במה אנחנו צופים הסופ"ש?

[avivs]

במה אנחנו צופים הסופ"ש?

 

[MxIxAx]

השבוע ראיתי את :

פלאות, מסע בין כוכבים החדש, ועוד מעט אני הולך לסופרמן איש הפלדה

 

[MxIxAx]

סופרמן איש הפלדה

זה סרט מעולה, עושה לי התחלה לקראת אוגדני ליגת הצדק, ורק כדי לראות את הצייטגייסט, שווה ללכת לסרט

מה אתם או אתן אומרים אומרות עליו

 

[MxIxAx]

צפיתי עכשיו בפרק השני, עונה ראשונה

של משחקי הכס

 

[MxIxAx]

סיימתי את סוף השבוע עם גברים בשחור 3

זה הסרט נהדר, אהבתי את המסע בזמן, תודה למגזין SFX על המוזה לסרט

 

[חתול השיממון]

אני אומרת בווווז

הסרט אכזב אותי. זאק סניידר אכזב אותי. מהבמאי של הסרט השני הכי אהוב עלי (סאקר פאנץ'), שהנשים בסרטים שלו תמיד קשוחות ובועטות לך בפרצוף/נועצות לך סכין בצלעות אגב לבישת תלבושות ממש מגניבות, ציפיתי...טוב, להרבה. אבל לכל הפחות ליותר.
לא רק השוביניזם שבסרט עצבן אותי (לויס: בלונדינית, צווחת חזק והרבה (לאלה שאוהבים את זה בנשים שלהם), פתוחה מינית (בקטע בין-גלקטי, לא בהכרח בקטע של המין בפני עצמו). קצינות בכירות: נוטות לצחקק ולהתבטא לגבי גברים המעורבים בענייני חיים ומוות שהם kinda hot. שאר הנשים: אמהות, נועדו ללדת גברים, שהם אלה שבאמת עושים משהו בסרט הזה. והאישה היחידה שנדמה שיש לה ביצים והיא עושה משו מעבר ללייבב או ללדת גברים: היא חייזרית, כי אין כאלה על הכוכב שלנו, וליתר בטחון הורגים אותה בסוף, שלא יכנסו לכם רעיונות לראש להרביע אותה ולהזריע את הגנים הנהדרים האלה של נשים עם מח באוכלוסיה, חס וחלילה.)
אלה גם לא היו החורים הקטנים בהגיון, שתמיד יהיו בכל סרט גיבורי על, ויחסית לסרט סופרמן דוקא צומצמו לכמות סבירה יחסית (ובכל זאת, למה חליפה של רקדן בלט עם שגעונות גדלות הוכנה מראש ונשמרה עבור סופרמן בחללית שהתרסקה במקרה על הכוכב שלו ואפילו לא היתה שייכת למשפחה שלו, אבל איכשהו התאימה למידה שלו? למה שהקריפטונים ישקיעו משאבים ומאמץ בהפיכת תנאי כדור הארץ דומים לזה של קריפטון אם הם יודעים שבתנאים הנוכחיים כדור הארץ מעניק להם כוחות בלתי מוגבלים? למה ציוויליזציה מפותחת עד כדי כך שיישבה לא מעט כוכבים אחרים פשוט ישבה בלי לעשות דבר בזמן שכוכב הבית שלה הפך לחור שחור, ורק אדם אחד מתוך כוכב מזדיין שלם חשב לנסות להציל מישו בחללית? (ולא, בירוקרטיה זו לא תשובה) למה סופרמן החליט לבטוח בעיתונאית שהוא לא מכיר עם סוד שהוא היה מוכן להניח לאביו המאמץ למות למענו? (לא, זה שהוא רצה לזיין אותה זו לא תשובה) ולמה, אם כל-כך חשוב לו להציל אנשים, הוא מפוצץ תחנת דלק שלמה על כל האנשים והמכוניות שסביבה רק בגלל שזוד העליב את אמא שלו? ועוד זוטות כהנה וכהנה)
