להיות המבוגר האחראי ולהבליג או לומר את דעת

[אסתי קלי]

ברור שיש שינויים

בקשר למה שכתבת ההורים שלי למשל עזבו את הארץ בגיל 20 והשאירו פה הורים משני הצדדים שעד שאני הייתי בת 12 בערך ראו אותנו רק כמה פעמים בשנה כשהם באו לבקר,אנחנו כמעט ולא היינו מגיעים לכאן וכשחזרנו וגרנו במרחק שעה סך הכל הפכנו למאוד קרובים עבורם

מה שאני אומרת ששינוי כזה פעוט של מרחק נסיעה לא אמור לתת לגיטמציה להורים לערער החלטה של זוג,זה פשוט לא פייר לשים את עצמך לפני טובת הזוג מה גם,שטובתך לא ממש נפגעת

 

[שיר לי שני]

נכון, זה לא פייר

אבל זה טבעי, ולפעמים, לא מכוונה רעה.
לאט לאט, אני מחדדת מה גרם לי להיות סלחנית.
היא מספרת שבדרך כלל, הם לא כאלה, בדרך כלל לא ישימו את טובתם לפני טובת הזוג. אז התפלקה להם הבהלה פעם אחת. so?
בקיצור, הם עשו מעשה לא יפה, אבל לא נורא. זו דעתי הסלחנית, לשם שינוי

לעומת זאת, אני יכולה להגיד לך, שאני פחות סלחנית לחמותי, כי זה הלך המחשבה היחיד שלה. אני יודעת שזה תמיד יהיה משהו שנכון עבורה, ולא לפני מה שנכון עבורנו, אלא בכלל בלי מחשבה מה נכון עבורנו...

 

[אסתי קלי]

הבעיה שזו פעם קריטית זו לא סתם פעם

זה הקידום שלה,הקריירה שלה החיים שלה והם הלכו ובשביל הנוחות שלהם ניסו להרוס לה את הקידום....
ממש לא הייתי מתייגת את זה כקרה פעם אחת......

מעניין אם היו מציעים לבנם קידום בעבודה והורי האישה היו מטרפדים את קידום בנם עבור הנוחות שלהם אם הוריו היו מקבלים את זה גם כאופס התפקלה לנו בהלה

 

[B l u e D e v i l]

אני לא חושבת שהם הרסו לה את הקידום

הם אולי ביאסו לה אותו, אבל הקידום כבר חתום, החוזים כבר סגורים. בסך הכל הם חושבים שזה לא מצדיק מעבר דירה.
הרי ביננו, באמת שלא היתי עוברת דירה רק כדי לחסוך לעצמי שעת נסיעה ולהוסיף אותה לבעלי. היו להם שיקולים נוספים מלבד הקידום במעבר הזה, והם היו צריכים להציג אותם כמו שצריך.

היא כתבה לי בתגובה למעלה, שהם תמכו בקידום אבל כנראה לא התלהבו מנושא מעבר הדירה למן ההתחלה. אחרי שירד ההלם הם גם פתחו את זה. חבל שלא איתה בשטח, אבל היא לא היתה והוא כן אז הם דברו רק איתו.
אני לא חיכיתי לבעלי כדי לפתוח שיחות עם אמא שלי, וגם לא חיכיתי לו כדי לדבר עם חמותי אם היתי צריכה.

 

[אסתי קלי]

אבל זהו........שבדיוק מעבר הדירה הפעוט הזה

שמרחיק אותם סך הכל שעה מההורים לא מצדיק את כל ההתערבות הזו
וזה שהם ביעסו אותו זה המון
דווקא בגלל שהחוזה כבר חתום,זו הסיבה המדוייקת בגללה הם היו צריכים לשמור את דעתם לעצמם
בכל זאת...........זה לא שהם היו מסכנים את חיי בנם בשתיקה,בסך הכל מדברים על שעה נסיעה לא על סכנת חיים עבור אף אח מהצדדים
החוזה חתום,העניין סגור,בשביל מה לשתול פיקפוק בליבו?
מה בדיוק זה אמור היה לשרת?
שהוא יחזור הביתה וישכנע את אישתו לא לעבור כי יותר חושב שלהוריו יהיה קרוב להגיע אליו מאשר שלאישתו יהיה יותר נוח להגיע ולחזור מהעבודה ולהיות בבית יותר איתו יותר מוקדם?

