דווקא השלישי מזעזע.
"ויקרא" הוא פשוט רשימת מטלות. ברביעי הכותב דווקא חוזר לעצמו, ושוב אנו נהנים מסקס בין מדיינים לעבריים. הו כה קינקי.
וההמשכים, שאמנם נכתבו ע"י אנשים שונים [ע"ע "נביאים"], בכלל מלאים באקשן! ומערכת היחסים בין שמואל לשאול היא כ"כ מעניינת. הם ממש האבות הרוחניים של הליצן ופיץ של הוב, בהתאמה. אם כי כל השאר - האלימות, כריתות האיברים - זה ממש גררמ.
אני בחטא מרים ואהרון כרגע. הטיפשה הזאת לא סותמת את הפה ונכנסת לחיי המין של משה המסכן. ועכשיו היא מקבלת צרעת. ווהו. היא ממש דמות נשית לעניין - המקרים היחידים שהיא מוזכרת בהם קשורים למשה - או שהיא שומרת עליו מתנינים, או שהיא מלכלכת עליו.
זה ממש כיף. הייתי מקימה דף בספר הפרצוף בשם "אורקית קוראת תנ"ך", אבל יש יותר מדי אנשים שייקחו את העניין קשה.