לא ז'אנרי - אופטימיות היא שם המשחק
סרט שכל הביקורות אומרות שהוא קומדיה רומנטית, אבל למרות שיש בו סיפור אהבה ולמרות שיש בו נימה הומוריסטית משהו, הוא רחוק מלהיות קומדיה או רומנטי. זו דרמה על פגועי נפש - שוב, הביקורות מזכירות שהגיבור יוצא בתחילת הסרט ממוסד לחולי נפש, אבל שוכחים להזכיר שהוא מאני-דיפרסיבי עם נטיה להתפרצויות אלימות ובלתי נשלטות, ואפילו דלוזיות אם הוא לא לוקח כדורים אנטי פסיכוטיים בקביעות. גם הדמות הנשית לא חפה מבעיות נפשיות, וגם לאבא של הגיבור יש תסמינים של OCD. בקיצור, לא בדיוק חומר לקומדיה קלילה. מזכיר את עמוק באדמה, וספציפית, את בילי, קלייר וג'ורג' בהתאמה.