אל תבין אותי לא נכון
מאוד אהבתי את שבט דב המערות, ועוד יותר את עמק הסוסים. גם ציידי הממותות וערבות המעבר היו סבבה. מאוד אהבתי את התיאורים שם, של עמים שונים, איך הם דומים ושונים אחד מהשני, את האהבה שמתפתחת בין עיילה ויונדאלאר, את כל הטכניקות שהם משתמשים בהם. אפילו אהבתי את התיאורים המדוייקים של במה היא משתמשת כשהיא מבשלת.
את החמישי אהבתי קצת פחות כי קרה בו פחות. הם לא זזו, והיה רק את הסיפור של הקבלה שלה. בכל זאת, עדיין הייתה שם עלילה, היו תהליכים, היה עניין כלשהו. חיכיתי לשישי בכליון עיניים וקניתי אותו באנגלית. והצטערתי שעשיתי את זה.