במה אנחנו צופים הסופ״ש?

[אכמו]

 

[trilliane]

"הנוקמים" אינו באמת יצירה של ג'וס בלאו הכי

הוא לא המציא את הדמויות האלה, את ההיסטוריה שלהן, את העולם... הוא לא בנה את היצירה מאפס, הוא גם לא יכול לעשות איתן מה שהוא רוצה כי יש תכתיבים ויש קומיקס ויש פרנצ'ייז וזה לא באמת שלו.

הוא עשה את המיטב מחומרי הגלם שקיבל... לאור העובדה שזו סדרת סרטים די מטופשת, התוצאה חביבה מאוד בעיניי, אבל גם אני לא נפלתי מהכיסא ולא נכבשתי בהתלהבות. שמחתי בעיקר בשבילו שסוף סוף הוא זוכה להצלחה מסחרית שאולי בעתיד תיתרגם לעוד יצירות אמיתיות שלו.

 

[מיכאל ג]

מצטער לאכזב, הסקילה תאלץ להדחות

אכן סדרה מפוספסת משהו. הבעיה היתה ברורה מראש - אם כל פעם מכניסים לה דמות שונה לחלוטין לראש, הצופה לא יכול להקשר אליה.
אחרי שראיתי את united states of tara הבנתי מה הם היו צריכים לעשות - לתת לה מגוון צר של פרסונות מוקלטות שהיא תוכל לעבור ביניהן לפי הצורך במקום להחליף אישיות לחלוטין כל פרק. היה רמז למשהו כזה בפרקים המאוחרים יותר אבל אז היה מאוחר מדי.
וכן, יש לה פרצוף מעצבן.

 

[הייזל]

ראיתי את הפרק הראשון של דולהאוס

וזהו, ויתרתי.
מפיירפליי לא התלהבתי בצורה היסטרית ולא קראתי שייני בכל הזדמנות. חשבתי שלסדרה היה פוטנציאל אבל לעולם לא נדע עכשיו.
אהבתי את באפי ומאוד אהבתי את אנג'ל.
אבל בסופו של דבר האוונג'רס די הוכיח לי סופית שווידון הוא לא הגאון שעושים ממנו.
כן, הנוקמים היה משעשע לרגעים במיוחד בסצנות האקשן אבל הוא גם היה מייגע לעיתים ולא שינה את דעתי לגבי קפטן אמריקה [שכנראה תקוע לו קרחון ענק בתחת מהיום שנולד] לגבי איירון מן או לגבי תור.

הייתי מנהלת פורום באפי במשך 4 שנים, קדימה, נראה אתכם סוקלים אותי. ווידון איננו גאון. התואר הזה עדיין שמור אצלי לסורקין.

 

[trilliane]

חבל, כי הפרק הראשון ממש לא מספיק...

הסדרה דווקא מתפתחת לכיוונים מעניינים בהמשך בעיניי, ויש לה מסר מעניין להעביר (מדכדך משהו, אבל חשוב). צפיתי בה פעמיים ונהניתי ממנה. לא כמו באפי (היא לא דומה לה בכלום) ועדיין, היא עשויה היטב והיא מספרת סיפור מקורי ומעורר מחשבה.

"הנוקמים" לא יכול לשנות את דעתך לגבי סרטים קודמים באותה סדרה מטופשת כי היא... סדרה מטופשת. ג'וס, עם כל כישרונו (או "גאונותו") לא יכול לעשות ריבוט ולעשות ב"נוקמים" מה שבא לו. זו לא באמת יצירה שלו, הוא רק שכיר שמנסה לעשות את המיטב עם חומרי הגלם ורשימת הדרישות שקיבל.

לדעתי ג'וס כותב מוכשר יותר מסורקין, שמאז "הבית הלבן" (שהוא פרש ממנה אחרי 4 עונות) לא עשה שום דבר שמתקרב לזה. התאמצתי נואשות לצפות ב"ספורטס נייט" וזה לא עבד; "הרשת החברתית" הוא לטעמי סרט מוערך יתר על המידה ואני מתקשה להבין את ההתלהבות ממנו; "סטודיו 60" התחילה בפיילוט משובב נפש וצנחה מהר מאוד... (צפיתי עד הסוף המר, או ליתר דיוק, הסכריני עד כדי בחילה) ו"חדר חדשות" לא רעה בכלל, אבל זה לא באמת "זה".

עם כל הערכתי לסורקין (ויש לי לא מעט) הצפייה בסדרות שלו גורמת לי לחשוב שיש לו רק סיפור אחד לספר, והוא פשוט משנה את הרקע. זה תמיד אותו שילוב של תקשורת ופוליטיקה, תמיד אותם מסרים, אותה אידאליזציה נאיבית לרפובליקנים או לדמות מנהיג כפי שהוא מפנטז עליה...

אני ממש לא חושבת שסורקין גאון; תסריטי מוכשר שמאוהב בעצמו עד כלות כן, כותב דיאלוגים שנונים להפליא כן, אבל סובל מהרבה בעיות אחרות שמתגלות לאורך זמן (מעבר לאלה שכבר ציינתי, הוא לא יודע לכתוב מערכות יחסים כמו שצריך, למשל).

 

[trilliane]

אם לדייק: מאז וגם לפני (SN היא כמובן לפני WW)

 

[מיכאל ג]

ואם לדייק עוד קצת

אידיאליזציה נאיבית לדמוקרטים, או לרפובליקנים שחושבים כמו דמוקרטים.
וכן, את הידע שלו ממערכות יחסים הוא שואב מקומדיות רומנטיות של שנות הארבעים. שזה לא כזה רע מבחינתי, אם מחשיבים את זה לעוד חלק בעולם הפנטזיה הסורקיני ולא משהו שאמור לייצג מציאות.

