מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

ניימן3

New member
אני לא באמת גיימר,

כאילו, שיחקתי במשחקים בחיי, אבל לא בעשור האחרון (כמעט) ואף פעם לא באובססיביות. את המשחקים שמתוארים בספר אני לא מכיר.

אישית פשוט אהבתי את הרוח ההתלהבות הגיקית של הספר. זה לא משנה אם זה מדבר על יצירות שאני מכיר או לא (בעיקר כי הוא מסביר הרבה מהיצירות, ואז זה מעניין). אז אם תרבות גיקית בגדול מעניין אותך, יש סיכוי שתהני. אם לא... אז כנראה שלא. זה בהחלט ספר לגיקים שחושבים ומתלהבים כמו גיקים.
 

Y. Welis

New member
אולי בעתיד יחולקו פרסים לכותבי עלילות משחקים

גם סוג של מדיה, אולי ה-9. החבר'ה מבליזארד (וורקראפט; דיאבלו) כבר ראויים לכמה (ניסו גם להוציא ספר או 2, שאפילו תורגמו. אבל לא בכך כוחם. גם יוצרי MYST הוציאו ספר בזמנו).
&nbsp
&nbsp
 

ניימן3

New member
צודק.

הייתי בטוח שכבר יש פרס כזה, אבל לא הצלחתי למצוא בגיגול מהיר. יש כמה כותבי קווסטים שראויים לו לא פחות (עדיין מחכה לסרט ע"פ day of the tenticle המבריק)
 

avivs

New member
The fell sword

אני באמצע בערך. לא משנה כמה שעות אני קורא, לא נראה שאני ממש מתקדם.
יש הרבה קווי עלילה, יותר מדי דמויות והרבה קטעים שבהם הטובים מתנההגים כמו חבורה של סתומים. אני שונא כשהרעים מצליחים לא בגלל חוכמה, אלא בגלל טפשות של הצד השני.
&nbsp
כשאני קורא דברים זורמים טוב; הפרקים הקצרים עוזרים לשבת הרבה זמן ולקרוא ברצף. אבל כשאני לא קורא אין לי ממש דחף לחזור אל הספר. בינתיים אני די אדיש למה שקורה שם (שוב, הטובים די טיפשים ולכן קשה להתחבר אליהם).
 

דיאנה1

New member
ממשיכה לדשדש בהתחלה של the reality

dysfunction. בשלב של הצגת העולם עם קפיצה ממקום למקום ומדמויות לדמויות. שלב שיכול לקחת הרבה זמן לפי ספרים קודמים שלו, במיוחד חלק ראשון של סדרות. ממשיכה בסבלנות עד שדברים יתחברו.
אנחנו יוצאים לטיול עם נסיעות ארוכות אז הורדתי לאייפון את האודיובוק של packing for mars שמיכאל המליץ עליו. נראה לי ספר שמתאים לשמוע ביחד בזמן הנסיעה.
 

ExLibris499

New member
פורום 438


ואת "מפוצלים". בטאבלט.
(חייבת לציין, לא מתה על פורמט הספרים האלקטרוניים)
 

avivs

New member
יש הבדל

בין קריאה בטאבלט לבין קינדל שמיועד לקריאה ממושכת.
לא חסר כאלה שמבחינתם אין הבדל בחוויה, אבל לי יש גם אייפד וגם קינדל, ואין סיכוי שהייתי יכול לקרוא כל כך הרבה על האייפד.
 

Lu Tze

New member
נסי לקרוא בכתב בהיר על רקע כהה

זה לא עוזר לכולם, אבל אולי לך כן.
 

is00

New member
ואחרי שסיימתי...

לא הייתי מזכה את הספר ביותר מ... "נחמד".
הוא התחיל טוב יותר מאיך שהוא הסתיים, ואני תולה את ההיחלשות הזאת במשהו שנראה לי וניל גיימן תמיד...חוטא בו - סוריאליסטיות יתר והגזמות יתר. אני כקורא בספרים שלו מרגיש שכמעט תמיד מגיע שלב בכל ספר שלו שהוא פשוט סתם זורק רעיונות ותיאורים הזויים מדי ומסבך את העניינים בכוונה ומבקש ממני כקורא למתוח יותר מדי את גבולות ה...היגיון והאמון שלי. לא רק זה, גם נראה שכמעט תמיד באיזה שלב של הספר משהו בו הופך...ילדותי מדי.
ברור לי שהוא כותב פנטסיה(אורבנית), אבל כך גם סטיבן קינג והריאליזם אצל קינג תמיד נמצא גבוה ותמיד נראה מספיק אמין, להבדיל מגיימן. וזה משהו שמאוד חבל לי לגביו עם גיימן.
 

dingaleboom

New member
Empire of black and gold

סדרה שנראה לי שכבר כתבו בה כעשרה ספרים. עולם מעניין שבו הקבוצות השונות מאמצות תכונות של חרקים. יש טכנולוגיה מסויימת. אני די בהתחלה אבל נראה בינתיים מוצלח.
 
