מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

  • פותח הנושא avivs
  • פורסם בתאריך

מיכאל ג

New member
נשמע שזה הייתי אני

ואולי את צודקת, סרסיי לא היתה דוגמה טובה. תיאון אולי? בכל מקרה אני סומך ידי על התיאור שלך, פחות או יותר. ספר שכעל מטרתו הוא ליצור תחושת אומללות ובוז לדמויות.

הדבר הכי טוב שאני יכול להגיד עליו זה שהיא מדייקת בפרטים. תיאורי ההאקינג שלה נכונים טכנית (SQL Injection לתוך מערכת פורומים לא מוגנת כשמנהלת האתר ממש לא מבינה באבטחה). התיאור שלה של OCD הוא ככל הנראה מדויק הרבה יותר ולחלוטין לא מזכיר את התיאור הפופולרי של המחלה, אז לפחות לומדים משהו תוך כדי קריאה.
 
אני מאוד אהבתי את הספר

אבל מסכים ש200 העמודים הראשונים מתישים למדי, וכן, 200 זה די הרבה. בכל זאת אני ממליץ להמשיך לקרוא כי הספר משתפר דרסטית ככל שהוא מתקדם, והעלילה סוף סוף מתפתחת.
לי אישית לא ממש מפריע שהדמויות אנלייקבל, אני מחבב דמויות כאלה, ואני לא נוטה להתחבר רגשית לדמויות יותר מדי גם ככה. הדבר הכי מרשים בספר זו מערכת היחסים המורכבת בין כל הדמויות, לדעתי היא עשויה ביד גאון. דינמיקה בין דמויות זה הדבר שרולינג תמיד הכי הצטיינה בו.
 
מסיימת את ה- TP הראשון של "המגדל האפל"

לא קראתי את הספרים של קינג ואי אפשר לומר שהקומיקס עושה הרבה חשק לקרוא אותם. מזל שאני לא מאמינה לקומיקס שהוא שיקוף מהימן של יכולותיו של קינג ושל סדרה שנחשבת יצירת מופת.

ה-TP אמור לתאר את עלילת הספר הרביעי בסדרה ובעצם להתחיל את סיפורו של האקדוחן משנות התבגרותו. ההתחלה עוד מבטיחה אבל אח"כ זה הופך למישמש של פנטסיה קלישאתית - "הנבחר" וחבורתו נלחמים ברשע האולטימטיבי ובדרך הוא פוגש את אהבת חייו שכמובן ניתנה במתנה לראש העיר בתור כלה בלי התחשבות ברצונותיה. גם המכשפה בספר לקוחה היישר מהנזל וגרטל הסיפור המקורי. בקיצור, לא ראיתי תחכום או משהו יוצא דופן.

הכותב הוא פיטר דיוויד ששמעתי שעקרונית הוא דווקא מוצלח. יש הקדמה של מישהי שכתבה ספר על סדרת ה-"מגדל האפל" וסיום שנכתב ע"י ה-קינג בעצמו.

כשאסיים עם השעמום הזה אעבור ל-"גאות הכוכב" של ברין. מתישהו אני מניחה שאקח על עצמי את פרוייקט קריאת שבעת הספרים של קינג.
 
וביקורת שלי על "מיטב סיפורי המדע הבדיוני"

בעריכת הארטוול התפרסמה כרגע בבלוג שלי. במקור התכוונתי לפרסם אותה כאן אבל היא יצאה 5 עמודי וורד וזה נראה לי ארוך מידי עבור הודעה בפורום...מה דעתכם?
 
את הביקורת על ה- TP?

זה קצר מידי
ואני לא אומרת שם יותר מידי חוץ מזה שלא אהבתי...בתקווה יום אחד אגיע לקריאת הספרים ואז בוודאי אכתוב עליהם...
 

Yuli Gama

New member
Ever After by Kim Harrison

כיף. בעיה יחידה, אני לא זוכרת מה היה בספר הקודם...
 

הייזל

New member
רייצ'ל מורגן 10

הספר הקודם עסק בהשלכות של רייצ'ל כשדה, ההשלכות הפוליטיות [האם אזרחית? מה הזכויות והחובות שלה? וכו'] וההשלכות היומיומיות [איך להתפרנס? איך להשיג רשיון נהיגה? וכו'].
במקביל יש בסינסטי סדרה של רציחות שנראות כמו רציחות פולחניות. הקורבנות הם מכשפות ומכשפים שאחר כך מסתבר שמישהו במשפחה שלהם סבל מתסמונת רוזווד. מישהו הטיל כישוף עליהם שעיוות את צורתם והם נהרגו בתהליך או מייד אחר כך.
הIS חושדים ברייצ'ל וגם הFIB מעורבים.
רייצ'ל נחטפת על ידי הקבוצה מאחורי הרציחות. קבוצת בני אדם שהם שדרוג של הקו קלאס קלן והמיליציות ביערות בצפון ארה"ב. הם שונאים את כל היצורים הקסומים, מתייחסים אליהם כאל חיות. הם רוצים להשיג דם שמסוגל להפעיל קסם דימוני וברגע שהם תופסים את רייצ'ל זה בדיוק מה שהם משיגים.
רייצ'ל ומכשפה נוספת שהיתה שבויה איתה מצליחות להימלט וטרנא עוזר להן.
רייצ'ל מורידה סופסוף את הצמיד שטרנט שם עליה בסוף הספר הקודם ויוצרת קשר עם אל, משלימה איתו.
רייצ'ל וטרנט משתפים פעולה ותופסים את האנשים בFIB שאחראים למסירת מידע לקבוצה ההיא שנקראת MAMA או MOMA. ובמקביל הם מגלים שיש קבוצה סודית נוספת מצויידת היטב ומאומנת היטב שפועלת בסתר נגד כל מי שמפריע לסדר הדברים. אנשי הקבוצה חושבים שהם מחקו לרייצ'ל וטרנט את הזיכרון.
הספר נגמר כאשר רייצ'ל מחזירה את וינונה, המכשפה שנשבתה, לצורתה המקורית בעזרתו של אל.
ג'נקס לומד להסתדר עם הפייה שעברה לגור בגן.
גלן, השוטר מהFIB שאוהב עגבניות, מחליט לעבור לפלאגסטף עם הניפומה שגרה איתו.

אני חושבת שזהו.
 

annefan

New member
Mistborn ומתחיל שוב את גני הירח

הערפילאים - ממש ממש לא רע. עולם מעניין, דמויות מעניינות, קריא מאוד. לא כיפי, כי הסיפור הוא די כבד (באופי, לא בכתיבה).
אני קצת מסויג כי למרות תפניות די מרשימות והחלטות קשות שהדמויות מקבלות (להבדיל ממשחקי הרעב, לדוגמא), זה קצת הרגיש לי סיפור לבני נוער, במקום מסוים.

גני הירח - נסיון שני, שוב בעברית. נקווה שיהיה טוב יותר מהפעם הקודמת.
 
למעלה