כשחליתי בסרטן למדתי להכיר מי קרוב וחשוב לו

[סקסית בנשמה2]

כשחליתי בסרטן למדתי להכיר מי קרוב וחשוב לו

רציתי להעלות כאן נושא כאוב שמדברים עליו הרבה אנשים/נשים שחלו בסרטן והסביבה הקרובה אליהם,משפחה,חברים ועוד.
אז רק להבהרה אני בעצמי לא ממש ידעתי אייך מתמודדים עם סרטן השד שנפל עליי ביום אחד לפני 3 חוד' לערך ולא הייתה לי שום ציפיה מהסביבה היה לי רק חשוב שכשאהיה בבה"ח לצורך ניתוח יהיה מי שידאג לילדיי והשאר אני אתמודד.
לי באופן אישי היה קשה לקבל שני חברות אומנם באופי שונה של חברות את העובדה שהן לא עזרו ולו במעט בתקופה שנעדרתי מהבית,שאלו פעם אחת מה שלומי,
וזהו,,פרחים לצורך בנימוס שהגעתי בחג שהלכו לפח,ואחרי 3 ימים שוב טלפון שבו אמרתי חד משמעי "אין לי שום צורך בקשר איתך אני כועסת מידי וכל טוב.
אז יאמרו כאן הרבה ושמעתי את זה מנשים שחלו שהנושא הזה כאוב,שאנשים באמתל א יודעים להתמודד ,שפוחדים שתהיי נטל עבורם (ואני מעולם לא הייתי נטל על אף אחד)ואני מה ביקשתי???
רק קצת אכפתיות,רגש אנושי לבוא לילדים,לראות,ובאמת שכנה קרובה הייתה שם בשבילי,מהמעט שיש לה עשתה והביאה ודאגה,מה שאני הייתי גם עושה מתוך רצון ואכפתיות ויותר.
אז גם יהיו כאלו שיאמרו "לך יש נתינה גבוהה,את מסוגלת את שונה" ועדיין אני חושבת שקצת אכפתיות לא מזיקה..

אייך אתם חשים בנושא הזה??

יום נפלא
אילנה

 

[saribon]

ראשית - שמחה לקרוא אותך

כי זה אומר שאת מתאוששת מהניתוח!
מקווה שהכל עבר כמצופה ולא היו סיבוכים. חשבתי עליך רבות במהלך החג.

והתנצלות אישית - לא הייתי כאן הרבה זמן - הייתי חולה (רק חיידק בדרכי הנשימה אבל כזה שהפיל אותי לשבועיים).

לנושא שהעלית - אני מניחה שזה אכן קשה. בררו שישנם אנשים שקשה להם להיות סביב המחלה או ההתמודדות איתה מכל מיני סיבות אישיות. עדיין אנחנו מצפים מחברים ועוד כאלה שאמורים להיות טובים להיות שם עבורינו בסיטואציות כאלה -ובהחלט יכולת לצפות שגם אם הן לא תבואנה להחזיק לך את היד ביציאה מחדר ניתוח הן תהיינה מסוגלות לתמוך בילדים שלך.
אני מבינה את הכעס שלך ותוהה האם שאלת אותן מדוע התנהגו ככה? בטריקת הטלפון קצת סגרת את הפתח לדיון ויכול להיות שלו היית שואלת היית מקבלת תשובה שהיתה נותנת לך מענה או שלחלופין היתה גורמת להן - שהצטרכו לענות - את אי הנעימות שכרוכה בהבנה שהן לא היו שם כשהיה צורך בעזרתן. אישית אני חושבת שהייתי אומרת -מאוד התפלאתי שלא דאגתן לילדים וכו..ונותנת להן להתפתל עם התשובה.

אנשים מפתיעים אותנו לעתים - אנשים שאנו מצפים מהם להרבה מאכזבים ולעומת זאת פתאום יש הפתעות כמו השכנה הקרובה שדאגה ונתנה ועשתה ( או שמא זו לא הפתעה ובכל זאת זה נעים ומחמם את הלב).

