השנה נסעתי לתהלוכת השיבה לא כל כך מרצוני
אבל הגעתי כי חברה הגרה רחוק שהייתה צריכה לבוא אליי, רצתה להגיע לתהלוכה, כחלק מחופשה שלה בצפון. נסעתי במכונית עד ח'וביזה וחניתי בצד. התחילה הצעידה, וחברתי עדיין לא הגיעה בגלל הפקקים. בפועל לא הייתה צעידה, חמש דקות הלוך וחמש דקות חזור... התהלוכה הייתה אכזבה גמורה. התחילה תוכנית הנאומים ועוד פאשלה עם דגלי סוריה. בקיצור, אמרתי לחברתי שאני רוצה ללכת מכאן ושאין לי סבלנות יותר. הלכנו לכיוון המכונית שלי כי המכונית שלה הייתה רחוקה מאד ממקום ההתנכסות. רצינו לצאת, אבל שביל העפר שהוביל לתהלוכה היה חסום בגלל שלוש מכוניות. חברתי אמרה לי שכנראה שלא נוכל לזוז מכאן בקרוב. דיברנו דקות ארוכות, ועדיין המכוניות לא זזו. פתאום גבר כיוןן סובארו שחורה שחנה בצד הנגדי להיכנס בין שתי מכוניות עומדות באמצע שביל העפר. דבר מוזר, במיוחד שהמכוניות לא זזות דקות ארוכות. הוא נכנס אחרי נסיונות רבים למרווח של חצי מטר בין שתי מכוניות וזה נראה כל כך הזוי שמכונית כזו גדולה תנסה להצטופף כשהמכונית עומדות. שעמם לי אז החלטתי שאתופס ראש עליו וצעקתי לו מה הוא עושה. בהתחלה לא שמע אבל אחר כך אמר לי תתקדמי קדימה. אמרתי לו שאין יותר קדימה (קצה המכונית שלי היה בצמחיה). אמרתי לו אתה בטח בדואי. הוא שאל למה. אז אמרתי לו שרק בדואי יעשה שטות כזו של להזיז מכונית כשכל התנועה עומדת ובסוף חוסם את המעבר לאנשים הרוצים לצאת מהתהלוכה ואוי ואבוי מה נהיה מהבדואים... הוא צחק ואמר שרק אני יודעת שהוא בדואי. אמרתי לו חכה, אני אלך לבמה ואעשה לך פדיחות וכולם ידעו שאתה בדואי ומה עשית. הוא צחק והיה וקיבל את ההתבדחות שלי בהומור, שאל מאיפה אנחנו וכו'... המכוניות התחילו לזוז, והוא שאל אם ארצה שאצא לפניו. עניתי בחיוב, והוא ירד לכיוון הצמחיה, והורה לי איך לנסוע וימינה ושמאלה. היה ג'נטלמן חמוד למרות שלפני רגעים היה בדואי טיפש ומוזר. מכוניות שחורה נוספת (של ג'ראיסי, ראש העיר של נצרת) הפריעה אז איש מזוקן עם כאפיה לבנה וגלימה שחורה ירד מהסובארו השחורה ביקש שיזוז ואכן כך היה... המכונית שלי יצאה והשתלבה, ואז הנהג של הסובארו שאל אותנו אם אנחנו יודעות מי האיש שעזר לנו. אמרנו שלא יודעות. הסתבר שהבדואי המצחיק הראשון שרציתי לפדח היה טלב אבו עראר, והשני עם הכאפיה הלבנה היה ראש התנועה האיסלמאת בדרום חמאד אבו דעאבס. צחקנו הרבה. אני יודעת שאבו עראר נשוי לשתיים, ולגבי טלב אל צאנע אני לא אתפלא שעשה את אותו הדבר.