מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

 

[מיכאל ג]

אשמת הכוכבים, באודיו.

באמת אחלה ספר. לא תיארתי לעצמי שספר על חולי סרטן יכול להיות משעשע.
ההקראה מצוינת. בעיקר הקול של קרוליין - מושלם.

אגב, מי שקורא הרבה מיינסטרים - שלה: יש לי תמיד הרגשה שבעשור שניים האחרונים סופרים מנסים לברוח לתקופות קודמות או לארצות לא מפותחות כדי להמנע מהצורך להתמודד עם ההשלכות של תקשורת דיגיטלית וסלולרית על העלילות שלהם (אשמת הכוכבים לא אחד מהם - הוא דווקא מאוד מעורה בהווה). זה נכון או שזו רק תחושה שלי?

 

[חתול השיממון]

באמת אף אחד חוץ ממני לא הרגיש

שהספר הזה הוא רומן רומנטי דביק ולא אמין?
זה נשמע כאילו כולם כאן נורא אוהבים אותו. אבל אתה, מיכאל, תמיד עשית עלי רושם של טיפוס ביקורתי וקשוח

חשבתי שלפחות אתה...

 

[מיכאל ג]

אני עוד באמצע

וכמובן שיש בו מין הדביקות הרומנטית. אז מה? קצת הומור וסרקזם מאזנים את זה בלי בעיה.

 

[חתול השיממון]

טוב, כן

הבעיה העיקרית שלי איתו היתה שלמרות ששני הגיבורים חולי סרטן, הסרטן מופיע כשזה נח לעלילה ונעלם כשזה נח לעלילה, ובאופן כללי עושה רושם הרבה יותר חביב וקליל מסרטן בשומרת אחותי, למשל, או סרטן באופן כללי.
תסיים ונראה מה דעתך.

 

[is00]

אני איתך. התחיל טוב אבל הדרדר מהאמצע בערך.

 

[מיכאל ג]

לא, ממש לא, ובכלל לא.

סיימתי. סרטן מופיע ונעלם כשזה נוח לעלילה לא ממש היה שם. הסרטן הקליל והחביב הרג את אוגוסטוס, לא לפני שהוא לקח לו רגל, ואז חזר, הכניס אותו לכסא גלגלים והשאיר אותו לגסוס בכאב. הוא לקח לאייזיק את העיניים, הרס את הראות של הגיבורה והשאיר אותה בכאבים כרוניים, כמעט הרג אותה מהצטברות נוזלים, ולקח את המוח לקרוליין לפני שהרג גם אותה. אני ממש לא יודע למה עוד את מצפה אם זה אצלך נחשב קליל: ספר שכולו צרחות כאב ותאורים של אברים פנימיים מפוזרים על הרצפה בקומפוזיציות מעניינות?

 

[חתול השיממון]

נח = מסתדר עם העלילה. הגיוני מאוד, למשל, שאחרי טיסה להולנד מישהו מהם לא ירגיש טוב ויגיע לחדר מיון. לעזאזל, *לי* יש סחרחורות וכאבי ראש אחרי טיסות, ואני לא גוססת מסרטן. לא הגיוני, למשל, שריאות של בחורה שמסתובבת עם מכונת הנשמה צמודה יחזרו לתפקד באורח פלא למשך הזמן בו היא צריכה להזדיין עם החבר שלה.
נח = סקסי. הגיבורה נראית כמו נטלי פורטמן והגיבור נראה כמו אדוארד מדמדומים על רגל אחת. באופן נח מאוד לא היא ולא אהובה צריכים לעבור כימותרפיה במהלך הספר, כך שלאף אחד אין קרחת עם כתמים, או צלקות בגלל מחלת השתל-נגד-המאכסן או ווטאבר איזשהו חרא שחולי סרטן צריכים להתמודד איתו - ויש המון חרא כזה.
(אייזק לא נחשב. הוא סיידקיק אפלטוני ולכן מותר לו להיות מכוער, על-פי כלל #487 של ספרות נוער).
נח = למרות העובדה שהיא חולה כמה שנים ועומדת למות כמה שנים, מה שהיה מחרפן כל בנאדם, המשפחה של הגיבורה נותרת משפחה אמריקאית תומכת, אוהבת וחביבה. כן, ההורים שלה *עצובים*. אבל אין להם התפרצויות זעם או פאניקה או היסטריה. הם...נורמליים מדי. תשווה עם המשפחה של קייט משומרת אחותי בתור דוגמה.

בנוסף, הכרתי מישהי חולת סרטן. כן, כל סרטן שונה ולכל אחד יש מזל דפוק אחר, אבל להשוות את מה שהיה לה עם מה שיש באשמת הכוכבים זה כמו להשוות את השואה לטיול שנתי.

תוסיף לזה את אלמנטי הרומן הרומנטי שאף פעם לא עושים טוב לאף אחד - וקיבלת 80 ש"ח מבוזבזים לגמרי.

 

[מיכאל ג]

הם מזדיינים לאט ובזהירות. ולא זכור לי שהיא מורידה את צינור החמצן באותו זמן.
הגיבורה לא נראית כמו נטלי פורטמן. הפרצוף שלה נפוח מ, אמממ, חומרים כלשהם (לא רופא, לא זוכר מה בדיוק). אוגוסטוס אומר שהיא דומה לה. היא עצמה לא רואה את הדמיון בכלל.
נכון, לגיבורים אין קרחת. רק לאחד מהם יש גדם במקום רגל, וצינור ניקוז לנוזלים (בסוף ימיו).