 

[trilliane]

גם לי לקח זמן להתחבר אליה... אבל אהבתי אותה

בסופו של דבר. לא כמו באפי, אנג'ל או פיירפליי, אבל היא בהחלט סדרה ראויה בעיניי ואני חושבת שכדאי לצפות בה עד הסוף (זה לא כ"כ הרבה).

מעולם לא החשבתי את דושקו לשחקנית מצוינת, אבל היא חביבה בעיניי והיא לא הפריעה לי (אגב, אהבתי גם את "טרו קולינג" והצטערתי שגדעו אותה דווקא כשממש נהייתה מעניינת).

גם למי שלא חובב את דושקו יש ב"בית הבובות" כ"כ הרבה שחקנים מצוינים סביבה שזה באמת לא נורא. אגב, זו הייתה הפעם הראשונה שהורשמתי מהמשחק של איימי אקר, ב"אנג'ל" היא הייתה איומה בעיניי (ולא נפלתי ממנה גם בעונה החמישית, בניגוד לרוב הצופים; זה ששינו לה את המראה לא הפך בעיניי את המשחק שלה לטוב באמת, אולי ליותר רובוטי).

לעומת זאת (עכשיו אפשר לסקול אותי) סאמר גלו דווקא אכזבה, ממש לא אהבתי את המשחק שלה שם... מצד שני מעולם לא התלהבתי ממנה יותר מדי, אפילו בפיירפליי או בטרמינייטור היא לא הייתה יותר מבסדר. מבחינה תנועתית היא טובה מאוד, ומרגישים את הרקע שלה כרקדנית, אבל כשחקנית ממש היא בינונית בעיניי.

 

[חתול השיממון]

Rome!

מצאתי סדרת-ריבאונד שתעזור לי להתגבר על פסק הזמן מדם אמיתי, משחכס, הומלנד, משחק השקרים ושאר אהובי! למרות שלקרוא לה סדרת-ריבאונד לא ממש עושה איתה צדק כי היא מעולה בפני עצמה. יש שם תככים ואת יוליוס קיסר, הלא הוא מי שאני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה^^.

 

[כריכרכה]

אין על קיארן הינדס.

 

[avivs]

אני כבר הרבה זמן

מתכנן על הסדרה הזו, אבל אחרי ספרטקוס כבר די מיציתי את רומא.

 

[Zarniwoop]

אבל אחד פורנו זול

והשני HBO.

 

[כריכרכה]

אני אהבתי את שתיהן, אבל הן לא ממש דומות.

בספרטקוס הדגש הוא על האקשן ואילו ברומא על הפוליטיקה הן מלמעלה והן מלמטה.

 

[חתול השיממון]

ממליצה לך לנסות בכלזאת

לכל הפחות אני יכולה להבטיח לך שאף שחקן לא ימות מלימפומת לא-הודג'קין במהלך הסדרה

(לגמרי לא מצחיק. אני יודעת.)

 

[חתול השיממון]

ועכשיו אני רואה את היוקרה

כי סרטי קוסמים זה יאמי, וכי יש בו את הדבר ה...ספוילרי הזה, שאני אוהבת בצורה קצת אובססיבית (לא כריסטיאן בייל - אם כי אני מודה שבחלק מהסצינות עם אלברט, ז"א ג'ון קאטר, דמיינתי אותו בחליפה של באטמן וזה היה בכלל.)
מחר אני אולי אראה נערה עם קעקוע דרקון. הספר התחיל משעמם אז לא קראתי אותו אבל רוני מארה היתה יופי של פסיכופטית ב"תופעות לוואי", אז.

 

[אורקית בהכחשה]

היוקרה

יש לי אובססיה עם הסרט הזה. כל פעם שחברה באה לבלות איזה לילה חביב בביתי הקט, במקום להיות מתפגרות טובות ולגנוב מאבא וודקה וסיגריות אני מכריחה אותה לצפות בסרט [אבל רק אחרי שעשינו שיעורי בית!]. ראיתי אותו אינספור פעמים. אני מסוגלת לצטט אותו יותר טוב מהנסיכה הקסומה, שזה גם ככה סרט שנוצר רק בשביל לצטט אותו בכל הזדמנות.
HELP ME.

 

[dorhaimovich]

יש רשימה ארוכה

״החצי האפל״ של קינג-אהבתי כתמיד, ספרים של קינג הם הנקודה היציבה היחידה בעולם מלא משתנים
״כתבי אסימוב כרך ב׳״-כנ״ל גם לגבי אסימוב. סיפור אחד שקשור לנמל מאדים הפתיע אותי מאוד-בהחלט לא הכתיבה הרגילה של אסימוב.
״מיזרי״- הו אלוהים זה ספר כל כך טוב.
״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״-מטורף, חסר הגיון, קורע, פנטסטי. מת על זה.
״מסע בין כוכבים-הדור הבא:המפגש״-לא כזה אהבתי. אבל אולי זה בגלל שלא ראיתי את הסדרה.

 

[אורקית בהכחשה]

נראה לי שזו טעות בכתובת

 

[חתול השיממון]

חה, זה ממש כמו שאני

עם סאקר פאנץ'. חוץ מזה שאין לי חברות

 

[אורקית בהכחשה]

מי צריך חברות כשיש שימורי סלמון