זאת אפילו לא היתה העובדה שלסופרמן אין שום אישיות. כלומר, כן, זאת היתה בעיקר העובדה הזאת, כי בכלזאת הוא גיבור הסרט ואתה צריך *משו* להזדהות איתו (זה שיש לו שרירי חזה סבירים לא באמת גורם לך לחבב אותו או לקוות שלא ימות. כאילו, אני בטוחה שיש המון שחקנים הוליוודים אחרים עם חזה מרשים במקום שהוא הגיע ממנו.) אני מודעת לזה שסופרמן הוא דמות חסרת אישיות במקור, שתכונותיו המרכזיות הן: 1. חייזר 2. אף אחד בכדור הארץ (כולל חוקי הפיזיקה) לא מסוגל להוות כלפיו איום שיזיז לו את האשך השמאלי, ולעומת דמויות אפלות ומלאות תסביכים כמו באטמן שאתה מתחבר אליהן מיידית, קשה להעמיק את הדמות שלו, אבל נראה שבסרט דוקא כן זיהו את הנקודה היחידה בסופרמן שיכולה להתפתח לאיזשהו סוג של עומק - הזרות שלו, הבדידות שלו. זה התבטא מעט בפלאשבקים שלו, החלקים הכמעט-טובים אם כי הקצרים להחריד בסרט, אבל במקום לפתח שם דילמה כלשהי הפשיטו הכל לרמה שאפילו משקפי התלת מימד לא הצליחו לעזור לי לראות בה עומק. אתם יודעים, אם נניח, אנשים היו כפויי טובה כלפיו אחרי שהוא הציל אותם. אם הוא היה מוצא את עצמו מציל אנשים מאנשים זוועתיים אחרים יותר מאשר שהציל אותם מאסונות טבע מזעזעים. אם זוד לא היה האיש המרושע והמטורף שהרג את אביו הטוב והאצילי, אלא אביו האמיתי, המרושע והמטורף, בעוד ההורים המאמצים שלו לא היו מתים מוות טרגי אלא מרגישים בעצמם דחיה מסוימת כלפיו עם כל חייזרותו. כאילו, זה הגיוני. הורים מרגישים זרות כלפי עצמם ובשרם כשהם מתחילים לעבור את גיל ההתבגרות. זה פאקינג מוזר שכל הקטע הזה של קרניים מתיכות שיוצאות לו מהעיניים כשהוא עצבני לא חרפן אותם. הקטע הזה, של להציל עולם זר או ללכת עם בן מינך שמעולם לא פגשת, זאת חתיכת דילמה. דילמה עמוקה ומעניינת. אני חושבת וחושבת ולא מבינה איך הצליחו להרוס אותה ככה.
אז זהו, זה מה שזה היה, מה שעצבן אותי...מן אווירה של טמטום כללי שסבבה הכל, אקשן-אקשן-אקשן-איש-רע-איש-טוב-בום-בום-בום, ושעוברת ומסתכמת יפה במשפט הבלתי-נשכח של לויס, "אומרים שהכל מדרדר אחרי הנשיקה הראשונה". (כי אחרי שמתנשקים עוברים לגור בבית שחור-לבן עם מיטות נפרדות כמו בסרט פלזנטוויל, ומתחילים לגדל חסידות בחצר האחורית. אני מניחה שהיא צודקת, זה נשמע די נורא.)
[סופרמן: לא אצל חייזרים. חייזרים עושים סקס *מנענע בגבותיו*
לויס: הה? מה? מהה?