אם הכרת רק חולת סרטן אחת את צעירה \ יש לך מזל.

 

[dingaleboom]

מסכימה מאוד לגבי ההמנעות של סופרים

מטכנולוגיה העכשוית. את "אשמת הכוכבים" אהבתי מאוד.

 

[avivs]

ממליץ גם על

מחפשים את אלסקה של אותו הסופר.

 

[ניימן3]

צודק לחלוטין לגבי תקשורת דיגיטלית

אבל זה די הגיוני, לא? תקשורת דיגיטלית הפכה את החיים ל - multitasking. אנשים כבר לא מנהלים שיחה אחת, אלא לפחות 5 במקביל בכל מיני פורמטים. אפילו עכשיו בזמן שאני כותב את ההודעה הזאת אני מצ'וטט עם שלושה אנשים בפייסבוק, ומריץ חישובים ברקע (ומציף בהם מדי פעם). נורא קשה לכתוב ספר שתופס את התזיזתיות הזאת ועדיין שומר על נרטיב קל להבנה.

 

[אורקית בהכחשה]

המהלכים בקצוות

אני כבר באמצע הספר, והוא נהדר. נתקלתי הרבה בספרים שהילדים מוצגים באופן שגוי ביחס לגיל שלהם - יד בן 10 שמתנהג כמו מבוגר ולהפך. המהלכים בקצוות מרגיש די אותנטי במובן הזה. חוץ מזה, העלילה זורמת, והוא די מגניב באופן כללי. נחמד להיתקל בספרות ילדים טובה, אחרי כל הקקה המרוכז שאני קראתי בגיל הזה. מומלץ

 

[חתול השיממון]

אוי הוא מעולה

סופסוף את קוראת ספרים טובים אורקית. אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא^^

 

[Yuli Gama]

אפשר בבקשה קצת יותר פרטים?

נשמע טוב

 

[חתול השיממון]

כמובן!

(אם כי את צריכה לקחת בחשבון שאחרי שמבקשים מחתול להתחיל לקשקש אפשר לסתום לו את הפה רק עם סלמון. אני מקווה שהכנת אחד מראש^^.) בכולופן:
קראתי אותו די מזמן, אבל בעקרון, העולם שלנו בספר הוא מן משחק תפקידים ענק ש...אנשים? כלשהם משחקים בו. כך לפחות מגלה הגיבור (בן ה-10, כמו שאורקית אמרה, למרות שאני דוקא זכרתי 12 משומה) אחרי שהוא דוחף את האף למקום שהוא לא היה צריך לדחוף אותו. אנשים שמגלים על משחק התפקידים "מושלכים" מהמשחק, או מושלכים לקצוות. שזה מן בין-לבין של כלמיני עולמות. גם הוא מושלך, מנסה לחזור בחזרה, וכלמיני דברים קורים לו בדרך.
חוץ מזה שהרעיון עצמו מגניב ומקורי (אני לפחות, לא קראתי שומדבר דומה לפני) הספר גם לא עוקב אחרי שום pattern מקובל של ספרי נוער/ילדים, כלומר כמעט ואין לך רגעי "אה, אני יודעת מה הולך לקרות עכשיו", שזה כבר נחמד.
אין חלקים איטיים או משעממים או כאלה שמהווים נפילה ביחס לשאר - נחמד כפליים.
מעבר לזה...קראת דיאנה וין-ג'ונס פעם? סדרת קרסטומנסי, הטירה הנעה וההמשך שלה, הבריון של ארצ'ר? אם קראת אני אגיד פשוט שהספר הזה לא נופל מספרים אחרים שלה. אם לא, אני אגיד לך שהיא כותבת מופרע ואמין ושנון, ושלמרות שמרבית הגיבורים שלה עדיין לא בגיל תיכון, אפשר לתת אותם למבוגר בלי בעיה והוא יהנה מהם נורא, ולא במובן של "אח, איזה כיף היה לקרוא דברים כאלה כשהייתי קטן."
מה רע?

 

[חתול השיממון]

אוי, פאק

"למרות שמרבית הגיבורים שלה עדיין לא בגיל תיכון, אפשר לתת אותם למבוגר בלי בעיה והוא יהנה מהם נורא"
התכוונתי לתת את הספרים, כמובן! לא לתת את הילדים לפדופילים

 

[Arthur Dent]

לא חשבתי בכיוון עד שלא כתבת את ההודעה הזאת

תודה על הביקורת הנ"ל. עושה לי חשק לקרוא אותו,

דרך אגב הרעיון המרכזי לפי איך שתארת אותו, בפרספקטיבה רחבה יותר, משמש כבסיס לכל מיני סיפורים וסרטים.
לכן - אני לא יודע כמה מקורי הוא יכול להיות מהבחינה הזאת, אבל זה בדיוק הז'אנר שאני אוהב, אז אני אבדוק אותו בלי דעות קדומות.

 

[Yuli Gama]

נשמע טוב

את דיאנה וין-ג'ונס לא מאוד אהבתי (קראתי את הטירה הנעה שלה) אבל זה רק אני.
את זוכרת איך הספר נקרא באנגלית

?

 

[חתול השיממון]

אינלימושג