באמת לא הבנתי מה כוונת ההורים במעשה
אם הייתי מה התוצאה שהם רצו להגיע אליה הייתי יכולה אולי להבין אותם,אבל התוצאה שהם רצו להגיע כמו שאני רואה את זה,זה להוריד מהנוחות של האישה עלמנת שלהם יהיה נוח ועוד לא התחלנו לדבר על זה שהמעבר הוא גם למקום מגורים טוב יותר ומשודרג עבור הזוג.....

 

[B l u e D e v i l]

הוא מצדיק התערבות

אבל גם לא תחושת סוף העולם, או חוסר תמיכה. בסך הכל אמרו את דעתם שאם הם יעברו רחוק יהיו לכך השלכות - אנחנו כמובן מנחשות - אבל אולי באמת בנושא עזרה עם הילדים, או ארוחות שהבעל בא לאכול אצלם כשאשתו עובדת קשה (אמרה שהיא עובדת יותר שעות ממנו) הוא לא יסע שעה לאכול אורז ועוף.

אני באמת לא חושבת שלהורים היתה כוונה, או איזו כוונה נסתרת.
את לא אומרת לפעמים את דעתך בלי לשקול 50 פעם מראש אם כן או לא? לא שאלו אותך פעם משהו חברה טובה או קרוב משפחה ופשוט פלטת תשובה שאחרי זה אמרת חבל, היתי צריכה לרכך את הדברים?
אנשים שלא רגילים ליעץ אלא רק להביע את דעתם יגידו לך הרבה פעמים דברים שלא בטוח שהיו אומרים אחרי מחשבה מעמיקה.

 

[אסתי קלי]

וטוב מאוד שלא יסע לאכול אורז ועוף

אם אישתו תחזור צאוחר עדיף שיבשל לה משהו לאכול בביתם

אני חושבת שההורים היו צריכים להגיד קצת יותר ממשהו מאוד מינורי כמו שאת מציגה את זה עךמנת לגרום לבעלה להפוך למבואס

 

[שיר לי שני]

אבל אבל אבל

1. הם לא יכולים לטרפד, ולכן לא טירפדו, ואני מעזה לנחש שגם לא היו מנסים ממש לטרפד. בעיני, באמת סתם נפלט להם משהו...
2. כל שינוי הוא קריטי, באמת. גם המעבר שלנו לאלפרטה היה די קריטי, You know...

 

[אסתי קלי]

טוב,אז נחזור ללא להסכים

כי לדעתי לא נפלט להם........הם אמרו בדיוק מה הם חושבים וטרחו לעשות זאת כשהיא איננה

 

[B l u e D e v i l]

דעתי כדעתך

 

[B l u e D e v i l]

את קיצונית מאוד

מהורים שמעלים ספקות הם הפכו מעוניינים בפרידה? וזה עוד אחרי שהיא ציינה שהם תמיד תומכים?
וכל זה בגלל מעבר דירה של שעה נסיעה מהם? אנחנו לא מדברים פה על מעבר לחו"ל או לקצה המדינה.

 

[lviae]

כאנשים בוגרים שמצטיירים כתומכים

בעת עיצות כאלו ראוי להפעיל שיקול דעת.
ואני אולי קיצונית, אבל מסתתר משהו פה - לפי הסיפור.
בעת שאמרו לבן שלהם - הם לא ממש ששו להקדים את הבת הזוג
שלו והתוודו אליו שאמרו לה אחרת - ושידבר איתה/שימסור את סליחתם.
מאנשים כאלו ״תומכים״ מצופה באמת להודות על טעותם.
אבל היא לא ציינה זאת, אז כנראה שהם לא אמרו לו שדיברו עם אישתו.

