אז אל תשאלי על גברים, אלא על אנשים באופן כללי.
התופעה המעיקה הזו חוצה גבולות מגדר, מגזר או מיקום גיאוגרפי.
זה קורה בעולם הדייטים, בריאיונות עבודה (הביטוי המנומס הידוע "Don't call us, we'll call you" שמשמעותו האמיתית והלא נעימה היא "אל תטרח, אנחנו לא מעוניינים אבל אין לנו ביצים להגיד לך את זה בפרצוף") ואפילו בין חברים: "לא, אני גמורה, היה לי יום ממש עמוס בעבודה. בואי ניפגש בפעם אחרת."
לדעתי, כשאנשים יפסיקו להיעלב מכל שטות ויבינו שלאנשים אחרים, בדיוק כמו להם, מותר להעדיף פעילות אחרת/אנשים אחרים - יהיה אפשר לחזור להגיד את האמת הפשוטה:
* את כוסית אש, יש לך גוף פיצוץ אבל האף שלך דוחה אותי ברמות, הייתי עושה לך טובה פעם פעמיים אבל לא יותר מזה;
* אתה אמנם בוגר תואר ב XXX עם ממוצע מעולה, אנחנו יודעים שסיימת ראשון בכיתה ויש לך קורות חיים מרשימים, אבל לא התרשמנו שתצליח להשתלב בצוות שלנו מבחינה חברתית ולכן ניפרד בשלב הזה כידידים;
*לא, לא מתחשק לי להיפגש איתך היום לבירה וציד בחורות בפאב השכונתי, אני מעדיף לראות שידורים חוזרים של "חברים" ואת המיטב של ארץ נהדרת כי כבר נפגשנו בחודש האחרון 3 פעמים ואני צריך קצת חופש ממך כדי להמשיך לאהוב אותך ולרצות להיפגש איתך שוב.
.
