העניין הוא כזה
שיש לה הרבה יותר מדי סקס בכל ספר זה הופך למייגע.
וזו תמיד אותה תבנית. גבר ענק בחורה יפהפיה וקטנה ומשחקי שליטה. הגבר צריך לנשוך אותה ולסמן אותה כאילו היתה בקר. וזה לא משנה אם הוא ערפד, זאב-אדם, ברזרקר, שד או שד-ערפד.
מה לגבי היפוך תפקידים? מה לגבי אישה דומיננטית שבוחרת את הmale שלה ומסמנת לו X ענק על התחת?
כל הקטע הזה של זכר מהלור שיודע מי הנקבה שהגורל ייעד לו הוא רעיון עם פוטנציאל אם משתמשים בו נכון אבל כבר מהסיפור של ניקלואי ומיסט היא שוברת את הכללים ולא מפתחת את הנושא בכלל. למה רק הגברים יודעים מי המיועדת ולמה הם יודעים ראשונים?
ב"לוטייר" היא מתחילה להתעסק בקונספט אבל מערבבת אותו עם קונספט נוסף שזה בסדר רק שאני לא ממש סובלת את לוטייר ואליזבת מעניינת אותי הרבה יותר.
האם גבר אנושי יכול לזהות את הנקבה המיוחלת שלו בכלל? ואם היא מהלור?
האם איידן/דקלן צ'ייס קולל בגלל שהוא היה בן-תמותה שרצה וולקיריה? ואם כן אז למה הוא זיהה אותה כנקבה שלו כבר כשהיא היתה בת 12?
והיא פותחת עלילות ולא ממשיכה אותן. אני רוצה לשמוע על אחיו של רידסטורם או מה יקרה לאחיות של ניקולאי, מורדוך, סבסטיאן וקונארד. אני רוצה לדעת אם לניקס יש מיועד ומה הסיפור שלה בכלל, כי היא מציגה את עצמה כפרוטו-וולקיריה. מה לגבי פיורה, מנהיגת הוולקיריות?
הסיפור של Shadow's Claim שייך לתת-סדרה בעולם של IAD שעוסק באומה מסוימת של ערפדים וערפדים מעום לא עניינו אותי באופן מיוחד.