וכן - בזמנים כאלה אנחנו מגלים מי באמת יכול להיוןת שם עבורינו ומי איננו חבר של אמת.
מאחלת לך הרבה בריאות!

 

[סקסית בנשמה2]

מקווה שהחלמת

תודה על תגובתך והאמת אני נמצאת במקום רגיש כרגע ומצד שני רציונאלי מאד ובנוגע למה שהתייחסת כשהיא הגיעה שוב אחרי יומיים לשוחח גרשתי אותה מביתי והיא רצתה לדעת "מה קרה" ולא עשיתי כלום ובלה בלה ותוך כדי זרקה באוויר "בגלל שלא באתי לבקר אותך,,," בקשתי ממנה שוב פשוט לצאת מביתי תוך שהיא שואלת שוב את בני הבכור "מה קרה למה אימא כועסת"לא היה בי שום רצון לדבר על מה שהרגשתי כי אם היא לא מבינה את החשיבות ועוד מה יש לטרוח ולחשוב מה ולמה,מיותר,
אני אישה מאד ישירה וכנה והולכת עם האמת שלי והאיטואיציה שלי וזה היה מאד נכון לי והאמת שהיא לא ממש חשובה,פתאום החיים קבלו משמעות של מה באמת חשוב ולא להתעכב על דברים לא חשובים כי זה באמת לא חשוב.
חשובה ההחלמה שלי,לעבור את הטיפולים ולהיות חזקה עבורי ועבור ילדיי ,הם הכי חשובים וזה באמת כך גם משפחתי הקטנה מסביב.

וכן,בימים קשים אתה יודע לזהות מי קרוב אלייך ולו במקצת.
ולך מאחלת גם בריאות והרבה אהבה ואושר ושוב תודה.


אילנה.

 

[ענבר לבקוביץ]

אילנה היקרה

שמחה לקרוא שאת מחלימה ומתחזקת.
מסכימה שאכן כדאי להתמקד במה שהכי חשוב- המשפחה הנפלאה שיצרת שעוטפת אותך.
עדיין, מכעיס ומאכזב לגלות תגובות כאלו.
הרבה בריאות,
ענבר

 

[saribon]

תודה..אני בדרך.

ובכל זאת רק חיידק קטן. שאלו יהיו הצרות שלי ושל כולנו.

את צודקת שהדבר החשוב הוא לתהרכז בדברים החשובים.
אני חושבת שיש לך אומץ רב לחתוך מתוך חייך אנשים שלא עושים לך טוב כרגע - לא כל אחד יודע לעשות את זה ואנשים מוסיפים לעצמם עוד הרבה רגשות שליליים ומטענים מיותרים כשהם "נושאים על גבם" מערכות יחסים שלא עושות להם טוב.
מצד שני הרשי לי לציין דבר קטן - למרות שאמרת לה שאין לך צורך בה - היא לא ויתרה ובאה שוב לבקר ולשאול - יכול להיות שאין לה הרבה טקט - לפי הדרך בה התנהגה ויכול להיות שהיא לא ממש יודעת מה לעשות עבורך - אבל כנראה שאכפת לה ממך. אז אולי את יכולה לסגור את הענין אצלך במחשבה שהיא לא תמכה בילדים -לא כי לא אכפת לה אלא כי אולי לא ידעה או לא חשבה או חששה ( את יודעת - מנסיון - זה גם מאוד לא פשוט להתמודד ולעמוד מול ילדים שאמם חולה בסרטן..בעיקר אם את אם בעצמך) - אי לא מנסה למצוא נקודות מקלות עבורה ובודאי שלא לרמוז שעשית לא נכון - רק לנסות ולמצוא איזו נקודה שתוכל לסגור אצלך את הנושא הזה עם פחות תחושות שליליות. יכול להיות באמת אין לך צורך באנשים שלא מסוגלים לתמוך בך - אבל זה בכל זאת אחרת לדעת שהם לא מסוגלים ולא לחשוב שלא אכפת להם...
מקווה שהימים הבאים יביאו לך טוב ובריאות ושהטיפולים אכן יועילו ויצליחו. אנחנו איתך.