לוסי
הסרט טיפה הפתיע אותי. ציפיתי לסרט לוק בסוני קלאסי מהסוג של גיבורת אקשן שהרגו את המשפחה שלה ועכשיו היא חוזרת לנקום בגדול, אבל לוסי ממש לא היה כזה. טוב, אולי הוא טיפה היה כזה בהתחלה, אבל אז הוא הלך למחוזות הרבה יותר מופרכים. לוסי היא בחורה אמריקית בטיוואן שבניגוד לרצונה נאלצה להעביר שקיות של סם מיוחד שמוחבא בבטנה (דרך מגניבה להבריח סמים). כשהסם התחיל לדלוף בגופה הוא נותן לה את היכולת להשתמש ביותר מ-10% ממוחה (לפי הסרט כל בני האדם משתמשים רק ב-10%, טענה שכל חוקר מוח יכול להפריך ברגע). מאותו רגע ואילך לוסי נהיית מעין גיבורת על, שמחפשת את הבוסים של המאפיה שהחדירו לה את הסם וכו' וכו'. אבל הדבר המיוחד בסרט הוא שככל שהוא מתקדם, וככל שמוחה של לוסי מתפתח, סיפור הנקמה נהייה תפל ומשני. הסיפור המרכזי הוא כיצד משתנה התפיסה של לוסי כלפי העולם וכיצד היכולות החדשות מאפשרות לה להבין דברים בצורה אחרת. אנשים יגידו בצדק שהסרט מטופש אבל ניכר שבסון עשה באמת סרט שבו הוא ניסה להגיד משהו, הקדיש מנשמתו. והוא מצליח במשימתו באופן חלקי. יש כל מיני דברים מפוקששים בסרט, וכל מיני תאוריות עלק פילוסופיות מקושקשות, אבל גם בסרט יש דברים שבאמת מצליחים ליצוק משמעות לסרט. ולוסי, על אף שהיא נהיית דמות די מנותקת ומנוכרת לאחר השינוי, היא בכל זאת הצליחה לרגש אותי, במיוחד בשיחת הפלאפון שלה בבית החולים (מי שראה בטח יבין לאיזו סצינה אני מדבר). סקרלט ג'והנסון מפתיעה אותי כל פעם מחדש כשהיא מוכיחה כמה היא שחקנית טובה ואמיצה בניגוד לתדמית "הפנים היפות" שלה (היא אפילו שיחקה בסרט שרק שומעים אותה, בתפקיד שמבחינתי ראוי לאוסקר, מה עוד אנשים רוצים ממנה?). אני לא ממליץ בלב שלם, אבל יכול להיות שתמצאו את הסרט מעניין.