ובכלל, אנשים בוגרים שרוצים את טובתם הזוגיות של בנו - צריכים לא ליצור מצב שיגרום לסיכסוך, אפילו לא ניצוץ.
כאשר הם סיפרו לו, הם לא חשבו שידבר עם אישתו על הספק שהטמינו בו? אני מאמינה שכן העלו אי שם בראש שלהם שהוא יראה שינוי במצב הרוח שלו לגבי המעבר.

אני חושבת שהם אכן רוצים לגרום לסיכסוך בניהם, אחרת אין הסבר באי הודעת טעותם לה אישית/לבן שלהם.

עכשיו בגלל הספק יצא מצב שבן זוגה יעבור לא בלב שלם וכל הזמן שיתאפשר לו בעת כל ריב/פקק יפנה אצבע מאשימה לבת זוגתו.

אבל מקווה בשבילה שתדע לשכנע אותו לסלק את הספק.

 

[B l u e D e v i l]

ראשית מציעה לך לקרוא את תגובתה אלי

זו שבה היא כותבת שהם שמחו מאוד על הקידום אבל לא ממש על מעבר הדירה למן ההתחלה.
גם בהווה, הם לא אמרו מילה נגד הקידום שלה, אלא רק על מעבר הדירה.
וכן, נשמע לי לגמרי הגיוני שהם ישמחו בשבילה, ואז יעצרו לחשוב, יבינו את המשמעות ויעלו בהם ספקות. ונכון שהם היו צריכים להגיד את זה גם בפניה, אבל היא לא נכחה בפעם הבאה שהם נפגשו עם הבן.
ואף אחת מאתנו לא יודעת מי העלה את הנושא. אולי הבן העלה את הנושא והם פשוט תמכו בו? אולי הם מתכננים לעזור להם עם הילדים ובמרחק של שעה נסיעה הם לא יוכלו לעזור?
אנחנו מדברים על אישה שעומדת לעבוד יותר שעות, ולגור רחוק ממרכז עזרה אפשרי, וגבר שיצטרך לעבוד ולהיות בדרכים שעתיים ביום.

נכון, הורים צריכים לחשוב מה הם אומרים כדי לא לסכסך בין ילדיהם לבני זוגם, אבל הורים שמעורבים בחיים יכולים להביע עמדה ודעה. את לא עושה את זה עם חברות שלך? את רק מקשיבה ושותקת? (כאן חיממת קשות על ההורים) אז להורים שלו אסור לומר מילה ולכל האחרים מותר?

אני ממש לא חושבת שהם רוצים לגרום לסכסוך וגם לא חושבת שהם גרמו או יגרמו לסכסוך. לכל בני זוג בכל מקום בעולם יש חילוקי דעות, ויש קבלת החלטות ודיונים. יש העלאת ספקות ויש הסכמות. וזה בדיוק מה שקרה פה. בסך הכל הוא אמר לה שהוא חושש מהמעבר. וואו... עוד רגע רבנות.
(כל מי שעובר דירה עושה את זה בלב שלם? אנחנו משפחה שלמה שעברה דירה ואף אחד מאתנו לא היה מרוצה. שרדנו)

 

[lviae]

קראתי את התגובה שהצעת

ועדיין לא ממש השכנעתי
מה שכן הבנתי - זה שיש אי סדר.
כאילו איך יכול להיות שלא שאלו שעם קידום יבוא מעבר...כאילו להתעניין
במקום ליצור מין מערבולת שעלולה ליצור את מה שיצרה עכשיו בגלל אי ההבנה..?

לשאול ״האם הקידום משמע לעבור״ כל כך צפוי בשיחות כאלו.