The End

]

 

[הייזל]

וואו

לי הפריע יותר שסופרמן הרג את זוד.


מה שכן, אני לא מסכימה איתך לגבי השובינזם. לויס מגיעה למקומות שאף עיתונאי אחר לא היה מגיע אליהם. היא בכל זאת הצליחה להגיע נגד רצון הצבא לחללית הנטושה. דווקא חשבתי שהיא הוצגה בצורה מוצלחת למדי.

לגבי החליפה שחיכתה לו לסופרמן. הDOK של ג'ור-אל השתלט שם על החללית וזו חללית שמאפשרת להולדת קריפטונים חדשים והצגת הולוגרמות מרשימות. אני לא רואה איך תהיה לחללית הזאת בעיה ליצור חליפה חדשה.

לגבי הטמטום של הקריפטונים. מסכימה. היו ניסיונות רבים בקומיקס להסביר את זה. בשורה התחתונה הם התנהגו כמו סין ב1492 "חקרנו את כל העולם, אנחנו יודעים כל מה שצריך לדעת. כולם לחזור הביתה" תוסיפי לזה את העובדה שהחברה שלהם די קפאה על שמריה עם מכונות הלידה סטייל מטריקס [כי הרי הם לא ייצרו אנרכיסטים ובעלי חשיבה עצמאית, נכון?] ותביני מאיפה נובע הטמטום שלהם.

לגבי האישיות של קלארק/סופרמן. אני חושבת כרגע שזה סרט ראשון שמתמודד עם השאלה של "מאיפה באתי?" ופחות עם "מי אני?" ולכן אני מוכנה לתת לו להיענות מהספק.

אבל רק כדי שלא תרגישי בודדה במערכה:
http://comicsalliance.com/man-of-steel-on-my-planet-the-s-is-for-sucks-spoilers-review/

 

[penholders]

נראה לי, וסליחה על ההנחה, (

)

שהפריע לך ההרג של זוד כי את מכירה ממש טוב את הדמות של סופרמן ומה הוא אמור להיות. אבל אם מסתכלים על הסרט לבדו - אין שם כלום שאומר שהוא מתנגד להרג של נבלים. באיזשהו שלב גם קוסטנר-קנט אומר שאולי כדאי שאנשים ימותו כדי לשמור על הכוחות שלו בסוד.

 

[הייזל]

ההבדל היחיד כעת בין מארוול לDC

הוא שבDC הגיבורים לא הורגים.
באטמן אולי לקח על עצמו את האשמה ברציחות של הארווי דנט בסרט "האביר האפל" אבל הוא לא הרג את אף אחד, אפילו לא את הג'וקר שהוא נבל הרבה יותר מסוכן משזוד יהיה אי פעם.
וסופרמן, גיבור העל הראשון והגדול מכולם, סמל תרבות אמריקאי, הורג את זוד? בסרט הראשון שלו?

זה לא שסופרמן לא הרג מעולם את זוד בקומיקס אבל המחיר שהוא שילם על כך היה הרבה יותר כבד מצעקת אשמה מזעזעת. והרי כל המצב היה יכול להימנע. הם יכלו לא להציב אותו במצב הזה ויכלו להיות לו פתרונות אחרים. כמו, אני לא יודעת, לעוף משם עם זוד? לכסות את העיניים של זוד? לעזוב את זוד ולהציל את המשפחה ההיא? זה מה שסופרמן בקומיקס היה עושה [או, לפחות, הסופרמן של לפני הריבוט האחרון, עכשיו אני כבר לא יודעת]

סופרמן הורג את זוד או כל אחד אחר זה כאילו שתגלה פתאום שלינקולן היה בעל עבדים ושז'בוטינסקי היה נשוי לפלסתינאית.
שלא לדבר על כל ההרס וסיכון החיים בקרבות בין זוד לסופרמן. בסרט "סופרמן 2" סופרמן כמעט מפסיד לזוד כי הוא עוצר להציל אנשים באמצע הקרב. כאן לא נראה שבכלל אכפת לו. בסאגה של דומסדיי סופרמן מפסיק את הקרב עם דומסדיי לפחות פעם אחת כדי להציל חפים מפשע. זה לא קרה הפעם. רחוק מזה.

 

[phoenix2000]

גם בסופרמן 2 הוא הורג את זוד בסוף

 

[חתול השיממון]

למה זה רע להרוג אנשים?

