוד מגוונת של מנותחים ישראלים ותושבי חוץ במגוון גילאים, גדלים, דעות, סגנונות, השקפות, רגשות, מקצועות - מה לא.

(ובמאמר מוסגר - מה הקטע המוזר על הדתיים והנזירים? אתה לא יודע למה יש להם הרבה ילדים? בדיוק בגלל שלא מתאים להם האייקונים ששיגרת לפה בכמויות. אז אין פה מקום לדיונים ברמה של "מה הדתיים מעמידים פנים של נזירים". מישהו העמיד פנים? הסתירו את כמות הילדים?

דתיים גם הולכים לשירותים. אז אתה רוצה שנדבר על זה? יש פורומים מתאימים יותר לנושא...).

 

[meira85]

תודה גם בשמי

 

[zurih]

תודה לכם על הכל

 

[רוייקו]

החיים שאחרי

נשמע כמו כותרת דרמטית לחיים שאחרי המוות. אבל זה לא כך. החיים לא באמת משתנים ברמה של משהו שצריך להדאיג. עוברים ניתוח שבו אוכלים פחות. הרבה פחות. זה השינוי הדרמטי והוא נכון בעיקר לשנה-שנתיים הראשונות. לאחר מכן צופים התרגלות. בכל מקום שתהיו כמועקפי קיבה, אפשר לאכול מהכל אבל קצת. אם תהיה בחילה היא מקרה נדיר יחסית וחולף תוך שניות או דקות. זה יקרה בגלל אי לעיסה או אכילת יתר.
רמת עצמאות מוחלטת למי שהיה קודם לכן עצמאי, כולל עיסוק בספורט וחיים אינטנסיביים. אין שינוי בחיים אלא שיפור ניכר בכל מה שאפשר לעשות וזאת עקב הירידה.
בקיצור, אין מגבלות שאני מכיר אותן כמעוקף (ומטובע)

 

[חמ סה]

ברור שהחיים משתנים...

וברור שאכילה ברמות המזעריות בשנה-שנתיים לאחר הניתוח הוא שינוי דרמטי שיש להתרגל אליו (ויש כאלו שמנסים להכין עצמם מראש, למרות שאין הכנה ממשית שניתן להסביר אותה, אלא רק לאחר הניתוח).

לא הבנתי את "הנחת העבודה" שלך רועי.
מדובר פה במנותחים חדשים, לא כמונו, יודעי ניתוח אחד או שניים (או 5

), ברור שזה משהו "גדול" בחיים.
ממש לא כדאי להפחית את החשיבות מגודל השינוי.

 

[רוחמה ההורסת]

לאכול כל שעתיים (בד"כ כל 3 שעות, אבל אם את

רעבה אז כל שעתיים) מזון שרובו על בסיס חלבון וירקות (אפשר לשלב עם מעט פחממות אבל אסור שזה יהיה עיקר הארוחה) ואז לא נופלים למתוקים. אם את אוכלת נכון את תהיי כ"כ מלאה וכ"כ מהר שלא יהיה לך מקום לשום דבר אחר.

 

[נפלאות החיים]

תודה רבה רבה לכולם על המענה, העזרה והתמיכה |4

זה הכל שאלה של משמעת עצמית, אין מה לעשות, אני חייבת לעבוד על עצמי ולקחת את עצמי בידיים,
קבעתי תור לדיאטנית ומשם נמשיך.
שוב תודה לכולם על המענה והתמיכה, מקווה שיהיה בסדר.

 

[אופירA]

אמן! בהצלחה (גם לי)

 

[אופירA]

ברור ששמן מורבידי מתפתה משוקולד וחטיפים

למה הם נמצאים בהישג יד?
אלו לא מאכלים מזינים ומשביעים, ולכן חבל לאכול אותם אם רעבים.
וכיוון שמתפתים לאכול אותם גם אם לא רוצים, הם לא צריכים להיות בהישג יד. יש הרבה דרכים לכל אחד איך למנוע את הדברים הללו מהישג היד. זו משימה שאיננו נפטרים ממנה ע"י הניתוח. יש אנשים שסובלים מדמפינג ולכן לא יכולים לאכול מתוק הרבה אחרי מעקף קיבה, אבל יש מי שלא סובל, והוא צריך לסלק ממתקים מהזווית שלו.