אני מקווה שאני טועה.

 

[B l u e D e v i l]

בהנחה שהיא מקודמת בתוך אותה חברה

(וזה בדר"כ מה שאומר קידום) הגיוני שהם יניחו שמשאירים אותה באותו סניף. בדר"כ לא מזדרזים להעביר נשים מקום מגורים. אמנם במקרה שלה בטח יודעים שהיא ללא ילדים אבל זה דבר שתמיד נתון לשיקול, לא להוציא מבית הספר, הגן וכו.
חוץ מזה, שבאמת מדובר בסך הכל על שעה נסיעה. אם נלך על קטנות, אז הגעה ב8 בבוקר מפ"ת לת"א לוקחת כ40 דקות. אז גם הגיוני שהם לא חשבו שהם יעברו דירה בגלל זה.
ובאמת, היא גם אומרת שהסיבה שהיא רוצה לעבור דירה (מלבד נושא רמת החיים במיקום לגדל ילדים) זה כדי שהיא תיסע פחות ותהיה יותר בבית,כי בעלה עובד פחות ממנה, ולכן זה מתקזז.

שוב, הרבה לפני שהיתי חושבת שזה מצביע על רצון שיפרדו, היתי חושבת על כל האפשרויות ההגיוניות האחרות.וזה כי היא הדגישה שהם מאוד תומכים בהם.

 

[lviae]

תומכים עד הילד

תמיכה זו תמיכה. לא אמורה להיות תלויה בדבר.
אני לא מבינה אנשים שחושבים רק על צד שקשור אליהם, כל כך שקוף שזה צד לא אובייקטיבי.
מה! היא עציץ? לא יכולים לחשוב עליה?
במקרה כזה, עדיף היה לבחור בהימנעות מלהגיב. הכי חכם...כדי למנוע אי הבנות.

נקווה שהכל יסתדר לה

וסתם ככה...עדיף להסתדר לבד. אף אחד לא חי לנצח ואם הולכים לגור ליד הורה בגלל העזרה - אז אם כל הכבוד לעזרה כזו, צריך לחשוב רחוק
בכדי ללמוד להסתדר.

 

[B l u e D e v i l]

אבל זו לא היתה תגובה שקולה בבית משפט

זו היתה תגובה אמוציונלית. הם לא חשבו עליה כשאמרו אותה. היא חשבו עליה כשעודדו אותה להתקדם, חשבו עליה כשתמכו בה ובזוגיות שלהם, וקרה המקרה והם לא חשבו עליה. זה אומר שהם מעודדים את הזוג להיפרד?
האם זה טוב? לא. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם וכל אחד מאתנו לפעמים מעיר הערה אנוכית.

במקרה הזה, בגלל שהיא הפליאה בשבחם בהתנהגות הכוללת שלהם, אולי שוב, בעולם מושלם היה עדיף שלתוק. בעולם פחות מושלם, אם הוא ביקר אותם והתחיל לדבר על הנושא אז הדברים התגלגלו. ויכל להיות שהם לא אמרו ממש כלום אלא הוא התחיל לחשוב על זה מולם כשהוא פתח את הנושא שלא בפני אשתו הנלהבת.

הדבר האחרון שחושבים עליו הוא שהורים ימותו.
וכשמחליטים על מקום מגורים זה לרב ליד אחד מההורים, ולא תמיד כי מסתמכים על העזרה אלא כי רוצים גיבוי חרום. לי אין שום עזרה ביום יום מהמשפחה שלי או של הצד השני. ממש לא. ויצא גם מקרים בעבר שהיתי ממש צריכה והיתי תקועה. אבל... קרה מקרה בסוף נובמבר ותחילת דצמבר האחרונים, שנפלתי למשכב ובמשך שבוע היתי ממש ממש על הקרשים. וראו זה פלא, העובדה שאמא שלי גרה באותה עיר, עזרה מאוד. היא יכלה להוציא את הילדה מהגן, ויכלה לבוא לבדוק שאני חיה ולהביא לי אוכל כי לא היתי מסוגלת להכין...
תמיד יש בל"תמים. אי אפשר לסמוך, אבל כשאת תקועה בפקק תנועה פתאומי בגלל תאונת דרכים, את לא תתקשרי קודם כל לחברה שלך שעובדת ויש לה ילדים משלה,היא תהיה עדיפות שלישית אחרי אמא שלך ואמא שלו.

