סקר סיפוק

[Optimistic Girl]

יפה

כן לדוגמא אפילייט מרקטינג

 

[כבר אין לי דרך לעצור]

יאללה וזה!

האם אי פעם חשתם סיפוק בעבודה? זה מצחיק, זה כולה היה במלצרות אבל הרגשתי סיפוק גדול..

איך הרגשתם אז? וואו כיף! גם בטוחה יותר בעצמי, גם קשר עם הבריות.. גם צוות מקסים וחברים טובים

מה הכי אהבתם בעבודה? את הקשר עם הלקוחות, את הצוות שעבד איתי, ובעיקר את עצמי במקום הזה

האם אתם רוצים להחליף מקום עבודה שיגרום לכם יותר סיפוק? -אם כן, מה עוצר בעדכם? כרגע אני בעיצומם של לימודי פסיכומטרי אז זה לא מאוד רלוונטי.. אבל בכללי כשלא טוב לי במקום עבודה, אני לוקחת את הרגליים והולכת. החיים קצרים מידי בשביל שנעביר אותם במקומות שלא טוב לנו בהם.


אנשים גדלו על אמונות של ההורים שלהם,
שחייבים לעבוד כדי להרוויח כסף,
ושלא צריכים לאהוב את מקום העבודה שלכם אלא רק לעבוד כדי לשרוד,
האם אתם מאמינים בזה? מאוד מאוד מ-א-ו-ד לא

אבל ממש לא

 

[זאדק הערס הפולני]

בעבר היה כיום כמעט ולא .. מת להחליף מקום אבל בגלל הבוס החרא שלי אני לא אקבל המלצות טובות ולכן מעבר דורש גם שינוי מקצוע ..
ולגבי מה עוצר ? הממ משכנתא "דה מודר קילר אוף אול" כמו שאומרים בעברית צחה

 

[AnandamiDemian]

הייתה כתבה בכלכליסט בנושא הזה השבוע.

לתופעה הזו שהיא אנחנו קוראים דור Y, וזה בעיקר מעצבן מבוגרים בחליפות. הם פוחדים שלא נוכל לטפל בהם בעת זיקנה, בתכלס. כל הפחדים הכמהיים של אדם מבוגר כמו מנכ"ל שקר-כלשהו שמתעסק במספרים וחרטה כל היום- מתרכזים בזה.

 

[Purple Mushroom]

עבודה, רבוטה.

סקר סקר סקר :
האם אי פעם חשתם סיפוק בעבודה? כן.

איך הרגשתם אז? מאוד מאושר, חודש דצמבר 2010, היה החודש הכי מאושר של חיי, אני חושב.

מה הכי אהבתם בעבודה? תודעת שירות.

האם אתם רוצים להחליף מקום עבודה שיגרום לכם יותר סיפוק? כן -אם כן, מה עוצר בעדכם? חוסר ההזדמנויות.


אנשים גדלו על אמונות של ההורים שלהם,
שחייבים לעבוד כדי להרוויח כסף,
ושלא צריכים לאהוב את מקום העבודה שלכם אלא רק לעבוד כדי לשרוד,
האם אתם מאמינים בזה? לא.

אגב, אחרי המהפכה של אהבה,

וגם באמצעה, אנשים לא ילכו לעבוד. ויש אלטרנטיבות של במה כן אנשים יעבדו, בעולם שלא צריכים בו לעבוד, כי הכל יהיה חינם, ואולי גם לא היה כסף בכלל

.

אגב 2: כפי שפעם התכתבנו: יש\היה לי פעם קוצ'ר בחינם. לא כל האנשים בנויים לעבוד בצורה כזאת.
אני לא חושב שיש לי את האישיות להיות קוצ'ר, אולי אולי, אולי פעם ניסיתי לעסוק בזה (לא כעבודה, בלי שכר). יכול להיות בינתיים אולי, כמורה דרך לצעירים ממני בהתנדבות.
אולי אולי פעם יהיה לי אפשרות, לעבוד בתור מדריך שיקומי, יש קורס כזה, " צרכנים נותני שירות". אבל זה לא סוג העבודה שאני שואף לעבוד.
אולי פעם אחזור לעבוד בתור מלצר, ולפתח תודעת שירות.
וזהו בינתיים.