רעב אחרי 5 חודשים של מעקף יכול לקרות בכמה מקרים. השאלה איך את מתנהגת עם אוכל.
האם את אוכלת ארוחה קטנה כל 2-3 שעות? (אוכל, לא חטיף!)? אם לא - אז חבל.
האם את שותה לעיתים קרובות, מפוזר על פני היום, ומגיעה לפחות ל-2 ליטר מים ביום (חוץ מנס קפה)?
האם את אוכלת סיבים תזונתיים באוכל, או שאת אוכלת מאכלים מקמח לבן ועם סוכר? לשמן מורבידי אין פריבילגיה לאכול סוכר, אם הוא לא רוצה להשמין. הוא צריך לאכול כמו חולה סכרת - דגנים מלאים, חלבונים איכותיים, להוריד קמח לבן וסוכר לבן ככל שאפשר מהמזון. בשתייה בשום אופן אין להמתיק בסוכר (ולא סוכר חום ולא דבש), רק בממתיק מלאכותי.

אם הבעיה אינה נפתרת, את מוזמנת להתקשר לייעוץ יותר מפורט, מה יכולה להיות הסיבה לרעב ואיך אפשר לפתור אותה.
טל' 03-5781855 אופירה (לא בשבת). אני לא תזונאית, אבל אני יכולה לתשאל אותך ולתת לך כיוון שאותו תוכלי לבדוק עם בעל מקצוע מוסמך (שינוי תזונה, שינוי רגשי, שינוי פעילות גופנית, או גם וגם - תלוי באורח החיים שלך, בטבע המטבוליזם שלך ובהמון פרמטרים שעליהם אני מתשאלת בטלפון).

 

[חמ סה]

אחרי תשובתה של אופירה...

אני ממליצה לך להיעזר באנשי מקצוע - דיאטנית בריאטרית ופסיכותרפיסט מהתחום כדי שיכוונו אותך בשבילי השנה הראשונה.

חבל לך לפספס את ההזדמנות שהענקת לעצמך באמצע החיים, ולא - זו לא תופעה "מוכרת" 5 חודשים אחרי ניתוח בסדר גודל כזה.
אם נותחת במלב"י את יכולה להצטרף לקבוצות שמתנהלות אצלם.
אם לא, ממליצה לך בכל מקרה לברר את העלות ו/או להיעזר שעובדים במרכז בו נותחת.

את מוזמנת גם להשאיר את הנייד שלך במסר ואצור איתך קשר.

בהצלחה ושיהיה בקלות.

 

[רוייקו]

אף ניתוח לא מפסיק את העיסוק באוכל

ומנותחים כאלה שזו הבעיה שלהם צריכים לדעת שצמצום כמויות באמצעות הניתוח עשוי להתברר ככשלון, כי בסופו של דבר אפשר לאכול הרבה פעמים כמויות קטנות ולא להרזות. לא להרזות במקרה הטוב. צריך לטפל בהפרעת העיסוק המוגזם באוכל וזה, כמו שכתבו לך חבריי היקרים, צריך להיות בפן הרגשי, הפסיכולוגי. מציע לך לנסות ולהעסיק עצמך עד כמה שניתן בדברים חדשים שלא עסקת עד כה. למצוא איך לבזבז את הזמן שלך על עיסוקים, על פנאי אחר, רחוק מהאוכל.
בהצלחה שיהיה

 

[אופירA]

שרשורי מעקף קיבה

 

[אופירA]

2

 

[אופירA]

1

 

[אופירA]

3