טוב ראיתי סטאר טרק
גדולים לכל הסרט
ואני בשוק. בשוק כי אני עובר באינטרנט ואני רואה ביקורות טובות שוב ושוב לסרט שהמקסימום שאני יכול לומר עליו זה שהיה טוב למרות ש... וזה כי אני לא נוטה לשנוא סרטים, אני פשוט לא יכול לאהוב אותו.
ואני עוד מהאנשים שאהבו את הסרט הקודם. הייתי עצוב שהוא שונה מהסטאר טרק הישן והטוב, אבל נהניתי ממנו.
אז מה יש לנו כאן. כל שלוש שניות מישהו בסכנת מוות. כל רגע מתח מה יקרה. אז הגיוני שלא ישאר מקום לרגש. כדי לפתור את זה כל רגע פנוי מכניסים רגע מרגש בין שני דמויות (לרוב ספוק וקירק) כשיש רגע דרמטי ומרגש בין שני דמויות אמורים לתת לו קצת זמן. לא אמורים לעשות אותו בשלוש שניות ולפרוש עשרות כאלו לאורך כל הסרט.
כל זה גורם לכך שהסצנה שבה קירק מת. פשוט לא כל כך מרגשת. לא רק בגלל שבשלב הזה די ברור שהדם של חאן יציל את קירק ולא רק בגלל שהסצנה הזאת היא חיקוי (בסדר הומאז') לסצנה בנקמתו של חאן, אלא מפני שלקירק וספוק כבר היו כמה רגעים כאלו לפני כן בסרט ועוד אחת מזורזת היא די מיותרת.
בנוסף לזה. אני בקושי זוכר את הדמות של בונס המקורי אבל התחושה מהצפיה בסרט הזה היא שכל שנית מסך שניתנה לדמות שלו בסרט הזה היא של שחקן שעושה חיקוי לדמות. אני לא בטוח אם זה חיקוי טוב או רע, אבל זה מרגיש כאילו הוא עושה דמות מסוימת. שאר השחקנים דווקא נמנעים מהמלכודת הזאת.
וכמובן האורות הבלתי נסבלים האלו שהיו גם בסרט הראשון, אבל איכשהו האמנתי שג'י.ג'י. יפטר מהם. האם אנחנו באמת צריכים לתהות למה לבחורה הבלונדינית שמדברת על המסך יש פס אור כחול שחותך את הצוואר?
וחודשים שאני שומע באינטרנט על עניין השמועות של מי הדמות המסתורית בסטאר טרק. רוב הדעות תמיד היו שזה קאן. וכל הזמן היו הכחשות מההפקה. ג'י.ג'י. אברמס נהנה מידי ליצור הייפ של "יש משהו מיסתורי בסרט שלי ואתם לא תנחשו מה זה" הוא עשה את זה גם בסופר 8.
ודבר אחרון. לקראת סוף הסרט האנטרפרייז והחללית השחורה נעצרות בחלל. מוחלפים יריות, קאן משתלט על השחורה, חלק מהספינה שלו מתפוצץ ואז פתאום האנטרפרייז נופלת אל תוך כדור הארץ. האם הם היו קורבים לכדור הארץ? זה בהחלט לא הרגיש ככה. הקפטן של הספינה השחורה התכוון לפוצץ את האנטרפרייז, האם זה היה בחלל מעל כדור הארץ? או שהפיצוץ מהספינה השחורה פשוט במקרה העיף את האנטרפרייז מרחק מאוד גדול בדיוק בכיוון של כדור הארץ?
אולי פיספסתי משהו בקטע הזה, אני לא בטוח.
טוב, זה סוף הטרוניה שלי.