כאילו, חוץ מזה שהולכים לכלא

וברצינות עכשיו, תרשו לי לצטט באופן מאוד לא מדויק מהספר "מסא", שבדיוק החזרתי הבוקר לספריה ומכאן חוסר הדיוק בציטוט. אבל ספטימוס באמת הסביר את זה יפה. זה הלך בערך ככה:
ג'נה: OMG, ספ! הרגנו בנאדם! אני יודעת שהוא עמד להרוג אותנו אבל...OMG!
ספטימוס: אלה מותרות, ג'ן.
ג'נה: מה?
ספטימוס: לחשוב שאת יכולה לחיות בלי להרוג אף אחד. בחיים האמיתיים תאלצי במוקדם או במאוחר לפגוע במישהו. לא להצטרך, אלה מותרות שמעטים זוכים להם.
חתול: וזה נכון. זה מה שאני אוהבת בסרטים ובספרים, אמינות. בחיים האמיתיים אתה לא יכול להיות כולך מתיקות ופוני ועיניים כחולות וגלימה אדומה וטיץ אדום מכוער שמועך את הביצים שלך. וכפי שנאמר היטב באביר האפל (עוד ציטוט לא מדויק), גיבור אמיתי צריך ללכלך את הידיים שלו (להגיד שבאטמן לא הרג אף אחד זה פוליטיקלי קורקט. הוא הרג את ראס אל גול. הוא הרג את הארווי דנט. את הג'וקר הוא לא הרג רק כי זה מה שהוא רצה שהוא יעשה. הג'וקר תמרן אנשים כדי להוכיח שכולם הם בדיוק מה שהוא חושב שהם. בזה שבאטמן לא הרג אותו הוא הוכיח שהוא לא. או זה לפחות מה שאני אומרת לעצמי, כי להשאיר את הג'וקר בחיים היה באמת טיפשי

)

 

[הייזל]

באמת? את גוררת אותי עכשיו לדיון מוסרי?

כהגנה עצמית אני לא רואה רע בלהרוג אנשים. אלא שכאן מדובר ביצור שחזק יותר מכל אחד אחר על הפלנטה הזאת ותיאורתית יותר אינטלגנטי מרוב האוכלוסיה [אפילו אם הוא לא משתמש בשכל שלו על בסיס קבוע] וככזה הוא חייב להיזהר פי שתיים באיך היצורים החלושים יותר [כלומר, כל השאר] רואים אותו והוא צריך להיות מסוגל למצוא פתרון אחר לדילמה כזאת. למעשה, הוא בכלל לא אמור לתת למצבים כאלה להתפתח. הרי דיברו כל הסרט על כך שאנשים יפחדו ממנו אם הם ידעו למה הוא מסוגל.

ויש הבדל בין לשבור את המפרקת של מישהו לבין לתת לרעים למות. זה לא בדיוק אותו הדבר. אחד זה רצח, השני זה אדישות פושעת.
לדעתי באטמן לא הרג את הג'וקר בגלל שהוא האמין באנשי גוטהם [ואז הוא הרס הכל כשנתן להם להאמין שהארווי דנט הוא קדוש מעונה].

 

[הייזל]

ורק להבהרה

אין לי בעיה עם גיבורים שהורגים. האלמנה השחורה וולברין הם בין הדמויות האהובות עליי אבל תמיד תהיה לי בעיה לראות את סופרמן הורג.

 

[penholders]

*כפיים*

מסכים עם כל מילה. כלומר, חוץ מהמשפט הראשון, שם הייתה איזו מילה חיובית על סאקר פאנץ', שלא סבלתי.
ראיתי\קראתי איזו ביקורת, לא זוכר איפה, שאמרה שהסרט הזה הרבה יותר דומה לסרט פלישה חייזרית מאשר לסרט גיבור על - וזה באמת מרגיש ככה.

 

[clouds11]

ניסיון לתשובה לחתול השממון

התשובה היא הסרט "הקורדים"
אני הולך לפתח רק את הרעיון המרכזי (בלי כל ההשלכות הסוציאליות חברתיות וכ"ו)
והרעיון הוא הגברים הם פראים אשר צריכים יד של אישה אשר תכוון אותם
הגברים חושבים שהם הכי חכמים ומתנהגים בטפשות והנשים הן שקובעות בסופו של דבר
הנשים הן המחליטות בענינים החשובים באמת והגברים עושים רוח
האישה צריכה לתת לגבר לשחק אותה סופרמן משום שזה מתכון בטוח לכשלון
אף גבר לא יכול להיות סופרמן אבל זה טוב לאישה משום שאז היא יכולה לבוא כמנחמת
ולהראות לגבר שרוצה להיות סופרמן ולא מצליח שלמרות שהוא (הגבר) דפוק היא אוהבת אותו
גבר שרואה סופרמן נהפך ליותר דפוק בעוד שהאישה מעוגנת יותר במציאות
..מענין מי רוצה להפוך את הגבר ליותר דפוק?ומה הן המטרות הסוציאליות חברתיות
המסתתרות מאחורי עשיית סרט כמו סופרמן....

