מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

ניימן3

New member
The Milkweed Triptych - יאן טרגיליס

לנאצים יש מוטנטים במלחמת העולם השניה. לבריטים יש קוסמים - ואיכשהו הכל נראה מאד אמין.

עשו את המוטנטים בלואו-טק כזה (הם צריכים להשתמש בבטריה כבדה כדי להפעיל את הכוחות שלהם). גם עולם הקסם מאד.. מסורבל ומוגבל. העולם בנוי בצורה מבריקה. אמין, מתאים כמו כפפה למלחמת העולם השניה והנפשות הפועלות בה וכו'.

הבעיה? כל השאר די פושר. הדמויות? עגולות אבל לא התחברתי לאף אחת מהן. העלילה? לא צפויה, אבל גם לא ממש מעניינת. לא יודע, משהו חסר לי שם.

למרות זאת אמשיך לספר הבא.
 

avivs

New member
תיארת את זה מעולה.

המרכיבים הטובים שם, אבל זה הרגיש לי יבש מדי.
לא באמת חיבבתי את הדמויות ולא נשאבתי לעלילה.
אני לא פוסל את ספר ההמשך, הוא כבר מחכה לי בקינדל, אני פשוט לא ממהר להתחיל אותו.
 

D O 7

New member
זה ג פחות או יותר מה שאני חושב על הספר

הוא היה בסדר, אבל לא יותר מזה, ציפיתי להרבה יותר. בקשר לדמויות, אני דווקא אהבתי את הדמות של גרטל, היא באמת דמות מעניינת. משהו באמת מפוספס בספר, ציפיתי ליותר.

אני אולי אמשיך מתישהו לספר השני, אבל זה לא גבוה בסדר העדיפויות, יש הרבה מאוד ספרים לפניו.
 

ניימן3

New member
הבעיה היא שגרטל היא

undefeted. נראה שהיא יודעת יותר על העלילה מאשר הסופר עצמו! היא הייתה מעניינת אם הייתה לה יריבות כלשהי, ולא כמה בריטים מפורקים פנימית שעומדים מולה.
 

subatoi

New member
סיימתי את "ההוביט", התחלתי את "גארו".

קצת
ים להלן)
סופסוף ספר שלא אכזב אותי. מה כבר יכול לאכזב בהוביט? כשיודעים למה לצפות, גם אם זה בקריאה שניה ולא זוכרים כלום, זה מקל על העניינים, וטוב שכך.

הגמדים עושים כ"כ הרבה רוח וצלצולים שלושת רבעי ספר, ואז מתברר שהם בכלל די לפלפים. מפחדים אפילו להכנס למערה של הדרקון ובילבו צריך לעשות את זה בסוף? מעפאן.
כל הסיפור של הסכסוך בין האלפים ואנשי האגם נגד הגמדים די דבילי. זה מרגיש כמו אי הבנה ענקית שיצאה משליטה, כמה גוד גאייז שעומדים להלחם אחד בשני בגלל שטות, כמו ילדים קטנים שלא יכולים לראות רגע למרחק. אז כן, תורין סונוור בגלל האוצרות וזה פגע בשיקול דעתו, ובכל זאת, זה מעצבן.

אבל היה סבבה בגדול. נזכרתי בסרט הראשון, התכוננתי לסרט השני.


והתחלתי את גארו, נזכרתי בדברים הטובים של גלנקיל. מקווה לטוב, זוכר את הביקורות. מקווה לטוב.
 

ניימן3

New member
תקרא לי שפן,

אבל גם אני הייתי מפחד להיכנס למערה של דרקון.

:)

(סחטיין על גארו. אני בעמודים האחרונים קורא אותם לאט במקביל לדברים אחרים)
 

subatoi

New member
גם אני הייתי מפחד, זה הגיוני ואין לי בעיה עם

זה. אבל רוב הספר הם הכוח המניע והמושך. מה בדיוק הם חשבו שיהיה בסוף? שטיח אדום ובלונים?
 

avivs

New member
ניסיתי לקרוא את הניצוץ

לפני שנים וההתחלה לא זרמה לי.
מעניין אם אפשר להבין את החדש בלי הניצוץ.
 

is00

New member
עדיין עם "האימפריה האחרונה" של ברנדון סנדרסון

 
חזרתי לקלאסיקה עם זכרון האור של סנדרסון

החזיר את אמוני בסדרת כישור הזמן לאחר שהספרים הקודמים כבר נמרחו יותר מדי....
לדעתי ספר מעולה.
קורא גם ספר של מאגיה שחורה בשם HALLOWED GROUND אם אני זוכר נכון., לא רע אבל אני פחות מתחבר...
 

avivs

New member
פנדמוניום.

יחסית בהתחלה. אוהב בינתיים. כתיבה טובה.
 
ווווייייי

קבל טפיחה וירטואלית על השכם. אתה בדרך הנכונה, נערי.

ועכשיו, נפצח בשיר הלל לדריל גרגורי:
דריל הנאה, דריל החתיך,
לא הכותב שלנו מגיע אבל הכותב שצריך.
דריל הנהדר, נשגב מכל אנוש,
באייקון בסבבה שלו נתן בראש.

אני מניחה שמשוררת אני לא אהיה. וופסי.
 
למעלה