אני אפרט
לדעתי הספרים הראשונים הכניסו את הקורא לעולם לא מוכר, במידה מסויימת כמו שספר מדע בידיוני או פנטזיה עושים. הדרך שבה עושים דברים היא שונה, יש חיות שונות (לפחות חלק), יש אמונות שונות. ויחד עם זה יש עלילה שמתקדמת.
יש כמה בעיות בספר החמישי. אחת מהן היא שאומנם מוצגים לקבוצה חדשה ששונה בדרכים מסוימות, אבל היא לא שונה כל כך. פשוט אין מספיק חדש בספר. מה שכן יש זה הרבה מאוד הסברים. מאוד מאוד מפורטים.
הסופרת לא סתם נחה בעשרות שנים שלקח לה לכתוב את שני הספרים האחרונים, היא חקרה את האדם הקדמון. כיצד בדיוק נבנו מגורים, כיצד ארגו סלים, כיצד קבוצות צדו. המערות שמתוארות בספר החמישי הן לא דימיוניות. אלו מערות אדם קדמון אמיתיות שקיימות בצרפת. היא הלכה וביקרה אותם ולכן הכל מתואר בדיוק מירבי.
כל זה כביכול מעולה. התיאורים של האדם הקדמון הם מאוד מעניינים וזה כן טוב שזה לא מבוסס על הנחות שלה או על מחקר שטחי. הבעיה היא שיש פשוט המון תיאורים ולא נותר הרבה מקום לעלילה. ומה שיש בעלילה הוא פשוט לא טוב במיוחד ויחסית חוזר על דברים שהיו בספרים קודמים.
וזאת העלילה בקיצור (וזה לא ממש ספוילר כי זה גם מה שהיה בספרים 3 ו4 של הסדרה) - רוב האנשים מאוד אוהבים את עיילה ומתלהבים מאוד מהיכולות שלה: הדלקת האש, שליטה על בעלי חיים ועוד. עיילה מצטנעת ומתקשה בכל זאת להתחבר ממש עם האנשים. כמות קטנה של אנשים מקנאים בה ושונאים אותה בגלל שהיא שונה ובגלל שהיא גודלה על ידי שטוחי ראש. זאת לא עלילה רעה, אבל זה פשוט ספר 3 חוזר על עצמו. יש גם עוד דברים מעבר לזה, אבל לא המון.
ספר 6 הוא גרוע בהרבה. רובו של ספר 6 מתרחש באותו מקום שבו התרחש ספר 5. כלומר אין כמעט דמויות חדשות ואין ממש תרבויות שונות. היו לי תקוות שלמרות שהעלילה נשארת באותו מקום יהיו התפתחויות מעניינות אחרות כמו איזה מפגש, קשר או מפגש אלים עם שטוחי ראש. או אולי שהעלילה תרוץ קדימה כמות משמעותית של שנים ונראה השלכות רחוקות טווח של עיילה (למשל עוד אנשים מאלפים סוסים). אבל אין כמעט דבר.
ספר 6 מלא בהרבה יותר הוכחות לכך שהסופרת עסקה במחקר על האדם הקדמון. עשרות עמודים ברצף מתארים בפרוטרוט מערות אדם קדמון בצרפת שבהן נמצאו ציורים (כנראה באמת מאוד מרשימים) של האדם הקדמון. הציורים עצמם מתוארים ומתוארים ההתרשמויות מהם. מעבר לכך אין עלילה חדשה. קוי העלילה הלא מעניינים במיוחד מספר 5 נמתחים בצורה נוראית. רוב האנשים עדיין מתרשמים ממנה, כמות של אנשים עדיין שונאים אותה. דמויות משניות שבספר 5 יש הרגשה שמתפתחת עלילה צדדית לגביהם עדיין מוזכרים אבל פחות, כאילו הסופרת עושה טובה ומכירה בכך שהם קיימים.
שני דברים יש שהם כביכול חדשים בספר 6. המערכת יחסים של עיילה ויונדאלאר שוב מתדרדרת, זה בקושי מקבל ביטוי, עד שלב מסוים ואז זה מרגיש כאילו זה ספר 3 שוב, רק כתוב פחות טוב.
ועיילה יוצאת למסע רוחני דתי. משהו שהיה יכול להיות מעניין אם הוא לא היה תופס כמעט את כל הספר, זה כולל בתוכו הרבה חלומות מוזרים, הרבה דיונים על משמעויות של ציורים במערות והרבה שיחות פילוסופיות.