אלון.א

=]

 

[einat162]

עונה :

(3 השאלות הראשונות ביחד)
כן, יש ימים שאני יוצאת מהעבודה וכשאני מחכה לאוטובוס אני חושבת "היום היה יום טוב", לא רק שלא עיצבנו אותי (אנשים מהמשרד או חיצוניים) אלא היה לי שיחה קולחת עם X (שותף או שכיר שבד"כ לא יוצא לי לדבר איתו, או מישהו שבכוונה נמנעת לדבר איתו/איתה כי מקרינ/ה אנרגיה רעה), "הוכחתי" את עצמי לטובה (עלתה כפילות במשהו ומסתבר שאני צדקתי והשנייה שוותיקה ממני היא זאת שטעתה והיתה צריכה לשלוח ביטול לכולם- לא אני). ובגדול הרגשה שכל הדברים הסתדרו באותו יום.

האם אתם רוצים להחליף מקום עבודה שיגרום לכם יותר סיפוק? - לא.

חייבים לעבוד כדי להרוויח כסף, ושלא צריכים לאהוב את מקום העבודה שלכם אלא רק לעבוד כדי לשרוד -

כבר ציינתי בכמה הזדמנויות בפורומים שאנשים בגילאים שלנו נראה שתמיד "מחפשים" או נמצאים בדרך למשהוא (לומדים לתואר שני/שלישי, בהתמחות, עובדים בעבודה שנתפסת כזמנית עבורם - ואני לא מדברת על מתדלק/ שירות לקוחות וכו') רק לא בטוח שלעשות X,Y,Z מבטיח עבודה עם מימוש עצמי ושכר מפוצץ (

מימוש עצמי).
אני אתן דוגמא למה אני מתכוונת:
* אנשים שעשו תואר ראשון ותעודת הוראה/ ספציפי אחר לא בטוח שיעבדו בתחום (אם מחסור במקומות עבודה ואם לזרום עם ההזדמנויות שהחיים מביאים).
* כל ענייני רכילויות משרד, "תאקלים", וחוויות זהים בכל ארגון שיש בו אנשים - לטוב ולרע (ובד"כ אנחנו מקטרים על הרע). זה משותף לכל הגילאים ולכל תחום עיסוק, והרבה פעמים משפיע על אותו עניין של "סיפוק בעבודה" (ע"ע ניסויי הות'ורן).

 

[ילדת פלא בהכחשה]

אני זכיתי

בעבודה מאד מספקת. אני קלינאית תקשורת כפי שרובכם יודעים ואני בעיקר עובדת עם ילדים. חלקם ילדים מתוסכלים שלא מצליחים לבטא את עצמם מסיבות כאלה ואחרות וכך נגרמים להם "נזקים" בתחומים אחרים (בתחום החברתי, הרגשי , ההתנהגותי..) וכשאני עוזרת להם, אצל חלקם ממש ניתן לראות את השינוי החיובי שמתרחש אצלם בתחומים האחרים - פתאום הם הופכים ל"ילדים טובים" בגן, פתאום יש להם חברים חדשים , פתאום הם משתפים יותר את ההורים בחוויות מהבית ספר\מהגן.

אני הכי אוהבת בעבודה שלי את הצחוקים. לילדים יש "יציאות" ממש מצחיקות. פעם אחת בטעות אמרתי לשני ילדים בטיפול זוגי "תזרקו מילים" - במשחק שבו אומרים שם של קבוצה למשל "קבוצת הירקות" וצריך להגיד כמה שיותר שמות של ירקות ואז אמרתי להם בטעות לזרוק מילים שזה כמובן סלנג שהם לא הבינו ואז הם שניהם בו זמנית התחילו לעשות תנועה של זריקה מהפה החוצה עם הידיים. זה היה ממש מצחיק אבל צריכים להיות שם כדי להבין

 

[AnandamiDemian]

חחחחח

Gotta like children: the little talking animals of the human kingdom!