 

[חתול השיממון]

אה, כמובן

הכל חלק מהקונספירציה של נשים וחתולים להשתלט על העולם, הכנת הקרקע לקראת היום בו אישה תסתובב כשבידה האחת רצועה ובקצה גבר, ושקית איסוף צרכים בידה השניה^^
הבמאי של הקרודים אכן חשב שהוא גילה משהו, ואולי הסרט שלו היה בעצם דרכו להזהיר את שאר העולם, אבל דאגנו לערער את האמינות שלו ע"י כליאתו במרתפינו והפצת דמויות מהסרט כמתנות בארוחות ילדים במקדונלדס. אף אחד לא מתייחס ברצינות למקדונלדס.
השאלה היחידה שנשארה היא, מה נעשה איתך?

 

[מוריס והיונים]

עוד לא ראיתי את איש הפלדה, אז רק רציתי לומר:

סאקר פאנץ' הוא הסרט השני הכי אהוב עלייך? ועוד בתור פמיניסטית?! אני מקווה שראית רק שני סרטים בחייך...
אני ממש לא רוצה להכינס לדיון מנקודת מבט פמיניסטית על סאקר פאנץ' (על זה כבר נשפכו עשרות אלפי מילים ב"עין הדג", לדוגמה), אלא רק לומר שהוא ללא ספק אחד הסרטים הגרועים יותר שראיתי בחיי (כסרט. ויזואלית הוא מגניב, אבל זהו), ומראה עד כמה במאי שנתפס בקלקלתו הכ"כ ברורה ואומר בתקשורת "לא הבנתם את הסרט, זו העצמה נשית..." יוצא רק עוד יותר עלוב.
תסלחי לי, אבל את הסרט הזה יצר ילד קטן, חרמן ומתלהב מאקשן, שבמקרה הוא גם מוכשר ויזואלית. ה-Voice Over בסוף באמת היה הקש העקום ששבר את הגב הרעוע ממילא שלו. סניידר עצמו כבר עשה סרטים טובים יותר, הרבה יותר. ואני לא מחזיק ממנו במאי טוב.

 

[חתול השיממון]

אוי, מוריס, אתה חמוד^^

אני רגילה לתגובות כאלה מאנשים. למרבה המזל השאלה "מה הסרט הכי אהוב עלייך?" (שהתשובה עליה היא סינסיטי) נפוצה בהרבה מהשאלה "מה הסרט השני הכי אהוב עלייך?" כך שלא זורקים עלי *כל-כך* הרבה חצילים.
אהבתי את סאקר פאנץ' כי אני אוהבת מאוד יצירות שמדברות על שגעון ועל הגבול הדק בין מציאות לדמיון וכאלה שאתה יכול להבין איך שאתה רוצה ואף פעם לא תוכל להבין עד הסוף, וסאקר פאנץ' הוא כל הדברים האלה ועוד.
לא הייתי קוראת לעצמי פמיניסטית, לפחות לא מאז שקראתי את הספר בן נפטון ומצאתי שהאופן בו האמזונות מנסחות בו את עקרונותיהן מתאר אותי הרבה יותר טוב^^ (אתם יודעים. אנחנו אוהבות גברים, אבל חשוב לנו שהם ידעו את מקומם^^. וגם מפריע לי הקטע הזה של פמיניסטיות ששורפות חזיות ולא מגלחות רגליים. אם הייתי פמיניסטית אמיתית הייתי נראית כמו פאון בן 12, וכחוש במיוחד

