סיימתי את the circle
של דייב אגרס. הוא עבר לי די מהר, יאמר לזכותו. אבל לא התרשמתי בכלל. העולם תואר בהתחלה באופן די מושך, וההפיכה שלו למפחיד נעשתה בדרך לא רעה, אבל הוא לא תואר מספיק לעומק, לדעתי, בשביל להצדיק כ500 עמודים. כל כך הרבה דברים, גם מבחינת בניית העולם, מבחינת העלילה, מבחינת הדמויות ורעיונות שהסופר (כנראה) רצה להעביר נזרקו לאוויר וננטשו אחרי רגע. הרעיונות (אבדן הפרטיות זה רעעע) היו שטחיים והועברו באופן משעמם. הדמות הראשית היתה מעצבנת ולא עקבית והדמויות המשניות היו לא מפותחות ועם נטיה לפרוץ בנאומים ארוכים שיעבירו את נקודת המבט שלהם.
.....כן. אז לא אהבתי.
עכשיו התחלתי לקרוא את The False Prince של ג'ניפר א. נילסן. ספר YA שעושה את עצמו ז'אנרי (מתרחש בממלכה רחוקה, ואפילו יש מפות בתחילת הספר!) אבל עד עכשיו, ואני כבר 200 עמודים לתוך הספר, אין ממש פנטזיה (וגם לא מד"ב). הספר נכתב מנקודת מבטו של סייג', נער יתום ופרחח שלא יודע לסתום את הפה ולהתרחק מצרות, שנחטף ע"י אדם בשם קונר, יחד עם עוד שלושה נערים. קונר עובד בשביל המלך ויש לו תכנית שנועדה למנוע מהממלכה להכנס למלחמת אזרחים. לשם כך אחד הנערים יצטרך (בערך ספוילר! כי זה אמנם כתוב על הכריכה האחורית, אבל מגיע לא מיד בתחילת הספר) להתחזות לבנו האובד של המלך. היה לי פלאשבק קליל למשחקי הרעב כי גם פה יש נערים שנלחמים לחיים או למוות (למרות שלא ממש הורגים אחד את השני אקטיבית), וגם כי משום מה, בכריכה האחורית, כתוב שמעריצי סוזאן קולינס יאהבו את הספר הזה. אבל אין באמת ממש דמיון.
העלילה סוחפת, העולם נחמד ובעיקר-הדמות הראשית, שמציגה את הסיפור בגוף ראשון, מוצלחת ומשעשעת מאד. בינתיים אני אוהבת מאד את הספר.