התגובה שלי בעקבות הכתבה של ניר שעולי
היה לי מאד עצוב לקרוא את הידיעה הזאת היום והיה לי עצוב יותר לפני כמה ימים לקרוא אותו דבר בקטן בכתבת סיכום גדולה של נדב צנציפר בידיעות, שאלתי את עצמי לפני כמה ימים האם זה בלון ניסוי.
כבר שמעתי קולות שקראו בעבר "להפעיל מנהיגות כדי להפריד בין שתי הבנות האלה" ופשוט הזדעזעתי.
אני בסך הכל אוהד, בלי שום אינטרס, אוהד ומעריך מאד את אליס וירדן, באותה מידה, מבחנתי ששתיהן יגיעו לגמר בכל תחרות ושהטובה באותו יום תנצח.
ירדן התבטאה פומבית מספר פעמים, ואמרה שמבחינתה מעבר משקל זה לא אופציה.
אני לגמרי מקבל את זה.
לא ראיתי התבטאות פומבית של אליס אבל... גם לא ראיתי התבטאות שהיא רוצה או שוקלת לעבור משקל.
לעניות דעתי זאת צריכה להיות החלטה של אליס ושל אליס בלבד, בלי לחצים ובלי איומים.
אם אליס רואה את הדברים כמו ירדן ומבחינתה זה לא אופציה לעבור משקל אז שתהיה שוב תחרות בניהן.
יש הרבה דברים חיוביים בתחרות כזאת ורק דבר אחד שלילי והוא שאחת מהן לא תהיה בריו.