התחלתי את WORDS OF RADIANCE

רגשות מעורבים. כתוב די טוב, דמויות טובות ועולם בנוי לתפארת...
מצד שני יותר מדי עלילות משנה לדעתי שלא כולן באותה רמה.....
 
דרך המלכים של סנדרסון...

לא יודעת, מישהו אמר כאן פעם שכל ספר ראשון שלו הוא הקדמה.
במקרה הזה זה הכי נכון.
 

הייזל

New member
קייט דניאלס 7

הספר היה כייפי, רציני ושנון.
היה מצחיק לקרוא את התגובה וההתייחסות של ר' [השם המלא וגם השם אמיתי זה ספוילר] לבת שלו.
כשחושבים על הסצינה בארמון הברבור מזכירה מאוד את הסצינה בספר הראשון בה קייט נכנסת לקאזינו עם דירק.
ולמדתי המון על המיתולוגיה היהודית.
אני מתה לדעת איך הם יסתדר בחיי היומיום בספר הבא.
 

annefan

New member
Lines of Departure

ספר שני וסיפור רביעי (יש סיפור קצר ונובל) בסדרת מד"ב צבאי.
קראתי רק אותו כחלק מהחודש חינם של kindle unlimited.
בסדר כזה. לא רע, אבל גם לא משהו שלא קראתי בלוחמי החלל או מלחמה לנצח. אם הספר הבא יסגור את הסיפור אולי אקרא. אין לי תוכניות על שאר הספרים שכבר נכתבו.
&nbsp
התחלתי את The Departure של ניל אשר.
 

Bookish

New member
סיימתי את the circle

של דייב אגרס. הוא עבר לי די מהר, יאמר לזכותו. אבל לא התרשמתי בכלל. העולם תואר בהתחלה באופן די מושך, וההפיכה שלו למפחיד נעשתה בדרך לא רעה, אבל הוא לא תואר מספיק לעומק, לדעתי, בשביל להצדיק כ500 עמודים. כל כך הרבה דברים, גם מבחינת בניית העולם, מבחינת העלילה, מבחינת הדמויות ורעיונות שהסופר (כנראה) רצה להעביר נזרקו לאוויר וננטשו אחרי רגע. הרעיונות (אבדן הפרטיות זה רעעע) היו שטחיים והועברו באופן משעמם. הדמות הראשית היתה מעצבנת ולא עקבית והדמויות המשניות היו לא מפותחות ועם נטיה לפרוץ בנאומים ארוכים שיעבירו את נקודת המבט שלהם.
.....כן. אז לא אהבתי.
עכשיו התחלתי לקרוא את The False Prince של ג'ניפר א. נילסן. ספר YA שעושה את עצמו ז'אנרי (מתרחש בממלכה רחוקה, ואפילו יש מפות בתחילת הספר!) אבל עד עכשיו, ואני כבר 200 עמודים לתוך הספר, אין ממש פנטזיה (וגם לא מד"ב). הספר נכתב מנקודת מבטו של סייג', נער יתום ופרחח שלא יודע לסתום את הפה ולהתרחק מצרות, שנחטף ע"י אדם בשם קונר, יחד עם עוד שלושה נערים. קונר עובד בשביל המלך ויש לו תכנית שנועדה למנוע מהממלכה להכנס למלחמת אזרחים. לשם כך אחד הנערים יצטרך (בערך ספוילר! כי זה אמנם כתוב על הכריכה האחורית, אבל מגיע לא מיד בתחילת הספר) להתחזות לבנו האובד של המלך. היה לי פלאשבק קליל למשחקי הרעב כי גם פה יש נערים שנלחמים לחיים או למוות (למרות שלא ממש הורגים אחד את השני אקטיבית), וגם כי משום מה, בכריכה האחורית, כתוב שמעריצי סוזאן קולינס יאהבו את הספר הזה. אבל אין באמת ממש דמיון.
העלילה סוחפת, העולם נחמד ובעיקר-הדמות הראשית, שמציגה את הסיפור בגוף ראשון, מוצלחת ומשעשעת מאד. בינתיים אני אוהבת מאד את הספר.
 
למעלה