ריקוד עם דרקונים - אתם יודעים של מי
(רבנן אביב, הפתיעה אותי התמונה. אבל תמונה יפה)
כמו כל קיץ בחמשת השנים האחרונות, גם השנה אני קורא ספר של שאוש"ק בדרכים. הבעיה היא שספק גדול אם הספר השישי יצא לפני הקיץ הבא, וכך תשבר לה מסורת יפה.
דעתי על הספר בקיצור: ההתחלה צולעת קשות. המשך ישיר לספר הרביעי הלא מוצלח. כל מיני סיפורים סתמיים וסצינות חסרות פואנטה שנמשכות עמודים על גבי עמודים. כן, מרטין יודע לכתוב יפה, אבל זה לא מחזיק עניין בלי סיפור. למרות שיש את טיירון, אז זה כבר פלוס.
באמצע הספר זה משתפר כשנכנסות שאר הדמויות לתמונה.
בגדול, קצת קשה לי להבין מה קרה עם מרטין. בספר השלישי היה נדמה שהוא סוף סוף הבין איך להשתמש בצורה מקסימלית בעניין נקודות המבט (בעיקר באירועים הדרמטיים, למי שזוכר). ואז איך שהוא הוא שכח את הטכניקה הגאונית מהספר השלישי, ומתעלם ממנה לגמרי בשני הספרים הבאים. למה? אין לי מושג.