אגב, את נשואה? יש לך ילדים אגב?

 

[lviae]

אני קיבלתי את הרושם הזה

מהמסר. אבל שוב, מקווה בשבילה שזה מה שאת מתארת.
אני לא עושה הנחות למבוגרים, וזו מהסיבה שהם מנוסים.
נכון, כל אחד טועה, אבל כמו שכל אחד טועה מין הראוי להודות בטעות.
עד כה לא נראה שאותם הורים הבהירו את טעותם.

אבל שוב, מקווה שזה מה שאת הבנת.

לגבי העזרה, עזרה זה מבורך, אבל אין לבנות תלות/צפייה.
אני הכי בעד לגור ליד מי שיכול לעזור, אבל אם מתמכרים לעזרה בסוף יתקשו להסתדר.

לשאלתך....כן! אני נשואה ואמא ל-2 ילדים.
ואני לבד. יש לי משפחה מהחלומות, אבל גרה רחוק.

 

[B l u e D e v i l]

ופה המקום לתהות

מה בדיוק הם אמרו לו לגרם לו להילחץ ולשנות את דעתו (לכי תדעי אם זה לא משהו קטן או כאמור,משהו שהוא הגיע אליו לבד בעקבות שאלות מהם) ולדעת שזה הועבר,הכאיב, והעציב את הכלה שלהם. רק ככה הם ידעו להתנצל.
ופה המקום שלה לדבר איתם אם זה באמת חשוב לה, ואני אישית לא היתי מתיחסת למה שהם אומרים אלא מבררת,כמו שהצעתי לה, מה בדיוק מטריד את בעלה ומנסה למצוא פתרונות לפתור את זה.

התמכרות לעזרה אכן בעייתית מאוד. חברה טובה שלי גרה היום בדירה של מטר על מטר עם 2 ילדים כי היא לא מסוגלת להרשות לעצמה דירה גדולה באיזור שבו גרה אמא שלה, והיא לא מסכימה להתרחק ממנה.היא מקבלת ממנה המון המון עזרה. שעה נסיעה מבחינתה (למעשה היום הצעתי לה במקום שהחברה שלנו בונה בו והוא מרחק 30 דקות נסיעה) זה לוותר על העזרה כי אמא שלה לא תוכל להגיע אליה בתדירות של היום במרחק.

מיקום המגורים שלכם היום, בהנחה שכולם גרים בארץ, לא עבר התלבטות נוכח המרחק מהמשפחה? זה לא משהו ששקלתם לרגע? (שוב, בהנחה שכולכם חיים בארץ)

 

[lviae]

אכן המפתח בסיטואציה הזו היא - בירור.

כעס בעצבים רק יעכירו את האווירה.
אם כל הקושי בלבד - אנחנו עוזרים זה לזה מבחינת גמישות.
זה קשה, אבל בן זוגי עיקש, אומר שמגורים ליד הורים זה אסון לקשר, מאמין במה שנקרא: ״רחוק מהעין רחוק מהלב״.

גם אני בדיעה כזו, אבל בעידן הזה קשה שלא לרצות להיעזר במשפחה.
אבל גם לזה יש לו תשובה...אומר שאנו כמשפחה צריכים בטוב וברע ללמוד להסתדר.

בכל אופן, הבעיה העיקרית שלי היא שבעירי - אין מספיק תעסוקה...וכן העבודה הקבועה שלו היא אכן שאנו מתגוררים.