).
אבל אני כן חושבת שיש העצמה נשית בסאקר פאנץ'. הבנות שם חזקות ואמיצות ובעלות אישיות ואף אחת מהן לא קיימת בתור אתנחתא מינית לגיבור-הגבר של הסרט ולא מפגינה התמוססות שכל למראה שרירי בטן גבריים. שזה יותר ממה שאפשר לומר על כל-כך המון סרטים. כן, הן לובשות חצאיות מיני. כן, אחד הרבדים בלכאורה-פנטזיה-לכאורה-מציאות הוא בית-זונות. אז? אני רוצה להבין. אם הן היו לובשות בורקה וחיות במנזר, זה היה יותר טוב? למה כולם זועקים "שוביניזם" כשהם רואים בחורה בגרביון רשת אבל אף אחד לא זעק "החפצת הגבר" על זה שרואים את טובי מקגווייר בלי חולצה בספיידרמן, כשהוא מקבל את הכוחות שלו? בכנות, אפשר היה לראות שהוא התנפח גם אם הוא היה לובש חולצה.
עין הדג (נדמה לי שזה היה הוא) ניסה להגדיר פעם כללים שיקבעו אם סרט הוא שוביניסטי או לא. אבל האמת שאין כללים. אני לא באמת יכולה להסביר למה לפעמים אני רואה סרט עם שוטרת מצליחה שאף פעם לא נראית על המסך בבגד חושפני יותר מאשר חליפה שמרנית יכול להיות שוביניסטי יותר מהזונות הלוחמות בסינסיטי. תקראו לזה מצפן שוביניזם. כולנו יודעים אם מעליבים אותנו, גם כשזה נעשה בצורה שבה אף אחד חוץ מאיתנו לא אמור להבין שמעליבים אותנו.
בסאקר פאנץ' לא היה שום דבר שגרם לי אי נוחות כאדם, כאישה או כחתול. חוץ מזה שהוא נגמר

 

[מוריס והיונים]

קודם כל, תודה, וגם את.

ועכשיו, לפי הסדר:
לפחות סינסיטי הוא סרט ללא ספק טוב יותר מסאקר פאנץ' גם בעיניי. אבל אני גם לא ממש אהבתי אותו (להפתעתי, מצאתי אותו אפל ואלים מדי לטעמי), מה שמחזק את הנקודה הבאה שלי: עקב טעם שונה למדי בסרטים, ניאלץ כבר עכשיו להסכים שלא להסכים.
ועדיין - אני גם אוהב מאד יצירות שמדברות על שיגעון ועל הגבול הדק בין מציאות לדמיון, כאלה שאפשר להבין בכמה דרכים ושאפשר לתהות על קנקנן עד אינסוף. ב"עגה המקצועית" הם נקראים סרטי mindfuck, או סרטי WTF. הבעיה היא שבעיניי, גם אם סאקר פאנץ' הוא סרט כזה, העניין הזה טובע בכמה שהוא סרט I don't care. חוץ מהקטע הטכני, הכל היה בעיניי מוגזם, מופרך וחסר כל עידון שאולי מרמז על איזשהו עומק. לא ראיתי שם משחק טוב, לא ראיתי שום הצדקה ללבוש של הבחורות בסרט, לא ראיתי ולו בדל של השקעה בעלילה (כי הכל טובע בסצינות האקשן, שהן העיקר בסרט הזה בעיניי ולא שום דבר אחר). ממש פורנו של אלימות בבייבי דולז, או בקיצור - להגיד את מה שאמרת על העצמה נשית בהקשר של הסרט הזה, שקול בעיניי ללהצביע על סרט פורנו תעשייתי סטנדרטי ולומר את אותו דבר. אז מה אם האישה ערומה וגונחת באופן מוגזם בבירור? היא למעלה! העצמה נשית!!

שוב, אני לא נכנס בד"כ לויכוחים על פמיניזם, אבל אצלי מצפן השוביניזם הצביע על "מביך" בסרט הזה, מה שכאמור טבע בקול החזק הרבה יותר של מצפן טיב הסרט שלי, שהצביע על אותו מקום בדיוק, ובסיום כבר איים להתפוצץ.

דוגמאות לסרטי mindfuck טובים בעיניי לא חסרות: Mulholland Drive, מועדון קרב הוותיק, ברבור שחור ואלו רק off the top of my head. אמנם יש סכנה מוחשית וברורה שלא תאהבי את הסרטים האלה לאור הטעם השונה שלנו, אבל זה לא מונע ממני להמליץ לך לראות אותם לפחות פעם אחת.

 

[subatoi]

"לצוד פילים" החדש.

נחמד מאוד ומשעשע. הרבה כוכבים ישראלים שנחמד לראות כולל כאלה מהארכיון שמשמח לראות (באמת) שהם עדיין פעילים.
ובהחלט שווה ללכת לראות אותו רק בשביל פטריק סטיוארט, גם אם אתם רק חצי מעריצים שלו.