לקראת סיום "האיש במצודה הרמה" של פק"ד.
סופסוף התחממו העניינים.
מעצבנים אותי ספרים שהסיפור מתחיל בהם רק בעמוד 150 או 180. אני מבין שצריך רקע לדמויות, אבל הסיפור צריך להתחיל יותר קרוב לתחילת הספר מאשר לסופו. הרי ברור שהסיפור קשור לפוליטיקה, אז למה צריך לגרור את הסיפור כ"כ הרבה - באופן שנראה בינתיים חסר פואנטה, או לפחות לא פרופורציונלי - עד שמרגישים שהסיפור מתחיל?
יש הרבה דמויות שסיפוריהן אמורים להתחבר מתישהו, ולהיות בעלי משמעות כלשהי. ו"הספר" לא ממש מורגש בינתיים, לא בזמן המסך שלו ולא בהשלכות. נראה.
והקשקושים הבודהיסטים מרגישים די טיפשיים ולא תורמים הרבה, מלבד קצת אווירה.
בגדול בסדר, בינתיים. רק שהסוף לא יאכזב אותי בשבוע הבא.